PDA

צפייה בגרסה מלאה : נתונים מאמר על סוגי עננים



Nlackrif
21-02-2009, 10:51:42
שלום לכולם, היום אחרי שכמעט איבדתי את ה-COPTER X היקר שלי בגלל הרצון העז שלי להטיס בסופה שבחוץ החלטתי "להעניש" את עצמי בכתיבת מאמר זה.

**גילוי נאות: הידע למאמר הוא אישי בלבד. לכן הערות/הארות יתקבלו בברכה.**

מה זה גדול כמו ארמון, שוקל כמו נוצה ואפילו 100 אנשים לא יכולים להרים אותו?
...ניחשתם יפה ענן.

אני לא אגע בשלב זה בהווצרות הענן אלה בזיהוי ויסווג הענן. סיווג הענן מתבצע לפי צורתו והגובה ביחס לפני הקרקע.

סוגי עננים:
ענן שכבתי - המכונה גם "סטרטוס", הוא ענן בעל שכבה אחידה. מאופין בד"כ במזג אוויר יציב ושכבת אינברסיה (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%94_( %D7%9E%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D 7%92%D7%99%D7%94))
ענן ערמתי - המכונה גם "קומולוס", הוא ענן אשר מתפתח אנכית ולא אופקית כמו ידידנו הסטרטוס.

אלו הם השמות העיקריים של העננים. כל ענן כזה שיש לו יכולת להוריד משקעים (גשם) יתווסף לשם שלו נימבוס

עוד סוג חלוקה של העננים הוא לפי גובהם:
1. עד - 8000 רגל כל ענן באזור הזה יקרא לפי צורתו ויכולתו להוריד גשם. לדוגמא "קומולוס" (ערמתי) "נימוס" (מוריד גשם) מה קיבלנו - "קומולוסנימבוס"

2. מ-8000 ועד - 16000 רגל, לכל ענן באזור הזה יתווסף השם "אלטו". לדוגמא "סטרטוס" (שכבתי) בגובה 10000 רגל יקרא - "אלטוסטרטוס"

3. מ-16000 ואילך, לכל ענן בגובה הזה יתווסף השם "צירוס". אז מה זה "צירוסקומולוס"?
נכון מאוד! ענן גבוה ערמתי.

דבר נוסף שאולי לא הרבה מכירים: תסכלו על ענן שמוריד גשם, אתם תראו סוג של שברי ענן מתחתיו, דבר זה נקרא "פרקטוסים" וכך ניתן לדעת מרחוק האם הענן מוריד גשם בזמן אמת. דבר זה נוצר מפני שהמים היורדים מהענן מקררים את האוויר שמתחתיו וגורמים לעלייה של הלחות היחסית (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%AA) ולהווצרות של עננים אלה.

העננים הכי מסוכנים לנו בתעופה אלו ענני ה"קומולוסנימבוס" אשר בהם האוויר לא יציב ובתכו משתוללות סופות ברקים בליווי ברד. לא חסרים סיפורים על מטוסי שהתרסקו בעקבות כניסה לענן כזה.

"קומולוס"
http://www.efly.co.il/forums/attachment.php?attachmentid=6613&stc=1&d=1235208006

"סטרטוקומולוס"
http://www.efly.co.il/forums/attachment.php?attachmentid=6614&stc=1&d=1235208006

אז איזה עננים יש לנו -
ענני קומולוס

גובה העננים

עננים נמוכים עד 8000 רגל

קומולוס - ענן ערמתי נמוך הידוע בכינוייו "ענני כבשה", "ענני כרובית", "ענני צמר" ועוד.
קומולונימבוס - ענן סופת רעמים המוריד בדרך כלל גשמים עזים ו/או ברד. מאופיין במזג אוויר לא יציב (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%98% D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA), רוחות עזות, ברקים ושאר מני ירקות.
סטרטוקומולוס - ענן בעל מבנה ערמתי שנראה שכבתי כאשר הוא נבלם באינברסיה נמוכה וצורתו היא של גושים או גלילים משוננים.

בגובה בינוני 8000-16000
אלטוקומולוס - ענן ערמתי בינוני ברובו גושי קרח.

עננים גבוהים 16000-ואילך
צירוקומולוס - ענן ערמתי גבוה המורכב ממים אשר נמצאים מתחת לטמפ' הקפאון אך עדיין לא במצב צבירה של קרח מפני שאין לו על מה להתפס זה נרא SUPER COLD WATER. ענן זה מסוכן מאוד כי ברגע שמטוס עובר בענן זה, הכנף משמשת כמוקד להווצרות הקרח ובכך פוגמת במבנה המטוס.

ענן אלטוקומולוסצירוס - ענן בעל מבנה ערמתי שנראה שכבתי כאשר הוא נבלם באינברסיה גבוהה והוא מופיע בצורת חוטי קרח דקים ולבנים שלעתים קרובות דמויי שיער או חוטי משי.

ענני סטרטוס

עננים בינוניים
אלטוסטרטוס - ענן שכבתי בגובה בינוני.
סטרטונימבוס - ענן שכבתי בינוני המוריד גשם חלש ולעיתים שלג.

עננים גבוהים
צירוסטרטוס - ענן שכבתי גבוה.


זהו!
אשמח לענות על שאלות, ניר.

eitan-ro
21-02-2009, 11:55:51
אחלה מאמר!! בהחלט שופך קצת אור על נושא העננים...
כל הכבוד.
מאיפה הידע הזה?
איתן

Nlackrif
21-02-2009, 12:50:45
חייב לדעת;)

MDreamer
21-02-2009, 13:24:37
יפה מאוד, חשבת אולי לקשר את זה לעניין התרמיקות?

Nlackrif
21-02-2009, 13:29:08
אפשרי בהחלט...
אני אוסיף לשירשור הזה.

s.mario
21-02-2009, 14:24:30
לא ידעתי שהעננים הומצאו ביוון...
מה זה השמות האלה?!?!?:D
אחלה מאמר ניר - יופי של מידע!

Nlackrif
21-02-2009, 14:36:55
טוב אז תרמיקות...

אני לא מומחה גדול, אבל יצא לי לתפוס כמה כאלה בעמק יזראל:rolleyes:

הדרך הכי טובה לדעת אם יש תרמיקה היא...ענן!

בגדול (ממש בגדול) איך נוצר ענן - האוויר תמיד רווי במים (לדוגמא, בתחזית מזג האוויר 70% לחות, זה הכמות היחסית של מים בתוך "חלק" אוויר) כידוע אוויר חם עולה למעלה וככול שעולים בגובה הטמפ' יורדת...שמתם לב מה קורה?
כמות המים (באותו קטע אוויר) נשארה אותו דבר אבל מפני שהאוויר התקרר הוא יכול להכיל פחות פרודות מים ובנק' הזאת אנו מגיעים לנק' הטל, פה נוצר ענן. האוויר מגיע לרוויה וככל שאוויר חם (תרמיקה) יאכיל את הענן הוא יגדל ויגדל עד שייגמר האוויר החם ופה נוצרת דעיכת ענן.

קשה מאוד לדעת לפי מבט ראשון מה מצב הענן (בהתפתחות או דעיכה), אך ניתן לדעת בצפייה של כמה דקות על הענן.
אם הענן נהיה אורירי במשך הזמן ויותר ויותר אור חודר אליו. תשכחו מהענן הוא דועך והאוויר החם שגרם להיווצרו נגמר.
אם הענן נהיה סמיך והדפנות שלו מתעבים ולאור קשה לחדור מבעדו זה הזמן לפתוח מנוע (מי שיכול) וקדימה להנות עם הציפורים

העננים שאנו נחפש לתרמיקה טובה הם בד"כ קומולוס בגלל הזרימה האנכית שלהם.

http://www.efly.co.il/forums/attachment.php?attachmentid=6618&stc=1&d=1235222523

האוויר החם עולה בצורה ספירלית (חוק קורליוס (http://www.hayadan.org.il/wp/qanda-300307/)) לכן בד"כ ננוע במעגלים בתוך התרמיקה.

אגב, גם ביום ללא עננים יש תרמיקות. איך נזהה אותם?
1. ציפורים (הכי טוב)
2. אבק או עשב שעולה לשמים
3. קצת קשה, אבל עוזר - "כתמים כחולים" בשמים אלו כתמי לחות שלאור קצת קשה לחדור לתוכם ולכן הם נראים כמו כתמים בשמים. שם כנראה יווצר ענן והאינברסיה (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%94_( %D7%9E%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D 7%92%D7%99%D7%94))תפרץ מעיין איתות שפה עוד מעט נוצר ענן.

תהנו
בהצלחה.

MDreamer
21-02-2009, 16:03:51
האוויר החם עולה בצורה ספירלית (חוק קורליוס (http://www.hayadan.org.il/wp/qanda-300307/)) לכן בד"כ ננוע במעגלים בתוך התרמיקה.

עכשיו יתחיל להיות מעניין.. זכור לי שמישהו הפסיד על זה פעם בהתערבות.. איתן? גיא?

Nlackrif
21-02-2009, 16:32:02
עכשיו יתחיל להיות מעניין.. זכור לי שמישהו הפסיד על זה פעם בהתערבות.. איתן? גיא?

ספר לי גם אני רוצה...

Nlackrif
21-02-2009, 16:34:01
אגב, חידה - מי היה קורליוס?

MDreamer
21-02-2009, 16:39:29
אגב, חידה - מי היה קורליוס?
אני יודע אני יודע.. הפיל מ"המלך בבר"!

MDreamer
21-02-2009, 16:39:54
ספר לי גם אני רוצה...
לא אקח לאיתן את התענוג..

Nlackrif
21-02-2009, 16:45:12
אני יודע אני יודע.. הפיל מ"המלך בבר"!

:D :D

איך אהבתי את הסדרה הזאת...

קרוב אבל לא מדוייק, רמז הוא היה צרפתי. (נראה לי)

s.mario
21-02-2009, 17:18:13
אני יודע אני יודע.. הפיל מ"המלך בבר"!

זה היה קורנליוס כמובן...:rolleyes:

Nlackrif
21-02-2009, 17:31:45
זה היה קורנליוס כמובן...:rolleyes:

אני רואה אתה שולט...:cool:

crazyguy
21-02-2009, 18:17:29
מאמר יפה מאוד!

אם כבר נכנסתם לחוק קורליוס תסביר קצת על חזיתות קרות וחמות זה ממש נחמד ובכללי גם לחצים ברומטריים, ככה אפשר לראות מפה סינופטית לבד באתרי תחזיות מז"א ולנתח אותם לבד ולהסיק מה תיהיה התחזית הקרובה!
(אני אישית מעדיף את זה על פני לשמוע תחזית בחדשות)

עמיתפורת
21-02-2009, 18:22:31
תוספת מעניינת.
ראשית כמעט ולא רואים ענניי ערימה בשיכבת האויר העליונה של האטמוספירה ולכן רוב העננים הללו הם צירוסטראטוס שבדרך כלל נראית כמו מריחה קלה של עניים בשניים.
עננים אלה בדרך כלל הם השוליים של מערכת מז"א שמתקרבת.

עניים קומולוסנימבוס או CB עם ענני סעקרה מיוחדים מאוד מכיוון שבתוכם עצמם יש מעין מערכת מז"א פנימית כלומר הם עניים שבונים עצמם כל הזמן.
ניתן אפילו לראות את הענן בעיין מתפתח בתוך דקות מספר ומגיע למימדים אדירים.
בגלל שהענן הזה נושא בתוכות מערכת מז"א הוא מאוד מסוכן שכן ממש בגוף הענן ישנם ברקים ורעמים וכן חלקיקי קרח.
מתחת לבסיס ענן זה ישנם משבי רוח אדירים שבדרך כלל מביאים ל "מיקרו בירטס" או פרץ רוח פתאומי.
לא פעם כשמטוסים נוחתים במז"א בעייתי הם מקבלים מעין "דחיפה" פתאומית לכיוון הקרקע ואלה מביאים לריסוקים ומפגעים רציניים במטוסי נוסעים.

מז"א הוא תחום מאוד מעניין והייתי מעלה רעיון להביא איש מיקצוע להעביר לנו הרצאה בנושא - זה מרתק...

Nlackrif
21-02-2009, 18:35:38
מאמר יפה מאוד!

אם כבר נכנסתם לחוק קורליוס תסביר קצת על חזיתות קרות וחמות זה ממש נחמד ובכללי גם לחצים ברומטריים, ככה אפשר לראות מפה סינופטית לבד באתרי תחזיות מז"א ולנתח אותם לבד ולהסיק מה תיהיה התחזית הקרובה!
(אני אישית מעדיף את זה על פני לשמוע תחזית בחדשות)

מבטיח להוסיף קצת על שקעים ברומטרים ורמות, אני לא אוכל להסביר עד לרמה של ניתוח מפה (אני בעצמי לא בקיא בזה) אבל אוכל להסביר ממש בקצרה מושגי יסוד.


תוספת מעניינת.
ראשית כמעט ולא רואים ענניי ערימה בשיכבת האויר העליונה של האטמוספירה ולכן רוב העננים הללו הם צירוסטראטוס שבדרך כלל נראית כמו מריחה קלה של עניים בשניים.
עננים אלה בדרך כלל הם השוליים של מערכת מז"א שמתקרבת.

עניים קומולוסנימבוס או CB עם ענני סעקרה מיוחדים מאוד מכיוון שבתוכם עצמם יש מעין מערכת מז"א פנימית כלומר הם עניים שבונים עצמם כל הזמן.
ניתן אפילו לראות את הענן בעיין מתפתח בתוך דקות מספר ומגיע למימדים אדירים.
בגלל שהענן הזה נושא בתוכות מערכת מז"א הוא מאוד מסוכן שכן ממש בגוף הענן ישנם ברקים ורעמים וכן חלקיקי קרח.
מתחת לבסיס ענן זה ישנם משבי רוח אדירים שבדרך כלל מביאים ל "מיקרו בירטס" או פרץ רוח פתאומי.
לא פעם כשמטוסים נוחתים במז"א בעייתי הם מקבלים מעין "דחיפה" פתאומית לכיוון הקרקע ואלה מביאים לריסוקים ומפגעים רציניים במטוסי נוסעים.

מז"א הוא תחום מאוד מעניין והייתי מעלה רעיון להביא איש מיקצוע להעביר לנו הרצאה בנושא - זה מרתק...

אכן נושא מרתק מאוד, לצערנו המקום היחדי בארץ שמסמיך מטארולוגים הוא...בצבא לכן מס' האנשים שממש מבינים בתחום הם אנשים מצומצמים שלמדו בחו"ל (או בצבא)

crazyguy
21-02-2009, 20:06:22
אכן נושא מורכב,
אבל עם פירוט כללי כמו שרשמת זה מספיק ומעבר לחובב הקטן שרוצה לנבא את התחזית הקרובה..

סה"כ יש מס' תופעות מוכרות באיזורינו (כמו שקע קפריסאי, רמה סיבירית, אפיק ים סוף)
שאם יודעים אותם, יודעים גם לקשר בד"כ מצב נתון-מסויים ולהבין מה המשמעות של הימים שיבואו גם..
אחרי הכל הם נעים בכיוון מאוד מסויים.

שוב, תודה!

קורן בן אשר
21-02-2009, 23:57:33
בלי ששמתי לב התפתח פה אחלה דיון.

קשה לי להאמין ש"המקום היחיד בארץ שמסמיך מטאורולוגים הוא...בצבא ". יש את השירות המטאורולוגי, כמו כן יש באוניברסיטאות מחלקות לגיאופיסיקה\מדעי האטמוספירה וכו'.

לעניינו,

מדי כמה זמן מתקיימים בשירות המטאורולוגי קורסים ב"מטאורולוגיה שימושית", בד"כ ביוזמת אנשים מאחת מעמותות התעופה הספורטיבית (דאייה, רחיפה, גלישה אוירית וכו'). כשהם מקימים כזה קורס בד"כ הם מפרסמים את זה בפורומים רלוונטיים ומגיעים אנשים מכל המגזרים. היה כזה קורס לפני מספר חודשים אך לצערי לא יכולתי להשתתף. בכל אופן, מומלץ להתעניין אצל הגולשים\דואים\מרחפים, הם יוכלו לספר לכם הרבה יותר. כמו כן יוכלו לכוון אתכם לחומר קריאה.

איציק רונן
23-02-2009, 01:27:29
באמת יופי של מאמר.
רציתי לשאול: מה קובע את גובה השיוט של הענן? או באופן יותר ברור, אילו נתונים מבשרים על שכבת עננים נמוכה? מנחשים למה?:D

ohadvr
25-02-2009, 15:55:21
מעניין מאד! תודה!

Nlackrif
03-03-2009, 00:51:00
באמת יופי של מאמר.
רציתי לשאול: מה קובע את גובה השיוט של הענן? או באופן יותר ברור, אילו נתונים מבשרים על שכבת עננים נמוכה? מנחשים למה?:D


בגדול התשובה היא מאוד מורכבת מכיוון שאנו צריכים לדעת לקרוא מפה סינופטית ולפיה לדעת מתי יש סיכוי לעננות.

אבל בגדול יש כמה כללי אצבע מאוד נחמדים שווה לדעת:
1. רוח דרום מערבית בחורף מבשרת גשם.
2. רוח צפון מערבית בחורף מבשרת את סוף הגשם.
3. הילה סביב השמש בעונת המעבר מבשרת שרב.
4. לחות גבוהה טפמ' נמוכה = עננים.
5. רוח דרום מזרחית + לחות נמוכה (מתחת ל-70%) = אובך

**אגב, האינדיינים אומרים שהציפורים יודעות הכי טוב, שהן טסות נמוך הן מבשרות על בוא הגשם (מחפשות מחסה)**

ואם יש גישה למפה כזאת, אז כמה דברים לדעת:
בחורף השינויים במזג האוויר נקבעים בעיקר ע"י אופי מעברם של השקעים ליד ארצנו. מעבר שקע מתבטא, כאמור, בהגברת הסיכוי לעננות ומשקעים. הסיכוי לגשם מותנה גם בתוכלת הלחות שבאוויר וזו תלוייה במקורו של גוש האוויר החודר לישראל. למשל גוש אוויר החודר מכיוון הים יהיה בעל פוטנציל רב יותר להורדת גשם מזה שבא מיכוון היבשה, זה נקבע מכיוון הרוח וכיוון הרוח נקבע ע"י מיקום השקע ביחס לישראל

שקע מסומן במפה באות L - אזור לחץ נמוך המעודד יצרת עננים
רמה מסומנת במפה באות H - אזור לחץ גבוה המדכא יצרת עננים

דוגמא למפה (עדכני)
http://www.efly.co.il/forums/attachment.php?attachmentid=6922&stc=1&d=1236037743


ותמונת לווין של אותה מפה
http://www.efly.co.il/forums/attachment.php?attachmentid=6921&stc=1&d=1236037743

Nlackrif
03-03-2009, 12:31:17
אכן נושא מורכב,
אבל עם פירוט כללי כמו שרשמת זה מספיק ומעבר לחובב הקטן שרוצה לנבא את התחזית הקרובה..

סה"כ יש מס' תופעות מוכרות באיזורינו (כמו שקע קפריסאי, רמה סיבירית, אפיק ים סוף)
שאם יודעים אותם, יודעים גם לקשר בד"כ מצב נתון-מסויים ולהבין מה המשמעות של הימים שיבואו גם..
אחרי הכל הם נעים בכיוון מאוד מסויים.

שוב, תודה!


אם כבר נכנת לזה... אז בגדול מה זה כל דבר:

1. רמה סיברית - התפשטות הרמה הסיברית עצמה למזרח התיכון נדירה, ומרחשת אחת לכמה שנים. במצב זה נושבות רוחות צפון-מזרחיות קרות ויבשות מלב אסיה, והוא נמשך כמה ימים ברציפות וגורם נזק רב לחקלאות.

2. אפיק ים-סוף - בתצורתו הבסיסת גורם האפיק לרוח מזרחית, המסיעה אוויר חמים ויבש שמקרו בירדן או מסוריה. כתוצאה מכך חלה עלייה בטמפ'.

3. שקע קפריסאי - התיחסות לשקע הנמצא בפינה הצפון המזרחית של הים התיכון והוא השקע הדומננטי ביותר באזורנו בתקופת החורף. מתאפיין ברוחות דרום מערביות המסיעות אלינו גושי אוויר לח.

4. בקיץ - נשלט מזרח התיכון ע"י האפיק הפרסי, המאופיין ברוחות צפון מערביות ברוב שעות היום ולחות גבוהה במישור החוף.

ניר.

sharonx
07-03-2009, 01:31:53
יופי של מאמר

ממש ניר החזאי...

naty
09-11-2011, 12:15:41
בלי ששמתי לב התפתח פה אחלה דיון.

קשה לי להאמין ש"המקום היחיד בארץ שמסמיך מטאורולוגים הוא...בצבא ". יש את השירות המטאורולוגי, כמו כן יש באוניברסיטאות מחלקות לגיאופיסיקה\מדעי האטמוספירה וכו'.

לעניינו,

מדי כמה זמן מתקיימים בשירות המטאורולוגי קורסים ב"מטאורולוגיה שימושית", בד"כ ביוזמת אנשים מאחת מעמותות התעופה הספורטיבית (דאייה, רחיפה, גלישה אוירית וכו'). כשהם מקימים כזה קורס בד"כ הם מפרסמים את זה בפורומים רלוונטיים ומגיעים אנשים מכל המגזרים. היה כזה קורס לפני מספר חודשים אך לצערי לא יכולתי להשתתף. בכל אופן, מומלץ להתעניין אצל הגולשים\דואים\מרחפים, הם יוכלו לספר לכם הרבה יותר. כמו כן יוכלו לכוון אתכם לחומר קריאה.

נבון קורן אכן התקיים קורס כזה ב 2008 במקרה המארגן גם כותב כאן בפורום
הקורס היה ביוזמתי עבור האגודה למצנחי רחיפה הסיבה העיקרית ליוזמה היה גל תאונות
בקייטסרפינג החלטתי ליזום קורס כזה כדי לנסות לעצור את התאונות שנבעו מחוסר
ידע במזג אויר , צחוק הגורל אני דוקא גולש אויר לא מרחף אך אף גולש לא השתתף בקורס ההוא .

בעניין הדיון שהתפתח בנושא התרמיקה עלית האויר החם במעגלים כתוצאה מחוק קוריוליס .

אז העיקרון הפיזיקלי נכון כך אכן עובד טורנדו אך למעשה בתרמיקות איטיות יחסיות עד + 10 מ"ש
התרמיקות למיטב ידיעתי אינן מסתובבות , הסיבה לתנועה במעגלים מסביב לתרמיקה היא כי
אנו שואפים להיות במרכזה ככל שניתן המרכז נע מהר יותר מעלה מאשר הקצוות ולכן עדיף לנו להיות במרכז .

תרמיקות מתחלקות לשלוש סוגים ניתן לקרא עליהן בספרו של דניס פייגן understanding the sky
או בספרות דאיה אחרת יש כמה כותבים רציניים בתחום :

הרמיקות הן :

עמודים
עמודים שבורים
בועות .

אתר מצנחי רחיפה האוסטרי אאוסטריאן ארינה העלה ליוטיוב כמה קורסים מצוינים בתחום.

בעיקרון תרמיקת עמוד תעלה את כלי הטייס שנמצא בה כל עוד שהוא מתקימת
צריך להביא בחשבון כי התרמיקה מוגבלת בזמן פעילות התרמיקה היא מחזורית
קרי כל שעה או חצי שעה יתאסף בקרקע מספיק אויר לעמוד ואז יתחיל לעלות מעלה
בין התרמיקות יהיו הפוגות של חימום הקרקע.

כלי טייס שוקע תמיד יחסית לאויר מסביבו ולכן היחס ההפרש במעלות בין הטמפרטורה בתרמיקה לבין האויר
בסביבתה באותו גובה יקבע את עוצמת התרמיקה כל עוד הפרש זה הוא שלוש מעלות דאון יכול להחזיק באויר
מה ששמואל ברוקשטיין ממרכז הדאיה מגידו קורא תנאים טובים .

פחות משלוש מעלות תנאים בינוניים , תחזית ברוקשטיין מפורסמת בסופי שבוע בדף הביית של מרכז דאיה מגידו .

אנו מעונינים לעלות גבו ככל שניתן ולכן צריכים לנצל את העובדה כי עמוד תרמיקה יגיע גבוה יותר
כאשר הוא צמוד להר , הסיבה קרקע ההר מדרון טוב שפונה לשמש מתחממת יותר מאשר קרקע בעמק
ולכן הר מגביר לנו תופעות מזג אויר מגביר טרמיקות מגביר שקעים , בכלל נקרא ציקלוגנטי ראו מה שקרוי במטאורולוגיה
שקע קפריסאי שהוא שקע שרבי או שקע עזה שנתקע ומוגבר בקפריסין .

אגב לפני שידעתי זאת מצאתי עצמי תמיד נוחת מטה בצוק של מבוא חמה ומקנא באלו שנחתו למעלה ,
הסוד היה להישאר קרוב לרכס , ברגע שלמדתי את הסוד כתבתי פעם מאמר על הציפור שנחתה למטה ....

יום מופלא במבוא חמה כאשר אני עוקב אחרי ציפורים מתחתי , רגע אחד הציפורים בתנועה צפונה שברו שמאלה מערבה
ואני לא מצאתי כל סיבה הגיונית לעשות כן ולכן שברתי שמאלה מזרחה , נשארתי גבוה ונחתתי למעלה !

לו הציפור היתה דאון עקב הטעות שעשתה היה עליה לנחות למטה ...:D

באותו רגע הייתי מרוצה מאד מעצמי כי לאחר חודשים ארוכים של תיסכול גיליתי שיש בי את היכולת ללמוד
ולקבל החלטות נכונות באויר , למדתי גם כי אין קיצורי דרך אל המשפט יגעת ומצאת תאמין הו תמיד נכון !

אגב אני מחפש איש מקצוע על מנת לארגן קורס נוסף בקרוב , ניר סתיו המרצה הקודם הוא היום סגן מנהל
השירות המטאורולוגי ואינו יכול להרצות כעת .

אני מחפש מישהו שיכול להעביר קורס כזה ויש לו רקע בטייס או דאיה , כדי שיוכל להיכנס גם
לנושאים החופפים המענינים אותנו הדואים מרחפים וכולי .

אם יש למישהו המלצות נא לשלוח לי הודעה פרטית או בטלפון 077-3386977

תודה

נתי