שאלת 4 תאים מול 3 תאים

[sharonx]

אם יש לי מנוע שב 3 תאים יכול לעמוד במקס' 50 אמפר, ב 4 תאים הוא יוכל לעמוד במקס' 50 אמפר או 37.5 אמפר (11.1X50/14.8) כלומר ההספק שורף אותו או הזרם ?

[guyro]

אם יש לי מנוע שב 3 תאים יכול לעמוד במקס' 50 אמפר, ב 4 תאים הוא יוכל לעמוד במקס' 50 אמפר או 37.5 אמפר (11.1X50/14.8) כלומר ההספק שורף אותו או הזרם ?

אתה צריך ראשית לוודא שהמנוע תומך במתח של 4 תאים, זה מן הסתם כתוב במפרט שלו.

[דניאל דקל]

מה שקובע זה הזרם העובר בסלילים של המנוע.
כאשר מעלים את מתח ההזנה ב 30%, גם הזרם בבקר יעלה ב 30%.
לכן, קיים סיכוי כי תשרוף את המנוע, אבל לא וודאי.תלוי בהגנות שיש בבקר.
מדוע?
כיוון שהבקר שולט על הזרם והמתח המועבר למנוע.
אם למשל הבקר מושך 50 אמפר מסוללת ליפו של 11.1 וולט, אין זה אומר כי זה גם מה שהמנוע ירגיש.
תפקיד הבקר לשחק עם "תקציב" המתח והזרם למנוע.
במקרה הנ"ל, יש לבקר "תקציב" של 50*11.1=550 וואט
הוא יכול להעביר למנוע 40A במתח של 13V, או 60A במתח של 9V

אז איך הבקר יודע מה להעביר?
המתח המועבר למנוע יעלה בשביל להעלות את הסל"ד
הזרם במנוע יעלה כאשר המומנט עליו יגדל (במקרה של הגדלת קוטר למשל)

מצטער שזה מסובך יותר ממה שזה נראה :p

[mixerfix]

כאשר מעלים את המתח, הזרם יורד:

P=IU

M

[gmagnezi]

כאשר מעלים את המתח, הזרם יורד:

P=IU

M

ממש לא
אלא אם הקטנת את המדחף בהתאמה
אם אתה לא עושה שום שינוי בסטאפ למעט החלפת הסוללה מ-3 ל-4 תאים מה שיקרה זה הגדלת הזרם בערך באותו יחס בו גדל המתח וזאת מפני שההתנגדות נשארה כשהיתה.

גבי

[gmagnezi]

מה שקובע זה הזרם העובר בסלילים של המנוע.
כאשר מעלים את מתח ההזנה ב 30%, גם הזרם בבקר יעלה ב 30%.
לכן, קיים סיכוי כי תשרוף את המנוע, אבל לא וודאי.תלוי בהגנות שיש בבקר.
מדוע?
כיוון שהבקר שולט על הזרם והמתח המועבר למנוע.
אם למשל הבקר מושך 50 אמפר מסוללת ליפו של 11.1 וולט, אין זה אומר כי זה גם מה שהמנוע ירגיש.
תפקיד הבקר לשחק עם "תקציב" המתח והזרם למנוע.
במקרה הנ"ל, יש לבקר "תקציב" של 50*11.1=550 וואט
הוא יכול להעביר למנוע 40A במתח של 13V, או 60A במתח של 9V
:p

דניאל,
הבקר לא שולט במתח שמגיע למנוע, המתח הוא תמיד מתח הסוללה. הבקר מפעיל פונקציה שנקראת PWM שמשמעותה חיתוך מתח האספקה לפולסים וקביעת רוחב הפולסים המגיעים למנוע לשליטה על מהירותו.
כך נקבעת בעצם כמות האנרגיה שמועברת למנוע ביחידת זמן. (כשרוחב פולס המתח גדול כך גדלה כמות האנרגיה).
אם מתח הסוללה הוא 11.1v זה גם מה שיגיע למנוע אם תמדוד בעזרת סקופ
ואגב, הבקר גם לא שולט על הזרם בצורה ישירה, הזרם נקבע לבד כפונקציה של מה שנכנס למנוע חלקי ההתנגדות שלו.
הבקר גם לא יכול להגדיל את המתח ל 13v כפי שכתבת. מאחר והוא בסך הכל ממתג את הסוללה למנוע ולא משמש כממיר מתח.
גבי

[AmitB]

שרון, אני חושב שיש מנועים מוגבלי זרם ויש מוגבלי הספק.
במפרט כמו "זרם מקס'= 40A, מתח מקסימלי 24V, הספק מקסימלי 700W"
אלא אם כן היצרן חפפן, בשלושה וארבעה תאים המגבלה היא זרם, בחמישה ובשישה תאים - הספק.
בציור - זה המנוע עם P max 1,
אם מגבלת ההספק של המנוע היא מעל Imax x Vmax אז היא מיותרת ואין ממש צורך לציין אותה במפרט (P max 2), המנוע מוגבל זרם בכל תחום המתחים המותר - נשמע שזה המנוע שיש לך.


60056

[haimgil]

הכי נכון זה ליבדוק לפי ההספק W.אתה יכול גם להרכיב 2 תאים ולהגיע לעומס אמפר נקוב אך ההספק יהיה נמוך יותר ולכן גם תוכל להעמיס את המנוע יותר ואז הזרם וההספק יעלו .אם אתה צורך בוא נגיד P MAX ב3 תאים אז ב 4 תאים אתה תיצטרך להוריד את העומס לP MAX הנקוב שעל המנוע.אך לפי תחושה שלי ומה שבדך כלל אני עושה זה מודד את הטמפרטורה של מנוע שלא יעבור את ה80 מעלות זל'.רוב הלקות שמצפים את החוטים יכולים ליסבול מעל 130 מעלות.ומגנטים בדרך כלל מפסיקים למגנט ב 190 מעלות בערך.תלוי בסוג המגנט והחומר שהוא עשוי.יש מלא סוגים.רוב המגנטים של המנועים הסיניים הם מתכת רגילה אך בכמה מנועים שבדקתי היו מגנטים שעשויים מפלדה קשיחה שדרך אגב נוטה להסדק ולהשבר.דרך אגב הם אמידים לטמפ" גבוה יותר עד שהם מעבדים את המגנטיות שלהם.

[דניאל דקל]

אני עומד מאחוריי כל מילה שכתבתי.
עבדתי על פרויקט בנושא של הסרת קרח מכנף, ועבדנו עם בקרים של CC בעלי לוג לכל פרמטר אפשרי
הדוגמא הבאה ממחישה זאת היטב.
עליה מ 3 תאים ל 4 תאים (30% במתח) גרמה לעליה של 30% בזרם שמושך המנוע.
אגב, שימו לב שהמתח שמעביר הבקר למנוע עלה גם הוא, אבל רק ב 20% (כיוון שכך הבקר "החליט" - מתקשר למה שכתבתי קודם)

המתח האמיתי שרואה המנוע במקרה של 3 תאים (סוללה של 11.1 וולט) הינו כ 9 וולט
ואילו במקרה של 4 תאים (סוללה של 14.8 וולט) הינו כ 11 וולט

חבל שאינכם נותנים קרדיט לאדם שזהו גם מקצועו (ולא רק תחביבו)
אבל זה בסדר, התרגלתי :)

[gmagnezi]

אני עומד מאחוריי כל מילה שכתבתי.
עבדתי על פרויקט בנושא של הסרת קרח מכנף, ועבדנו עם בקרים של CC בעלי לוג לכל פרמטר אפשרי
הדוגמא הבאה ממחישה זאת היטב.
עליה מ 3 תאים ל 4 תאים (30% במתח) גרמה לעליה של 30% בזרם שמושך המנוע.
אגב, שימו לב שהמתח שמעביר הבקר למנוע עלה גם הוא, אבל רק ב 20% (כיוון שכך הבקר "החליט" - מתקשר למה שכתבתי קודם)

המתח האמיתי שרואה המנוע במקרה של 3 תאים (סוללה של 11.1 וולט) הינו כ 9 וולט
ואילו במקרה של 4 תאים (סוללה של 14.8 וולט) הינו כ 11 וולט

חבל שאינכם נותנים קרדיט לאדם שזהו גם מקצועו (ולא רק תחביבו)
אבל זה בסדר, התרגלתי :)

דניאל היקר
מה שאתה קורא בלוג של הבקר זה האינטגרל של המתח והזרם
כלומר ה״שטח״ של הפולסים החיוביים שמגיעים אל המנוע.
ומכיוון שמדובר בפולסים שמגיעים אלפי פעמים בשניה (מודדים אותם בקילוהרצים) המדידה בעצם ״מחליקה״ את הממוצע ומראה לך 9v בלוגר של הבקר.

לענייני קרדיט אני לא רוצה להיכנס, אני כותב מתוך ידיעת החומר ומכיוון שזה המקצוע שלי.

גבי

[dani2002]

אם יש לי מנוע שב 3 תאים יכול לעמוד במקס' 50 אמפר, ב 4 תאים הוא יוכל לעמוד במקס' 50 אמפר או 37.5 אמפר (11.1X50/14.8) כלומר ההספק שורף אותו או הזרם ?
הזרם. וההסבר- ההספק המדובר יוצא החוצה, ההספק שישרוף את המנוע הוא הזרם בריבוע כפול התנגדות הליפוף - שזה ההספק שמחמם את הליפופים (מבלי להכנס לפרטים נוספים).
מגבלה נוספת (קשורת מתח) היא הסל"ד ששובר את המנוע מכנית.
צ'אוביי

[דניאל דקל]

גבי, האם אינך מסכים עם התוצאות של P-CALC?
התוצאות די חד משמעויות, וממחישות היטב כי הזרם והמתח שרואה הבקר אינם המתח והזרם שרואה המנוע
לעניין האינטגראל אתה צודק, מכיוון שמדובר על אות PWM.

[haimgil]

דניאל ,
ככל שתרכיב בקר יותר גדול כך המתח שיקבל המנוע יהיה יותר קרוב למתח בסוללה כשהוא לא עמוס מלא.ככל שתעמיס את המנוע כך המתח בסוללה תרד וכך גם המתח שימדד על הקטבים של המנוע.יש לציין שנופל מפל מתח על המוליכים ועל איכות הבקר בכלל אין מה לדבר.ככל שהבקר יהיה גדול יותר כך מפל המתח על המוליכים יקטן יותר.אולי בזמן הבדיקה שלך מתח הסוללה ירדה מאוד כתוצאה מהעומס ואז ראית מתח נמוך יותר.דרך אגב ההספק שאנחנו רואים בבדיקות שלנו זב ההספק המכני ולא ההספק בחשמלי.ההספק החשמלי המושקע הרבה יותר גדול מהספק המכני.ישנם הפסדים במנוע שהם דלתא PMEC,דלתא PCU ,דלתא PEM ,ודלתא PFE.יש דרך למצוא את כל ההפסדים בעזרת נוסחאות דיי פשוטות ואז לימצוא את ההספק P1 ולאחר מכן אפשר לימצוא את הנצילות של המנוע שנע בין 80 אחוז ל97 אחוז .נצילות =P2/P1.
דרך אגב אני מסכים איתך שהמנוע לא מקבל מתח זהה למת הסוללה.יש גם איבודי הספק על הבקר.

[דניאל דקל]

חיים, החכמתי. תשובות כאלה אני אוהב.

[igalr]

ההפסדים על הבקר הם מינוריים
במקרה של CC35 על פי הנתונים של דניאל ההתנגדות הפנימית שלו היא 0.0045
ב 30A ההפסד הוא כ 0.13V אומנם הבקר צריך לפזר כ 4W אבל זה מינורי ביחס ל 300W

אין הבדל בין המתח בסוללה לבין המתח במנוע - למעט אותם הפסדים מינוריים על הבקר והפסדים עוד יותר מינוריים בחוטים/מחברים.
ההבדל היחיד הוא במשך הזמן בו המתח זמין .
בסוללה המתח קיים כל הזמן ואילו הבקר ממתג את המתח למנוע וקובע את רוחב הפולס בהתאם לאלגוריתם שבד"כ מופעל ע"י מעבד כשלהו.

[דניאל דקל]

אני מתעקש על כך שהמתח והזרם של הסוללה אינם זהים למתח והזרם שזולל המנוע
מי שטוען אחרת, פשוט אינו מבין מה תפקיד הבקר.
האם אינכם מסכימים עם התוצאות של P-CALC?

[igalr]

הזרם הוא זהה .
המתח הוא ממותג
פעם הוא 0V ופעם הוא 11.1V (מתח הסוללה)
כפי שגבי הסביר היחס נקרא PWM .

[דניאל דקל]

אז אני חוזר שוב (ןכנראה לשווא)
האם התוצאות של P-CALC מוטעות?

[MDreamer]

ממש לא
אלא אם הקטנת את המדחף בהתאמה
אם אתה לא עושה שום שינוי בסטאפ למעט החלפת הסוללה מ-3 ל-4 תאים מה שיקרה זה הגדלת הזרם בערך באותו יחס בו גדל המתח וזאת מפני שההתנגדות נשארה כשהיתה.

גבי
גם אם ההספק מתחשב אותו דבר אתה עולה ביעילות מכיוון שאתה יורד בזרם ואז פחות מההספק\אנרגיה הולך על חום.

אתה צריך ראשית לוודא שהמנוע תומך במתח של 4 תאים, זה מן הסתם כתוב במפרט שלו.

זה הכי חשוב אחרת זה הופך למעניין :p

[Boogle]

אז אני חוזר שוב (ןכנראה לשווא)
האם התוצאות של P-CALC מוטעות?

דניאל, התוצאות של התוכנות האלו תמיד בסדר! הבעיה מתחילה ונגמרת במשתמש, שלא מבין ולא יודע להעמיד לבעיה תנאי שפה והתחלה נכונים ואז, מרוב ביטחון עצמי, הוא מפרש באופן מוטעה את התוצאות.
מזל שמר אוהם הגיע לתצאות נכונות אחרת איפה היינו חיים???
התשובה התאורטית הנכונה היא התייחסות לזרם כל עוד הספק ההפסדים במנוע לא חורג מהמותר לו.
ואין תחליף למדידת כל הפרמטרים כמו שכתבו האנשים לפני.

אגב, שימוש בתוכנה שתחשב את זכותינו לחיות בארץ יניב תוצאה שאנחנו לא קיימים. ...ת


Sent from my ARCHOS 80G9 using Tapatalk

[gmagnezi]

גבי, האם אינך מסכים עם התוצאות של P-CALC?
התוצאות די חד משמעויות, וממחישות היטב כי הזרם והמתח שרואה הבקר אינם המתח והזרם שרואה המנוע
לעניין האינטגראל אתה צודק, מכיוון שמדובר על אות PWM.
הי דניאל
הזרם שרואה המנוע הוא הזרם שיוצא מהסוללה מאחר והבקר רק ממתג. הוא אינו יודע לקבל 80 אמפר ולהוציא 70 אחרת לאן ילכו ה-10 אמפר האבודים? (המספרים שציינתי הם רק דוגמא).
זה נכון שלבקר יש התנגדות אולם היא זניחה ביותר לצורך החישובים. אילו היא היתה משמעותית הבקר לא היה מסוגל לפזר את ההספק שנופל עליו.
וכפי שציין ידידנו היא נמדדת במיליאומים.
לצורך קביעת מהירות המנוע הבקר משמש בסך הכל כמתג והוא יודע להעביר את מלוא מתח הסוללה או כלום. כאשר הוא עושה את זה אלפי פעמים בשניה עם רוחב פולס משתנה הוא בעצם שולט על כמות האנרגיה המגיעה למנוע.
מעבר לתפקידו כמתג הוא הוא גם שולט על חלוקת המתח לפאזות המנוע ומנהל את האספקה בצורה מדוייקת ומהירה להשגת ביצועים ונצילות גבוהים במנוע.

אגב, אשמח אם תחדד את השאלה על תוכנת הסימולציה.
גבי

[haimgil]

תגידו חברים למי עכשיו אכפת מה הבקר עושה .:confused: כל עוד זה עובד מיבחינתי שהבקר יכין חומוס.בתור אחד שלמד אלקטרוניקה וחשמל ועובד בזה ביום יום ,לא מעניין כבר כל הבדיקות האלה.מיבחינתי כולם צודקים .מה זה משנה מי צודק יותר או פחות העיקר שאנחנו נהנים מהתחביב.דרך אגב אני כל יום.ח ח ח;).דרך אגב הבקר עובד כמו מתנד שתפקידו לשנות את המתח מישרDC לגלי AC ע"י הקבלים והטרנזיסטורים שיוצרים גל סינוס (תדר F) .המנוע מקבל מתח קבוע ורק התדירות משתנה .אם לדוגמא היינו מורידים את המתח והעומס עודנו נישאר אז הזרם היה צריך לעלות. לא ככה?.אישית למי אכפת אני הולך להטיס עכשיו.
שרוןX הכל בגללך.דניאל לא ישן כל הלילה בגללך.:cool:

[דניאל דקל]

זה בסדר, אני תמיד יושן טוב בלילה
ומכיוון שבד"כ אני אוהב להבין דברים יותר לעומק,
אני אמשיך עם גבי/חיים והשאר יכולים לפרוש מהשרשור ;)
גבי שאלתי היא כזו לגבי תוצאות P-CALC

מדוע במקרה של 3 תאים כתוב בתוצאות התוכנה:
V to motor: 8.9V
ובמקרה של 4 תאים:
V to motor: 10.83V

כלומר, 8.9 במקום מתח הזנה נומינאלי של 11.1 (למעשה 12.6 כאשר הסוללה מלאה)
ו 10.83 במקום 14.8 (למעשה 16.8 כאשר הסוללה מלאה)

התנגדות פנימית לא יכולה להסביר מפל מתח כזה גדול

[MDreamer]

עומס שלא מתאים ל C של הסוללה יכול להסביר כזה דבר

[gmagnezi]

עומס שלא מתאים ל C של הסוללה יכול להסביר כזה דבר
בדיוק
בגלל זה ברוב תוכנות הסימולציה מכניסים גם את סוג הסוללה ואז התוכנה לוקחת בחשבון את ההתנגדות הפנימית שלה שנמצאת בטור לבקר.
ולכן גם אם מתח הסוללה יהיה 11.1 ללא עומס, הרי שככל שיגדל העומס כן יגדל מפל המתח ״המתבזבז״ על הסוללה ומתורגם לחימום שלה.
ולכן 11.1-8.9=1.2v שלא מגיעים בכלל לבקר.
ההספק המתבזבז לחימום הסוללה הוא המתח הזה כפול הזרם הנצרך ממנה.

סוללות עם c גבוה ניחנות בהתנגדות פנימית נמוכה יותר ולכן יכולות לספק זרם גבוה יותר מבלי להתחמם.
גבי

[haimgil]

סוללות עם C גבוה גם עשויים עם מוליכים יותר גדולים ויותר תאי מתח ארוכים יותר ולכן גם יותר כבדים .
נראה שהמתח שמופיע בתוכה זהו המתח הנמוך ביותר שאפשר להגיע אליו לפני שהבקר מוריד את הכוח למנוע.כל סוללה והמתח המנימלי שלה.הבקר יודע לזהות באופן אוטומטי כמה תאים מחוברים אליו.יש כאלה שלא יודעים ולכן צריך להגדיר לו.אבל זאת רק השערה,לא סגור על זה אבל נישמע דיי הגיוני.
אבל מה זה משנה על מה מיתבזבז.בסופו של דבר ובאופן כללי המנוע מקבל פחות אם בודקים על הקטבים של המנוע מול הקטבים של הסוללה.אם השאלה הגדולה מהו ההפרש אז זה כנראה משתנה מסטאפ לסטאפ.

[igalr]

זה בסדר, אני תמיד יושן טוב בלילה
ומכיוון שבד"כ אני אוהב להבין דברים יותר לעומק,
אני אמשיך עם גבי/חיים והשאר יכולים לפרוש מהשרשור ;)
גבי שאלתי היא כזו לגבי תוצאות P-CALC

מדוע במקרה של 3 תאים כתוב בתוצאות התוכנה:
V to motor: 8.9V
ובמקרה של 4 תאים:
V to motor: 10.83V

כלומר, 8.9 במקום מתח הזנה נומינאלי של 11.1 (למעשה 12.6 כאשר הסוללה מלאה)
ו 10.83 במקום 14.8 (למעשה 16.8 כאשר הסוללה מלאה)

התנגדות פנימית לא יכולה להסביר מפל מתח כזה גדול

הבקר מבצע מיתוג נניח ש50% מהזמן הוא מעביר את כל המתח ו50% מהזמן הוא לא מעביר כלום.
אם תמדוד מתח DC תראה כי ממוצע המתח הוא מתח DC נמוך יותר זה המוצג בתוכנות למיניהם.
חיים
הקבלים בבקרים הם לא כדי לייצר מתח סינוס.

[haimgil]

אז בשביל להוריד את ההשראה המגנטית ולהפוך את הבקר לקיבולי.אם לא אז בשביל מה?לשפר את הכוסינוס או הנצילות:confused:

[gmagnezi]

אז בשביל להוריד את ההשראה המגנטית ולהפוך את הבקר לקיבולי.אם לא אז בשביל מה?לשפר את הכוסינוס או הנצילות:confused:
תפקיד הקבלים הגדולים בכניסת הבקר הוא לעזור לסוללה לטפל בפרצי זרם בזמן האצת המנוע.
מנוע שלוקח זרם רציף של 50 אמפר לדוגמא במצערת מלאה, יקח יותר מזה בזמן העלאת הסטיק ועד להתייצבות מהירות המנוע.

כאשר מחברים את הסוללות לבקר הקבלים נטענים ומוכנים ״לעזור״ לסוללה לספק את פרץ הזרם הזה. וכאשר הזרם מתייצב, הקבלים נטענים מחדש.

גבי

[ofir181]

מספיק כבר עם כל ה ססססססמרטוטיאדה הזה !!!!

לא משנה איזה מתח תתן שם ..............ולא משנה איזה נתונים רשום על המנוע .

תעשה בדיקה עם וואט מטר.....תפעיל תמנוע בעומסים שאתה רוצה עם איזה מתח שאתה רוצה...ותבדוק עם המנוע : קר,פושר,חמים,חם,לוהט

חום המנוע צריך להיות האינדיקציה שלך ..זהו...זה מה שיהרוג אותו בסופו של יום.

[haimgil]

ח חח אופיר הרסת אותי.צודק ב1000%.

[haimgil]

תפקיד הקבלים הגדולים בכניסת הבקר הוא לעזור לסוללה לטפל בפרצי זרם בזמן האצת המנוע.
מנוע שלוקח זרם רציף של 50 אמפר לדוגמא במצערת מלאה, יקח יותר מזה בזמן העלאת הסטיק ועד להתייצבות מהירות המנוע.

כאשר מחברים את הסוללות לבקר הקבלים נטענים ומוכנים ״לעזור״ לסוללה לספק את פרץ הזרם הזה. וכאשר הזרם מתייצב, הקבלים נטענים מחדש.

גבי
אכן נכון. עכשיו פתחתי בקר והקבלים מחוברים בתור בניהם ומחוברים במקביל לפלוס והמינוס.

[ofir181]

ח חח אופיר הרסת אותי.צודק ב1000%.

כאאאאןן..אכלו תקופסה וחזק...מראים גראפים עם SCALE לוגריתמי !....נצילויות.!...הספקים. !

[MDreamer]

בדיוק
בגלל זה ברוב תוכנות הסימולציה מכניסים גם את סוג הסוללה ואז התוכנה לוקחת בחשבון את ההתנגדות הפנימית שלה שנמצאת בטור לבקר.
ולכן גם אם מתח הסוללה יהיה 11.1 ללא עומס, הרי שככל שיגדל העומס כן יגדל מפל המתח ״המתבזבז״ על הסוללה ומתורגם לחימום שלה.
ולכן 11.1-8.9=1.2v שלא מגיעים בכלל לבקר.
ההספק המתבזבז לחימום הסוללה הוא המתח הזה כפול הזרם הנצרך ממנה.

סוללות עם c גבוה ניחנות בהתנגדות פנימית נמוכה יותר ולכן יכולות לספק זרם גבוה יותר מבלי להתחמם.
גבי

נכון מאוד.. משלמים על זה במשקל ובמחזורי חיי הסוללה.

[דניאל דקל]

תודה חברים. אני חושב שהיה שרשור מעניין, אני החכמתי ומקווה שגם חלק מהקוראים.
אין ספק שהשילוב בטריה - בקר- מנוע מספק אתגר באלקטרוניקה למרות שבמבט ראשון נראה פשוט יותר...

[acrozic]

חברה -

לא מנסה להתמודד עם הידע הרב שהוצג כאן - ובכל זאת הערה מעניינת -
שחכתם פרט מעניין - המנוע תוכנן לנצילות מרבית ב-RPM מסויים.
וזאת אחת הסיבות שהיצרן נותן מתח וזרם נומינלי.
וככלל - טוב להצמד להוראות היצרן. אין לתת מתח גבוהה מהמותר על ידו ובטח שלא זרם.
בכל מקרה צדק מי שאמר שיש לשחק עם גודל הפרופ כשמשנים את המתח וזאת כדי להיות במגבלות היצרן.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C% D7%99#.D7.93.D7.A8.D7.9A_.D7.A4.D7.A2.D7.95.D7.9C. D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.A0.D7.95.D7.A2

בהצלחה :cool:

אלברטו

[igalr]

אין קשר בין נצילות מירבית וסלד.
הנצילות תלויה בזרם ולא סלד.

[acrozic]

http://www.fastelectrics.com/elecmotorbasics.htm

אולי אני לא מסביר טוב - תקרא - מאמר טוב ופשוט יחסית. ממליץ.

אלברטו :cool:

[haimgil]

אין קשר בין נצילות מירבית וסלד.
הנצילות תלויה בזרם ולא סלד.
הנצילות תלוייה בהספק ולכן רוב הנוסחאות של הנצילות מתבססות על ההספקים.בסופו של דבר הנצילות נקבעת בין ההספק החשמלי להספק המכני שבניהם ישנם הפסדי הספק.אם לדוגמא ניקח מנוע ללא הפסדים (למרות שאין דבר כזה)אז הנצילות תיהיה 100%.אבל אם לדוגמא ההספק החשמלי הוא 1000W וההספק המכני הוא 850W אז ניקח את ההספק המכני ונחלק אותו בהספק החשמלי וקח נקבל תוצאה 0.85 שהם 85% .המנוע מספק 85% של נצילות מן ההספק המושקע במנוע כל שער ה15% מתבזבזים על שאר ירקות שכר רשמתי.דרך אגב יגאל את זה אתה בטח יודע זה יותר לאחרים שלא כל כך יודעים.

[haimgil]

http://www.fastelectrics.com/elecmotorbasics.htm

אולי אני לא מסביר טוב - תקרא - מאמר טוב ופשוט יחסית. ממליץ.

אלברטו :cool:
אכן מאמר טוב שמסביר בגדול על התוצאות של ההתחממות ושאר כינים שלא בא לנו שיקרא.:eek:

[b1yossi]

אין קשר בין נצילות מירבית וסלד.
הנצילות תלויה בזרם ולא סלד.


http://www.fastelectrics.com/elecmotorbasics.htm

אולי אני לא מסביר טוב - תקרא - מאמר טוב ופשוט יחסית. ממליץ.

אלברטו :cool:

יש קשר ואין קשר.
מנועי שריפה פנימית שונים לחלוטין ממנועים חשמליים, אין מה להשוות כאן.

במנועים חשמליים במיוחד אלו שאנו משתמשים התלויים בבקר ממותג להפעלה, לא בכל סל"ד המיתוג הוא יעיל באותם אחוזים, לרוב תהיה בעיה בסל"ד נמוך מאוד, הכאמ"מ שעליו מסתמך הבקר לתיזמון ההצתה בעייתי משהוא והיעילות צונחת.

אבל זה לא קשור ישירות למנוע, אלא יותר למכלול מנוע\בקר.