roydor
02-02-2012, 00:29:55
בשנה האחרונה יצא לי ליסוע עם המשפחה או מהעבודה למקומות שבהם הייתי יכול למצוא את הזמן להטיס DLG ונמנעתי לקחת טיסן מחשש שייגרם לו נזק.
דיסקוס הוא לא מסובך להובלה, הוא פשוט ארוך ודורש מקום משלו ולכן לא מסתדר טוב עם ילדים או אנשים/ציוד ברכב.
לשם כך החלטתי להסב אחד מהדיסקוסים שלי לכנף מתפרקת.
חשוב לציין כי כנף מתפרקת היא דבר רע לדיסקוס באופן כללי, היא כבדה יותר, גמישה יותר ועל כן נזרקת פחות גבוה וגולשת פחות טוב.
לכן, לקחתי את הטיסן השלישי שלי (השניים הראשונים הם הטיסנים איתם אני מתחרה), את ה-TEMUJIN, טיסן חביב וכיף להטסה אך פחות מוצלח מהשניים הראשונים וביצעתי עליו את "הניתוח".
שני יתרונות גדולים שיש ל-TEMUJIN שהופכים אותו אידיאלי להסבה מסוג זה:
1. הוא טס טוב יותר כאשר הוא מועמס, במשקל הנמוך (עליו עמלתי קשות) הוא טס טוב רק כשיש שתיל, ללא רוח, ואז ה-FLOW שלי עדיף משמעותית. כאשר הרוח מתחזקת והתנאים יותר טורבולנטיים, ה-TEMUJIN קם לחיים עם תוספת של 20 גרם ונעשה כיף להטסה.
2. ל-TEMUJIN יש סקין מאד בריא, הוא לא רגיש למכות ומעיכות וטולרנטי לפגיעות בהובלה ובטיפול בו. על כן הוא מעולה להסבות ברוטליות והטסות במקומות לא אידיאלים.
לשם ההסבה חתכתי את הכנף מיד לאחר חיבור הכנף לגוף לכיוון הכנף ללא ה-PEG.
על הכנף הזו פועלים העומסים הנמוכים ביותר, בעיקר בזמן הסיבוב (כוחות צנטריפוגליים)
בחיבור הכנף הקיים לא נגעתי, יש שם גם חיבור מכאני מוצלח וגם חיבור חשמלי שעובד טוב אז החלטתי לא להסתבך עם חיבורים מסובכים ולהשאיר את הקיים.
הכנתי צינורית פיבר על גבי צינור פחמן חד כיווני שישמש בתור הג'וינר (5 מ"מ חלול) ובניתי לה השלמות מבלזה לגובה הפרופיל (בין הקורות) ולדיהדרל הכנף.
לאחר מכן ליפפתי בקוולר (שכחתי לצלם) את הצינורית כדי למנוע פיצול של הג'וינר מההשלמות וקריסת הכנף באזור המחבר וחפרתי בכנף (בקלקר) בין הקורות על מנת לאפשר הכנסת הצינורית והדבקתה לקורות.
לאחר מכן הדבקתי את הצינורית בין הקורות באמצעות אפוקסי עם מיקרו בלונס וקיבעתי את הכנף בזוויות הנדרשות.
לאחר ייבוש האפוקסי חתכתי את הצינורית וקיבלתי שתי כנפיים עם צינורות, מוכנות לקבלת הג'וינר.
הלחמתי קונקטור לחיבור מהיר של הסרוו מבחינה חשמלית והוספי דיקט שורש בשני הצדדים.
הוספת שני פיני מיקום מפחמן 3 מ"מ והדבקת הקונקטור והכנפיים מתחברות.
לאחר מכן הוספתי סרט דק של בד פיבר 50 גרם לשיפור הדבקת הדיקט, השתמשתי בספריי 3M על מנת להפוך את הבד לסרט דביק מפיבר ולאחר שמיקמתי אותו כנדרש הספגתי אותו והנחתי סלוטייפ כדי לעשות אותו חלק.
לאחר הייבוש חתכתי את השאריות ושמתי סלוטייפ באזור החיבור על מנת שהטייפ שיחבר את הכנפיים במהלך הזריקה יוכל להידבק טוב.
השלמתי את הסגירה של החריץ למאזנות אותה הייתי צריך להוריד מהכנף במהלך העבודה והטיסן מוכן.
תוספת המשקל היא כ-11 גרם בלבד ולא צפוי להשפיע לרעה מניסיוני עם הטיסן.
בדיקה בטיסה ככל הנראה רק שבוע הבא.
רועי
דיסקוס הוא לא מסובך להובלה, הוא פשוט ארוך ודורש מקום משלו ולכן לא מסתדר טוב עם ילדים או אנשים/ציוד ברכב.
לשם כך החלטתי להסב אחד מהדיסקוסים שלי לכנף מתפרקת.
חשוב לציין כי כנף מתפרקת היא דבר רע לדיסקוס באופן כללי, היא כבדה יותר, גמישה יותר ועל כן נזרקת פחות גבוה וגולשת פחות טוב.
לכן, לקחתי את הטיסן השלישי שלי (השניים הראשונים הם הטיסנים איתם אני מתחרה), את ה-TEMUJIN, טיסן חביב וכיף להטסה אך פחות מוצלח מהשניים הראשונים וביצעתי עליו את "הניתוח".
שני יתרונות גדולים שיש ל-TEMUJIN שהופכים אותו אידיאלי להסבה מסוג זה:
1. הוא טס טוב יותר כאשר הוא מועמס, במשקל הנמוך (עליו עמלתי קשות) הוא טס טוב רק כשיש שתיל, ללא רוח, ואז ה-FLOW שלי עדיף משמעותית. כאשר הרוח מתחזקת והתנאים יותר טורבולנטיים, ה-TEMUJIN קם לחיים עם תוספת של 20 גרם ונעשה כיף להטסה.
2. ל-TEMUJIN יש סקין מאד בריא, הוא לא רגיש למכות ומעיכות וטולרנטי לפגיעות בהובלה ובטיפול בו. על כן הוא מעולה להסבות ברוטליות והטסות במקומות לא אידיאלים.
לשם ההסבה חתכתי את הכנף מיד לאחר חיבור הכנף לגוף לכיוון הכנף ללא ה-PEG.
על הכנף הזו פועלים העומסים הנמוכים ביותר, בעיקר בזמן הסיבוב (כוחות צנטריפוגליים)
בחיבור הכנף הקיים לא נגעתי, יש שם גם חיבור מכאני מוצלח וגם חיבור חשמלי שעובד טוב אז החלטתי לא להסתבך עם חיבורים מסובכים ולהשאיר את הקיים.
הכנתי צינורית פיבר על גבי צינור פחמן חד כיווני שישמש בתור הג'וינר (5 מ"מ חלול) ובניתי לה השלמות מבלזה לגובה הפרופיל (בין הקורות) ולדיהדרל הכנף.
לאחר מכן ליפפתי בקוולר (שכחתי לצלם) את הצינורית כדי למנוע פיצול של הג'וינר מההשלמות וקריסת הכנף באזור המחבר וחפרתי בכנף (בקלקר) בין הקורות על מנת לאפשר הכנסת הצינורית והדבקתה לקורות.
לאחר מכן הדבקתי את הצינורית בין הקורות באמצעות אפוקסי עם מיקרו בלונס וקיבעתי את הכנף בזוויות הנדרשות.
לאחר ייבוש האפוקסי חתכתי את הצינורית וקיבלתי שתי כנפיים עם צינורות, מוכנות לקבלת הג'וינר.
הלחמתי קונקטור לחיבור מהיר של הסרוו מבחינה חשמלית והוספי דיקט שורש בשני הצדדים.
הוספת שני פיני מיקום מפחמן 3 מ"מ והדבקת הקונקטור והכנפיים מתחברות.
לאחר מכן הוספתי סרט דק של בד פיבר 50 גרם לשיפור הדבקת הדיקט, השתמשתי בספריי 3M על מנת להפוך את הבד לסרט דביק מפיבר ולאחר שמיקמתי אותו כנדרש הספגתי אותו והנחתי סלוטייפ כדי לעשות אותו חלק.
לאחר הייבוש חתכתי את השאריות ושמתי סלוטייפ באזור החיבור על מנת שהטייפ שיחבר את הכנפיים במהלך הזריקה יוכל להידבק טוב.
השלמתי את הסגירה של החריץ למאזנות אותה הייתי צריך להוריד מהכנף במהלך העבודה והטיסן מוכן.
תוספת המשקל היא כ-11 גרם בלבד ולא צפוי להשפיע לרעה מניסיוני עם הטיסן.
בדיקה בטיסה ככל הנראה רק שבוע הבא.
רועי