התחברות

צפייה בגרסה מלאה : שאלה ניתוח תאוצת ד2 על החוט


Anatoliy
03-11-2011, 16:27:19
הי חבר'ה שאלה לי אליכם
ראיתי כבר כמה מאמרים שברגע שהם מגיעים לדבר על עיניין הזריקה של ד2 הם מצטטים איזשהו מאמר של מקרוב של ניתוח שלב התאוצה על החוט של ד2 שלקוח מסימפוסיאום של שנת 1991.
הסתכלתי בNFFS למאמר קוראים
A Study of the Start and Speeding Up of An F1A Glider on a Towline With the Use of A Mathematical
Model--Michael V. Kochkarev & Sergei V. Makarov

לא הצלחתי להשיג את הסימפוסיאום הזה.
מישהו מכיר את המאמר? יודע על מה הוא מדבר? מה המסקנות שלו ? או אולי באיזה דרך נס יש לו את הסימפוסיאום של 91 ויכול לסרוק את המאמר?

התחלתי לעשות ניתוח מתמטי של העיניין בעצמי ומעניין אותי להשוות תוצאות ודרכי סימולציה (אחרי הכול עברו 20 שנה מאז ,המחשבון שלי יותר חזק עכשיו מהכלים החישובים שלהם היו ב91)


תודה רבה
אנטולי
mike_f
05-11-2011, 08:05:19
אני מוכן לנסות להשיג עבורך את המאמר ישירות מהכותבים ועל הדרך לנסות ולבקש מהם התייחסות למאמר, בראייה של 20 שנה אחרי כתיבתו...

אעדכן
Anatoliy
05-11-2011, 11:20:59
תודה רבה!
אעריך את זה מאוד!
giladmark
06-11-2011, 10:36:02
גם אני אשמח מאד
mike_f
06-11-2011, 16:28:31
גם אני אשמח מאד

תזכיר לי, מי אתה????:p

שלחתי את הבקשה...ממתין לתגובה..
mike_f
08-11-2011, 08:23:45
בבקשה...

לגבי התייסחות עדכנית שלהם, הם ינסו לכתוב משהו אבל זה יקח קצת זמן היות וזה מצריך זמן ומחשבה. זמן הוא משאב שיש להם מעט מאוד ממנו לכן לא הייתי בונה על זה בקרוב אבל אולי.

בכל מקרה ברגע שאקבל התייחסות, אפרסם אותה.

תהנו.
Anatoliy
10-11-2011, 12:05:53
תודה רבה רבה!
liorb
11-11-2011, 23:26:28
מקריאה של המאמר והשוואה למצב הטיסנים "הרגילים" היום, ישנם מספר שינויים מהותיים אשר הגדילו את מעטפת הביצועים של הטיסנים:
- מבנה הכנפיים המודרניות מחזיק עומסים גבוהים בהרבה מהמתואר במאמר - דובר על 15-20 ק"ג, כאשר היום המבנים מחזיקים 25-35 ק"ג - אין כבר צורך ל"האט הריצה". היום יש רק שיטה אחת בכל מזג אויר - להתחיל בכל הכח ואז רק להגביר...
- קשיחות הכנפיים (הן קשיחות הקורה והן מעבר ל-2 פלדות קשיחות/מחברי קרבון) מאפשרות המשך האצת הטיסן למהירות גבוהה מבעבר
- שיפור חוטי הטסה, בעיקר עקב מעבר לספקטרה, שוב עלייה בקשיחות, פחות אובדני אנרגיה וכן ירידה בחתך החוט מקטינה הגרר.
- מעבר לטיימר אלקטרוני, אמנם הרבה חולקים עלי בעניין זה, אך אני יכול להגיד שבאותן טכנולוגיות מבניות, כאשר עברתי לטיימר אלקטרוני, הצלחתי לאזן מסלול זריקה אופטימלי בעיניי (ולא מאולץ טכנולוגית) ברמת דיוק גבוהה באופן משמעותי, אשר אפשרה לי למקסמם את הגובה בזריקות ולשפר באופן ניכר את האמינות. אני בטוח שרבים זוכרים את השיטות המוזרות לסימון הנקודה של הפעולה הראשונה בבנט מכני, בעיני זה לא היה תענוג גדול...
- מעבר לאלקטרוני 2 - בטיימר מכני, לרובנו היה מצב VIT יחיד. היכולת לאזן טיסן אלקטרוני עם VIT המשתנה תוך כדי ההאצה משמעותית ביותר למהירות הסופית ממנה הטיסן יוצא מהחוט. יחס עילוי התנגדות (L/D) אינו אופטימלי בזוית התקפה אחת ויחידה לכל שלב של המתיחה, שכן אנחנו מתחילים במהירות נמוכה וזוויות התקפה גבוהות והיחס מתהפך בסוף המתיחה.
למעשה, אם במכני ניסינו להרים הרבה VIT, הטיסן לא היה מאיץ בצורה אופטימלית בשלב הראשון של המתיחה וכך המהירות הסופית לא הייתה גבוהה. היכולת להתחיל עם VIT נמוך ולהעלות אותו בהמשך המתיחה מביא ליחס L/D אופטימלי במרבית מסלול ההאצה ולהגיע למהירות סופית אופטימלית.
בסך הכל אפשר לאמר שמחלקת הד-2 עברה אבולוציה יפה בעשרים שנה מפרסום המאמר, אך אפשר להגיד שבשנתיים האחרונות, התפתחות המחלקה הפכה לאבולציה על ספידים...
FlyTool
12-11-2011, 20:47:07
יפה כתבת.