גישה חדשה לתכנון ובניית טיסני ד2

[roydor]

ממליץ בחום על הכתבה של קן באוור בעמוד 4.
גישה שונה לתכנון טיסני ד2.
פרופילי BE ובנייה של כנף מרוכבת.
מראה שיש היגיון לנסות דברים חדשים עם חשיבה טיפה לא קונבנציונאלית.

[Liav]

משום מה אני לא מצליח להוריד את הקובץ בשלמותו.
פעם יורד 4 מגה ופעם 6 מגה...

רועי, אפשר לקבל לינק?

[roydor]

http://www.rcsoaringdigest.com/pdfs/RCSD-2010/RCSD-2010-06.pdf

[Roi Miron]

ואוו.. טיפה ארוך אבל בהחלט מרתק ומעניין!
זה עושה חשק לנסות לבנות כנף רגילה בשיטה הזו.. במיוחד אם הזמן בנייה באמת יותר קצר כמו שהוא אומר.
דרך אגב.. למיטב הבנתי אי אפשר להשיג blue foam בארץ..? יש איזה תחליף שמשתווה לו?

[mike_f]

רועי,

ראשית כתבה יפה ומעניינת.

לצערי אני לא מוצא כאן גישה חדשה ושונה (למעט חיבורי דיהדרל ומייצב הגובה).

כנפיים לטיסני ד-2 מליבת קצף (מסוג כזה או אחר) נבנו בארץ עוד בשנות ה- 80 ויש בהם יתרונות גדולים וגם חסרונות.

אמנם בעשור האחרון ואף קצת יותר מזה כבר לא עושים את זה ואולי בימינו, כשיש חומרים חדשים ומתקדמים יותר, שווה לחזור לזה אבל שיטת הבניה ידועה ממזמן.

באוור נתקל באותן בעיות שהאחרים נתקלים בטיסני ה- BE שזה דקלאז' קטן מדי וטיסן שמתנהג שונה מאוד בין מזג אויר רגוע לסוער.

כאחד שראה טיסן BE צולל במהירות האור לכיוון הרצפה מבלי שהוא מצליח להתיישר בזווית יירוט של טיל- אני יכול לאשר שזה מחזה מרהיב אך מאוד לא נעים לבעל הטיסן.

למרות מה שציינתי, היה מעניין לקרוא ובהחלט כל הכבוד לו על היוזמה.

טיסן BE שבאוויר ניטרלי שוקע בסביבות 0.25 זה לא רע- עדין יש לו להגיע גבוה יותר מפלפר שגולש 0.22 בערך (בבוקר שבועות שיעור השקיעה הממוצע של הפלפר שלי היה קצת פחות מ- 0.21).

הבעיה ברעיון לדעתי (ואני מנסה להיות אובייקטיבי למרות הקושי) הוא שמנסים לטעון שהיתרון בטיסני ה- BE לעומת הפלפר הוא במבנה הקשיח לעומת המבנה הבעייתי בפלפר ובאמינותו של הפלפר.

אני שולל טענה זו מכל וכל כי כל עוד הפלפר יוכיח בביצועים שהוא טוב יותר, שאר הבעיות יפתרו (חלקם כבר נפתר או השתפר)- אז יקח עוד קצת זמן להקשיח קצת יותר את המבנה ואולי עוד קצת זמן להפוך אותו לאמין ממש כו טיסן רגיל.
כבר היום, מי שמטיס הרבה פלפרים (ואני ממש לא בקטגוריה הזו) לא ממש סובל לא משבירות ולא מפישולי זריקה.

במושגי פיתוח, הפלפר רק בתחילת דרכו (כמו גם ה-BE) וכל עוד התיאוריה לא תוכיח שיהיה יתרון בביצועים ל- BE, גם המציאות לא.

מצד שני, אני לא שולל פיתוח של פרופיל אחר שכן ידע לעשות את זה- אבל נכון לעכשיו, גם במודלים התיאורטיים, ה- BE לא יכול לנצח...

[b1yossi]

רועי,

ראשית כתבה יפה ומעניינת.

לצערי אני לא מוצא כאן גישה חדשה ושונה (למעט חיבורי דיהדרל ומייצב הגובה).

כנפיים לטיסני ד-2 מליבת קצף (מסוג כזה או אחר) נבנו בארץ עוד בשנות ה- 80 ויש בהם יתרונות גדולים וגם חסרונות.

אמנם בעשור האחרון ואף קצת יותר מזה כבר לא עושים את זה ואולי בימינו, כשיש חומרים חדשים ומתקדמים יותר, שווה לחזור לזה אבל שיטת הבניה ידועה ממזמן.

באוור נתקל באותן בעיות שהאחרים נתקלים בטיסני ה- BE שזה דקלאז' קטן מדי וטיסן שמתנהג שונה מאוד בין מזג אויר רגוע לסוער.

כאחד שראה טיסן BE צולל במהירות האור לכיוון הרצפה מבלי שהוא מצליח להתיישר בזווית יירוט של טיל- אני יכול לאשר שזה מחזה מרהיב אך מאוד לא נעים לבעל הטיסן.

למרות מה שציינתי, היה מעניין לקרוא ובהחלט כל הכבוד לו על היוזמה.

טיסן BE שבאוויר ניטרלי שוקע בסביבות 0.25 זה לא רע- עדין יש לו להגיע גבוה יותר מפלפר שגולש 0.22 בערך (בבוקר שבועות שיעור השקיעה הממוצע של הפלפר שלי היה קצת פחות מ- 0.21).

הבעיה ברעיון לדעתי (ואני מנסה להיות אובייקטיבי למרות הקושי) הוא שמנסים לטעון שהיתרון בטיסני ה- BE לעומת הפלפר הוא במבנה הקשיח לעומת המבנה הבעייתי בפלפר ובאמינותו של הפלפר.

אני שולל טענה זו מכל וכל כי כל עוד הפלפר יוכיח בביצועים שהוא טוב יותר, שאר הבעיות יפתרו (חלקם כבר נפתר או השתפר)- אז יקח עוד קצת זמן להקשיח קצת יותר את המבנה ואולי עוד קצת זמן להפוך אותו לאמין ממש כו טיסן רגיל.
כבר היום, מי שמטיס הרבה פלפרים (ואני ממש לא בקטגוריה הזו) לא ממש סובל לא משבירות ולא מפישולי זריקה.

במושגי פיתוח, הפלפר רק בתחילת דרכו (כמו גם ה-BE) וכל עוד התיאוריה לא תוכיח שיהיה יתרון בביצועים ל- BE, גם המציאות לא.

מצד שני, אני לא שולל פיתוח של פרופיל אחר שכן ידע לעשות את זה- אבל נכון לעכשיו, גם במודלים התיאורטיים, ה- BE לא יכול לנצח...


אפשר הסבר למושגים המסומנים בבקשה ?

[roydor]

מה שמצא חן בעיני בכתבה היה היציאה מהמסגרת.
המסגרת של רב הטיסנtים החופשיים כיום היא עדיין זו שנקבע לפני שלושים שנה.
טיסנאי ש:
א. בונה בשביל עצמו
ב. מנסה דברים חדשים על חשבון זמנו הפרטי
ג. מנסה שינויים אווירודינמיים
ד. מנסה שינויים מבניים
ה. עושה את כל זה במכה אחת

אין ספק שזה חידוש מרענן במחלקה שבה יש קנאיות רבה לשיטות הישנות ושינויים נכנסים מאד לאט.

לגבי גובה הזריקה, יש לי הרגשה שפרופילי ה-BE לעולם לא ייקימו את ההבטחה הגדולה מאחוריהם וזאת מכיוון שלא ניתן לצפות לפלאים מפרופיל בעל מקדם עילוי גבוה כל כך.
לגבי יציבות הזריקה וטיסן שממשיך עד הרצפה, נשמע כמו בעיית מרווח יציבות נמוך מדי. אם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שנשמע כאילו מנסים לכוון טיסן בעל אווירודינמיקה מודרנית בשיטות איזון ישנות, מי אמר שנדרש הגה גובה באותו גודל, מרכז כובד באותו אזור, הגה כיוון באותו גודל, אורך זנב זהה וכו', פרופיל כל כך שונה בוודאי יש לו מקדם מומנט שונה ועל כן דורש תכנון שונה של כל השאר על מנת לקבל את אותה התנהגות לה שואפים מהטיסנים הישנים. הייתי ממליץ להזיז מרכז כובד קדימה ולבחון מחדש את שטח הגה הגובה.

לגבי מבנה הכנף, נסיוני ב-F3J מראה שטיסני פרופילים לא נזרקים טוב כמו טיסנים יצוקים.
עוד באליפות העולם בשנת 2000 ראיתי טיסני פרופילים מרוסיה בעלי שטח, גודל, צורה דומים עד כדי זהים לטיסנים המובילים בתחרות. אפילו בתנאי הרוח החזקה, שב-F3J מצמצמת את ההבדלים בכיווני הטיסנים, מצמצמת את ההבדלים בגוררים ובציוד השיגור, הטיסנים בעלי הפרופילים פשוט לא נזרקו יחסית ליצוקים. הגרר מהמבנה היה משמעותית יותר גבוה. ניתן לטעון טיעונים רבים לגבי האווירודינמיקה בגלישה אבל בזמן הזריקה האווירודינמיקה של פלפר דומה יותר (מספרי רינולדס) לאווירודינמיקה של טיסן F3J או F3B. הכלל הפשוט במצב זה הוא שהטיסן החלק ייזרק יותר גבוה. הסוד הגדול הוא בבחירת סוג ומיקום המערבל על מנת לקבל ביצועי גלישה טובים ללא פגיעה משמעותית בזריקה.
לדעתי, אווירודינמיקה חדשה של הפלפרים דורשת מבנה חדש, יצוק, חלק. אחרי שנמצא מבנה חדש נמצא גם מיקומי מערבל נכונים.
סיבה נוספת לעבור לבנייה בקלקר/תבניות היא סיבוך הבנייה, כיום הכנפיים נעשות מורכבות מדי, מה שמעלה את מחירי הטיסנים בבסיסם (מעבר להיצע וביקוש), בנייה בקלקר תחסוך עשרות שעות עבודה ועשויה להוזיל משמעותית את המחירים.

רועי

[roydor]

ROI,

לפני מספר שנים מצאנו PINK FOAM בעל תכונות זהות.
לדעתי ניתן למצוא חלופות או להזמין אפילו חומרים אקזוטיים יותר כמו רוהסל 31 או 51.
משקל הליבה תלוי בצפיפות ובנפח הליבה הנדרשת ועל כן משתלם מאד לבנות חתכים דקים כגון חתכי כנף של ד-2.
רועי

[mike_f]

דקאלז'- (decalage) במקור מושג זה מדבר על הבדל בין זוית ההתקפה של כנף עילית לזוית התקפה של כנף תחתית במטוס דו- כנפי. במקרה שלנו- הפרש הזויות בין הכנף להגה הגובה.

טיסן BE- הכוונה לטיסן עם פרופיל שתכנן בריאן איגלסטון- Brian Eggleston- וכוונת הנמשל טיסן עם פרופיל בעל גרר נמוך.

שוקע בסביבות 0.25- כלומר אם הטיסן מתחיל את טיסתו בגובה של 50 מטר בשיעור שקיעה של 0.25 אזי עד הקרקע יספיק לטוס 200 שניות (50 לחלק ל- 0.25 שווה 200).- זה גם אמור להסביר את המונח שיעור שקיעה.

פלפר- הכוונה לטיסן עם עקימון משתנה כלומר פרופיל הכנף משתנה.


רועי-
אתה צודק בכל מה שאמרת- הבעיה הגדולה של ה BE היום זה שעוד לא יודעים איך לטפל בטיסן.

כל אלה שמטיסים טיסנים כאלה שואלים בדיוק את אותן שאלות (איזה הגה גובה (גודל, יעילות), מרכז כובד, טרבולטור, אפילו איזה ציפוי לצפות את העקימונים השונים).

כנף פלפר מלאה (ליבות קצף) היא בעייתית מאוד מבחינת משקל בעיקר במדף. מעניין כמה שוקלות הכנפיים עם החלה.

מתי תפסיק להיות יועץ ותבנה משהו??? אני מחכה כבר כמה שנים...;)

[roydor]

מיקי,

סיימתי לא מזמן פרויקט של שלוש שנים של בניית תבניות ל-F3J.
בקנה יש לי עוד טיסן קל ל-F3J ודאון דיסקוס שאני מת לבנות (יש כבר תכנון והכל)
תוכנית ל-ד2 פלפר עשיתי כבר לפני שבע שנים וחיפשתי בזמנו מתנדב (או קורבן) שיבנה בגלל שראיתי שאני לא אגיע לזה בקרוב. כבר אז חשבתי על כנף מקלקר כדי לחסוך זמן ולשפר דיוק.
יש לי גם מחשבות על מכאניקה מעניינת לשליטה בפלפים, חיבור כנף שונה להורדת משקל, חומרים חדשים לכנף, גוף "יעיל" יותר מבחינה מבנית ותפעולית, תכנון מודרני להגה גובה והכי חשוב, רעיון מקורי למדידת ביצועים ומציאת כיוונים נדרשים.

הסיבה שאני "מציק" לפורום היא לנסות לעורר קצת את החברה (כבר קיבלתי טלפון ממעוניין אחד כך שנראה שזה עובד).
במידה ומישהו מעוניין להרים פרויקט אני אצטרף ואעזור אבל לאור העובדה שהיום אני מטיס תחרותית כבר שתי מחלקות (F3J ו-F3K), שתי מחלקות תחרותיות נוספות (ד2 פלפר וג2 דיסקוס) הן מעבר ליכולת שלי כרגע.