נוהל טעינת ליפו..

[bugy22]

שלום אנשים,
לאחרונה הזמנתי מהסיני שמרבים לדבר עליו, סוללת ליפו למשדרRhino 2620mAh 3S 11.1v ומטען של TURNIGY, במקביל אני קורא באתר והבנתי מה שעבר על Marknopfler
בהקשר שקיות ההגנה.
לשלאה, מכיוון שפעם ראשונה אני עובר לליפו, הייתי רוצה לקרוא מאמר או נוהל של טעינה / פריקת ליפו, ידוע לי כל נושא הבטיחות בעניין, אבל יותר הייתי מעדיף לדעת נתונים על קביעת זרם טעינה מינימלי, מקסימלי בעת ירידת מתח או פריקה בטעות, בקיצר מקרים ותגובות...
אשמח להכוונה..
תודה ...

מרעי

[נח נח]

לפי מה שאני יודע לא פורקים ליפו .

[guylihi]

אגב פריקות...
בשביל מה פורקים סוללה?
למה יש אופציה במטען?

[wind556]

ליפו לא פורקים
אופצית הפריקה נועדה לסוללות ניקל קדמיום או ניקל מטאל
על ידי פריקה וטעינה שלהם תעיתים אתה מחזיר את הנפח שלהם קרוב לנפח המקורי
יש כאן מומחים גדולים ממני שאולי גם יסבירו איך זה עובד....

[Marknopfler]

ליפו פורקים לזרם מפעל במידה ואינך משתמש בה לאורך זמן בגלל זה יש אפשרות פריקה.

[Marknopfler]

בבקשה מקווה שהמאמר יעזור לך.
המאמר לקוח מ PM


במשך המון שנים, סוללות ניקל קדימיום היו הסוללות היחידות שמתאימות לציוד נייד, אלחוטי וכדומה...
ניקל מטאל היידריד וליתיום-יון צצו בתחילת שנות ה-90, נלחמים אחד בשני כדי לקבל את אישור הלקוח. כיום ליתיום יון היא הסוללה בעלת הצמיחה המהירה ביותר ובעלת הכימיה הפנימית הטובה ביותר שיכולה סוללה בודדת לתת.

סוללת הליתיום החלה את דרכה עוד בשנת 1912 אבל רק בתחילת שנות ה-70 התחילו סוללות ליתיום בלתי נטענות להיות נגישות לציבור. ליתיום הוא המתכת הקלה ביותר בטבלה המחזורית ויש לו פוטנציאל המוליך (מוליכות חשמלית) גבוה מאוד , מה עוד שיש לו את היכולת לאגור אנרגיה, כלומר הצפיפות אנרגיה שבו, יכולה להיות גבוהה מאוד.

ניסיונות לייצר סוללת ליתיום נטענת נכשלו במשך השנים מאחר והיו המון תקלות בטיחותיות.
בגלל חוסר האיזון הפנימי של ליתיום מטאל במיוחד בזמן טעינה. כתוצאה ממחקרים, ניסוי וטעייה וכדומה, הוחלף החומר הפנימי בחומר לא מתכתי (מטאלי) ולכן מה שקיבלנו לבסוף הוא, ליתיום יון.
למרות שהוא יכול לאכסן טיפה פחות אנרגיה ליתיום-יון הוא בטוח יותר בתנאי שיבוצעו מס' אמצעי זהירות בזמן הטעינה והפריקה.
בשנת 1991, SONY החלה למסחר את סוללת הליתיום הראשונה...ולא תדיראן כמו שכולם חושבים.
לאחר מכן יצרנים נוספים החלו לייצר סוללות בעקבותיה.

צפיפות האנרגיה בסוללת הליתיום יון בצורה אופיינית כפולה מהסוללה הסטנדרטית נייקד.
יש בה פוטנציאל לצפיפות אנרגיה גבוהה מאוד. מאפייני הטעינה שלה הם בצורה המתקבל לדעת טובים והם מתנהגים בצורה שווה לנייקד בתנאי פריקה, כך שכל מי שטען או חשב שנייקד הן סוללות שפורקות את עצמן לאט ובכך היתרון היחסי שלהן על הליתיום יון...טעה.
הסוללה הבודדת היא בעלת מתח גבוה יחסית של 3.6 וולט המאפשר לסוללה בודדת לתפקד היכן שהיינו צריכים מס' סוללות. רוב הטלפונים הסלולאריים מופעלים ע"י סוללה אחת, לעומת 3 סוללות נייקד כדי להפעיל אותם.

סוללת הליתיום יון מצריכה תחזוקה שוטפת נמוכה מאוד, דבר שרוב הסוללות האחרות לא יכולות לזקוף.אין שום בעיית "זיכרון" לסוללה ולא צריך שום תכנון מראש של מחזור, פריקה וטעינה, כדי להאריך את חייה, כמו שאנו רגילים מהנייקד והניקל מטאל. בנוסף, הפריקה העצמית של סוללה מסוג הליתיום, הוא פחות ממחצית ממה שקורה לנייקד, כלומר אם נייקד מאבדת עד 10% ב-24 שעות הראשונות שלאחר הפריקה, כאן בליתיום זה אפילו פחות מ5%. מה שנותן לליתיום להתאים לכל מיני יישומי מדידה. ליתיום יון גם גורמים פחות נזק סביבתי כאשר הם נזרקים והן ניתנות למחזור!

למרות היתרונות המקיפים היחסיים, יש להן גם חסרונות. הן עדינות מאוד (הסוללות עצמן) והן מצריכות מעגלי הגנה (רגולאטורים) כדי להפעיל אותן בבטחה. כתוצאה מכך דבר זה מגביל את שיא המתח אליו הסוללה יכולה להגיע, דבר הגורם לסוללה לא להגיע לשיא הטעינה או לשיא הפריקה שלה. בנוסף אסור לסוללה להגיע לטמפרטורה גבוהה מידי, מקסימום הטעינה והפריקה של הסוללה צריך להיות בין 1 ל-2C. כתוצאה מהנחיות זהירות אלו הסיכוי שהסוללה "תצפה" את עצמה במתכת הוא כמעת אפסי. מה שקרה הוא שכתוצאה משימוש לא נכון, טעינה או פריקה, הסוללות משחררות כל מיני חומרים שיכולים כאילו לצפות את הסוללה במתכת מה שיכול לגרום לפיצוץ שאנו מכירים, כמו שהזכרנו קודם, סוללות ליתיום עם ציפוי מתכת הן אלו שגרמו לבעיית הטעינה מלכתחילה.

הזדקנות סוללות אלו הוא דבר מדאיג ברוב סוללות הליתיום, אך היצרנים מעדיפים להשאיר את זה כנושא שבשתיקה. יכולה להיות החמרה במצב הסוללה כבר אחרי שנה בלבד, גם אם הסוללה לא הייתה בשימוש. הסוללה יכולה לגמור את חייה גם אחרי שניים עד שלוש. אך יש לשים לב כי ישנן סוללות אחרות שגם הן סובלות מאותה תכונה של התנוונות. דבר זה מיוחד במיוחד לסוללת הניקל מטאל הידועה שכולנו חשבנו שהיא יכולה להחזיק שנים ולא מבינים בעצם איך אחרי שנה הסוללה של המשדר נגמרה כל כך מהר...מוכר למישהו?? מאופיין יותר כאשר הסוללה מוקפת בטמפרטורה גבוהה, זה למה אומרים לפתוח את האנטנה כדי לחלק את החום על שטח פנים גדול יותר...
בו בעת היו סוללות ליתיום ששירתו אך 5 שנים.
היצרנים כל הזמן מנסים לשפר את סוללות הליתיום יון. כל הזמן מנסים לשנות את הכמיה הפנימית של הסוללה וזה קורא בתדירות של כל חצי שנה יוצאת איזו סוללה חדשה על בסיס הליתיום.
עם התקדמות מהירה כזאת קשה להעריך איך הסוללה המשופרת מגיבה להתנוונות התא, מה הם חיי המדף שלה, ואיך היא מגיבה לזמן החולף.
שמירת הסוללה במקום קריר יכול להאט את התנוונות הסוללה, גם היא לא ליתיום.
היצרנים ממליצים על מקום ממש קר, 15 מעלות צלסיוס ומטה. בנוסף, הסוללה חייבת להיטען מדי פעם בזמן האחסנה בצורה חלקית, עד 40% מהקיבולת שלה.

התא החסכוני ביותר של סוללות הליתיום יון הוא תא מס' 18650, 18 מזוהה עם הקוטר במ"מ וה-650 מזוהה עם האורך שלו, גם כן במ"מ. תא זה מיושם כמעט בכל דבר נייד שיש לנו כיום בשוק, מטלפונים ועד מחשבים שלא צריכים להיות סופר דקים. אם ישנו צורך להתאים א התא למוצרים דקים במיוחד, ישנו תא פריזמתי שיכול להתאים, אך הדבר מאוד יקר...עכשיו אתם מבינים מה קורה פה עם הטלפונים הסלולאריים.

יתרונות:

* 1. צפיפות אנרגיה גבוהה מאוד- יש אפילו פוטנציאל לצפיפות יותר גבוהה.
* 2. לא צריך לבצע "הרצה" כאשר קונים את הסוללה כחדשה. טעינה אחת מלאה זה כל מה שצריך.
* 3. אין כמעט פריקה עצמית- חצי ממה שיש בנייקד
* 4. תחזוקה מינימאלית- לא צריך לבצע פריקה וטעינה אין זיכרון לסוללה
* 5. ייחודיות התאים היא מתח מאוד גבוה לתא בודד אחד.









מגבלות:



* 1. מצריך מעגלי הגנה (רגולאטורים) כדי לשמור על מתח קבוע בתחום הבטיחות.
* 2. יכול להיות נתון להתנוונות מהירה של התא גם אם לא היה בשימוש- יש ךשמור במקומות קרים ולטעון טעינה חלקית עד 40% מתכולת התא.
* 3. הזמן הובלה- משלוח של כמות גדולה יכול להיות כפוף להגנות מיוחדות...עכשיו אתם מבינים למה FROMECO מבצעים משלוחים רק עם UPS מאובטח.
* 4. יקר לייצור- כ-40% יקר יותר מייצור נייקד.
* 5. לא נוסה מספיק בשוק- המתכות והכימיה הפנימית משתנים ומשונים כמעט כל יום כדי לגלות דברים חדשים.





סוללת הליתיום פולימר:

סוללת הליתיום פולימר מובדלת במיוחד מסוללות אחרות מקובלות בשוק בצורה של מבנה אלקטרוליטי. הפיתוח שלה החל עוד בשנות ב-70כאשר השתמשו בחומר פולימרי אלקטרוליטי יבש. חומר זה מאוד דומה לקרום פלסטיק אשל לא יכול להוליך חשמל אך יכול לתת ליונים להחליף מקום בין המחיצות, מין ממבראנה דו כיוונית הנותנת אך ורק ליונים לעבור אותה אך לא לזרם חשמלי. מי שלא מבין מהוא יון...זה בעצם אטום של חומר הטען בזרם חשמלי. החומר הפולימרי האלקטרוליטי שיש ה החליף את החומר שיה נפוץ אז. חומר זה ספוג/רווי באלקטרוליטיים.



ועיצוב של הפולימר היבש מקנה הפשטה בייצור, הקשחה של התא, בטיחות ופרופיל נמוך. התא יכול להגיע לעובי של 1 מ"מ. תא זה יכול היות מיוצר בכל תורה שהיא לפי תכנון ועיצוב של היצרן.

אך בכל דבר טוב יש גם רע, לרוע המזל התא הפולימרי היבש סובל ממוליכות סגולית מאוד נמוכה. ההתנגדות הפנימית שלו גבוהה מידי ולא יכולה להעביר פרצי מתח הנצרכים ע"י מוצרי חשמל מודרניים. כאשר מחממים את התא ליותר מ-60 מעלות, זה מעלה את המוליכות של התא רך זה לא מתאים למוצרי החשמל המודרניים.

כדי להתפשר, מצאו ג'ל אלקטרוליטי והוסיפו אותו לתאים.התאים המסחריים מעוצבים כך שיש בם מחיצה/ ממבראנה אלקטרוליטית מחוררת העשויה פוליארטאן או פוליאטילאן הממולא בג'ל האלקטרוליטי.

סוללות אלו לא נתפסו ע"י הצרכנים בצורה שאולי חשבו היצרנים. היתרונות והמעלות שיש לה על מערכות אחרות הן לא כאלה גבוהות ואפילו פחותות ביחס לליתיום יון והעובדה שלייצר אותה יקר ולא כמו שחשבו, לא נתן לה להתממש.
העובדה שהיא לא מוסיפה כל-כך הרבה מאשר מערכות אחרות גם כן לא עזר מה עוד שהוכח שהיא אפילו מכילה פחות אנרגיה מסוללת הליתיום יון הרגילה.
סוללות אלו כיום משמשות במוצרים בהם הנפח לוקח תפקיד חשוב בעיצובם.

יתרונות:

* 1. בעלת נפח קטן מאוד- כמו כרטיס אשראי.
* 2. גמישות- ניתן לייצר אותן כמעט בכל צורה אפשרית.
* 3. קלה- ג'ל אלקטרוליטי לא מצריך לעטוף אותה בחומר מתכתי המעלה את המשקל של התאים.
* 4. בטוחה יותר- גם אם מטעין אותה יותר מידי, סיכויים נמוכים יותר לנזילות. לא הייתי בונה על זה כל-כך זו עדיין סוללת ליתיום, כבר נשרפו כמה בתים כדי להוכיח את טענתי, או השתמשו בשק המיוחד הזה או בתוך צנצנת חרסינה.



חסרונות:

* 1. צפיפות אנרגיה נמוכה יותר וסייקל מופחת יותר מאשר ליתיום יון.
* 2. יקרה לייצור, יקרה בכלל.
* 3. יקרה ביחס לאנרגיה שהיא מוציאה. ביחס לליתיום יון.



ישנן כמה הגבלות בכל מה שנוגע בייבוא סוללות אלו, כאשר אנו מביאים אותן בצורה פרטית הגבלות אלו כמעט ולא נוגעות לנו כי הכמות של הליתיום בסוללה הוא מזערי, אך כאשר מביאים אותן בצורה מסחרית פה כבר הכול שונה. ולכן צריך להביא אותן כמו שמביאים תחמושת, בצורה מאובטחת ובטוחה יותר, דבר המייקר אותן מאוד כאשר אנו קונים אותן בחנות.
עכשיו אתם יודעים למה הן יקרות, ההובלה שלהן יקרה.

[bugy22]

תודה רבה לכולם,
כשיגיע המשלוח בעזרת השם, ויעבור את המכס...
אולי יהיו לי עוד שאלות ....
:)