dbrosh
25-04-2010, 18:40:23
קצת הפוגה מכל המריבות על געש.
אז הרופא המליץ לי, וכדי למנוע את התקפות הלב של הטסת המסוקים החלטתי לקחת גם איזיסטאר, ככה להירגע, לפי המפתח הקבוע של שתי טיסות מסוק, ירידת סוכר והתעלפות, בית הבראה של סוללה אחת איזיסטאר וחזרה לעינוי של טיסות מסוק.
אז לפני חודשיים נכנסתי גם לעניין טיסנים, רכשתי איזיסטאר, למדתי להטיס, ואני נהנה, על פי המפתח שרשם לי הרופא, מעל הראש. אתמול, כלומר שבת, אחרי יום ממש פנסטסטי של טיסות מסוק ושילוב איזיסטאר, אני אורז את הכלים, אומר לעצמי בהנאה, עוד יום שבו כל הכלים שבו בשלום לבסיסם, כל הסוללות ריקות, שרק ירבו ימים כאלה.
ואז מציצה לי סוללה אחת אחרונה של איזיסטאר. אני מתלבט. להטיס או לא? אמרתי, יום נהדר כזה, למה לא? עליתי לאוויר. דואה, לופים, רולים, החיים נהדרים. בא לנחיתה באיגוף גדול - והיי! למה האיזיסטאר שלי עצר באמצע האוויר? למה הוא לא ממשיך לטוס? איך זה יכול להיות מבחינה אווירודינמית? ומה הקשר שלו לצמרת העץ הכי גבוה ליד קניון געש? למה הוא מתנדנד באוויר באותו קצב שצמרת העץ מתנדנדת? רגע - הייתכן שהאיזיסטאר שלי והעץ נפגשו? למה העץ קפץ גבוה לשמיים? איזה מין התנהגות זאת?
ובקיצור, אני דוהר לשם, והאיזי שלי יושב כמובן על צמרת העץ, וכמובן על צמרת העץ הכי גבוה, וכמובן על כזה שאי אפשר לטפס עליו. ידעתם אגב שיש שם בית קברות קטן ופסטורלי? למה שתדעו? אני עכשיו יודע. ואנשים מניחים אבנים על הקברים - יש פחות אבנים על הקברים שם - יסלחו לי הנפטרים ויקיריהם - כי מרבית האבנים הושלכו בנסיון לפגוע באיזי שלי - נסיון כושל כמובן.
אחסוך מכם את תיאור כל הסאגה, אתן לכם רק את תיאור התמונה האחרונה והיא: אני על העץ - מחזיק בידי מוט ברזל באורך שני מטר. בקצה המוט נעוצה חכה - למי תהיה חכה באוטו אם לא לדני לאדו הגדול - ואני מנסה לדוג בצורה נואשת את האיזיסטאר שלי על צמרת עץ, באמצע בית קברות, באמצע הצהרים.
זה לקח שעה, ולא הייתי עושה את זה בלי דורון גבאי - אלף תודה רבה לדורון גבאי שעם שתי אצבעות עם תפרים אחרי שפגש פרופ עצבני של פייפר היה איתי שם - עד שהאיזי שלי חזר אלי לאדמה, קצת מצולק, אבל שוב בבית.
והמסקנה? מי אמר שיש מסקנה. עוד סיפור לרזומה, עוד יום גדול בחיינו, המטיסים. מה היינו עושים בלי התחביב הענק הזה?
אז הרופא המליץ לי, וכדי למנוע את התקפות הלב של הטסת המסוקים החלטתי לקחת גם איזיסטאר, ככה להירגע, לפי המפתח הקבוע של שתי טיסות מסוק, ירידת סוכר והתעלפות, בית הבראה של סוללה אחת איזיסטאר וחזרה לעינוי של טיסות מסוק.
אז לפני חודשיים נכנסתי גם לעניין טיסנים, רכשתי איזיסטאר, למדתי להטיס, ואני נהנה, על פי המפתח שרשם לי הרופא, מעל הראש. אתמול, כלומר שבת, אחרי יום ממש פנסטסטי של טיסות מסוק ושילוב איזיסטאר, אני אורז את הכלים, אומר לעצמי בהנאה, עוד יום שבו כל הכלים שבו בשלום לבסיסם, כל הסוללות ריקות, שרק ירבו ימים כאלה.
ואז מציצה לי סוללה אחת אחרונה של איזיסטאר. אני מתלבט. להטיס או לא? אמרתי, יום נהדר כזה, למה לא? עליתי לאוויר. דואה, לופים, רולים, החיים נהדרים. בא לנחיתה באיגוף גדול - והיי! למה האיזיסטאר שלי עצר באמצע האוויר? למה הוא לא ממשיך לטוס? איך זה יכול להיות מבחינה אווירודינמית? ומה הקשר שלו לצמרת העץ הכי גבוה ליד קניון געש? למה הוא מתנדנד באוויר באותו קצב שצמרת העץ מתנדנדת? רגע - הייתכן שהאיזיסטאר שלי והעץ נפגשו? למה העץ קפץ גבוה לשמיים? איזה מין התנהגות זאת?
ובקיצור, אני דוהר לשם, והאיזי שלי יושב כמובן על צמרת העץ, וכמובן על צמרת העץ הכי גבוה, וכמובן על כזה שאי אפשר לטפס עליו. ידעתם אגב שיש שם בית קברות קטן ופסטורלי? למה שתדעו? אני עכשיו יודע. ואנשים מניחים אבנים על הקברים - יש פחות אבנים על הקברים שם - יסלחו לי הנפטרים ויקיריהם - כי מרבית האבנים הושלכו בנסיון לפגוע באיזי שלי - נסיון כושל כמובן.
אחסוך מכם את תיאור כל הסאגה, אתן לכם רק את תיאור התמונה האחרונה והיא: אני על העץ - מחזיק בידי מוט ברזל באורך שני מטר. בקצה המוט נעוצה חכה - למי תהיה חכה באוטו אם לא לדני לאדו הגדול - ואני מנסה לדוג בצורה נואשת את האיזיסטאר שלי על צמרת עץ, באמצע בית קברות, באמצע הצהרים.
זה לקח שעה, ולא הייתי עושה את זה בלי דורון גבאי - אלף תודה רבה לדורון גבאי שעם שתי אצבעות עם תפרים אחרי שפגש פרופ עצבני של פייפר היה איתי שם - עד שהאיזי שלי חזר אלי לאדמה, קצת מצולק, אבל שוב בבית.
והמסקנה? מי אמר שיש מסקנה. עוד סיפור לרזומה, עוד יום גדול בחיינו, המטיסים. מה היינו עושים בלי התחביב הענק הזה?