PDA

צפייה בגרסה מלאה : שאלה Zmanim



capusta
08-04-2014, 19:24:39
שאלה דיסקוסים...

כאשר מדובר על אוויר עומד/מת לאיזה זמנים אתם מגיעים? ( אבל באמת אוויר עומד ללא שום משב שעוזר פה ושם... אף עשב לא זז...שדה ישר.... זמן גלישה נטו).

רוצה לקבל אינדיקציה כי עסוק כרגע בפיין טיוניניג... אז ציינו זמנים!


תודה ליאור.

eitan-ro
08-04-2014, 19:28:51
מאד משתנה מיום ליום... בצאלים ב6 בבוקר עשיתי טיסה של 3:30, בברנר בשעות אחרי הצהריים אני מגיע בד"כ ל2:00-2:10, ויש ימים שבכלל לא מגיע ל2:00

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk 2

חזי
08-04-2014, 20:41:09
מאד משתנה מיום ליום... בצאלים ב6 בבוקר עשיתי טיסה של 3:30, בברנר בשעות אחרי הצהריים אני מגיע בד"כ ל2:00-2:10, ויש ימים שבכלל לא מגיע ל2:00

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk 2

איתן המשורר התכוון
מבלי למלא את הדיסקוס בהליום (: 3:30 הלוואי עלי
ליאור בימים כאלה מה שיקבע בעיקר זריקה גבוהה להשתמש כמה שפחות בהגאים וכמובן עומס כנף נמוך (תקנו אותי אם אני טועה) בהצלחה

eitan-ro
08-04-2014, 21:04:39
דוקא את ה3:30 עשיתי עם דאון ישן (fireworks 3) בזריקה לא הכי חזקה...

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk 2

אננס
08-04-2014, 21:15:28
דוקא את ה3:30 עשיתי עם דאון ישן (fireworks 3) בזריקה לא הכי חזקה...

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk 2

וואו, אז כמה היית עושה עם דאון חדש וזריקה חזקה יותר :p

capusta
08-04-2014, 21:28:12
עוד זמנים בבקשה...

Tiran
09-04-2014, 07:28:01
אני בספק אם מעל 3 דקות הושג ללא תנאים תומכים.
בלי LIFT בכלל. אוויר "מת" לגמרי ייתן להערכתי כדקה וחצי של גלישה במקרה הטוב (זריקה חזקה ומינימום התערבות מטיס).

roydor
09-04-2014, 08:08:53
כמעט שאין דבר כזה אוויר מת.
אם זאת, יש משמעויות נוספות כגון צפיפות האוויר ומידת הטורבולנטיות שלה.
בצאלים בבוקר קורה משהו מאד מיוחד, אוויר הזוי לפעמים שמאפשר טיסות באמת חריגות.
לרב, מזריקה לגובה 40 עד 45 מטר ניתן לטוס סביב 2 דקות במידה ועושים טיסה מאד נקייה וטסים באוויר מאד נטראלי.
במידה ואתה מצליח להגיע ל-2 דקות ב-8 בבוקר או שעה לפני שקיעה אתה במצב טוב

capusta
09-04-2014, 18:39:06
קצת מרגיע אחרי השלוש של איתן....
טוב, לא שאלתי סתם. במפגש האחרון הטסתי לראשונה את ההליוס ולא התחברתי אליו, הוא היה נוראי בקצב השקיעה שלו. לא ידעתי אם הכיוונים שלי לא נכונים או החלודה שלי באה לידי ביטוי ( לא הטסתי כמה חודשים ) או כי אני משווה/רגיל לבלסטר שהוא הרבה יותר פלוטר או איך שאני מכנה אותו...יותר ״וולו״ ( בגלל היציבות לא בגלל המשקל ).
בכל מקרה, מאז המפגש יצא לי להתאמן כמה פעמים ותוך כדי דאגתי לשנות את הכיוונים קצת ימינה קצת שמאלה עד שהגעתי לסוויט פויינט עפ״י הרגשתי.
ביום שבת האחרון הטסתי בעמק ליד נהלל לפני שבע בבוקר....אוויר מת לגמרי לפחות לפני ההגדרה שלי כלומר אף עלה לא זז...הרבה משחקים עם כיוונים עדינים של היחס בין הגה הגובה והכמבר הביאו אותי לתוצאה מרבית של 1:48 שרוב הההטסות היו סביב ה 1:40.
השבוע בערב לפני השקיעה שוב באוויר מת....תוצאות יציבות של 1:30-1:40 עם תפיסות ביד בגלל תנאי השטח כלומר עם פוטנצאיל של כמה שניות אקסטרה.

עכשיו קצת יותר מחובר ואוהב את ההליוס.

eitan-ro
09-04-2014, 19:05:21
בתנאים מתים של אחה"צ אפשר להוריד הרבה יוצר camber מהרגיל ולהרוויח עוד איזה 10 שניות טיסה, אבל זה דורש הטסה מאד מאד עדינה כי הטיסן טס קרוב יותר להזדקרות

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk 2

capusta
09-04-2014, 22:51:59
ומה בין היחס של הקמבר לאפ בהגה גובה ?

roydor
09-04-2014, 23:11:13
נדמה לי שהפרופיל של ההליוס הוא ZONE2, דומה עם כי לא זהה לפרופיל של הטוויסטר על כן באוויר מת ניתן להוריד סדר גודל של 8 מ"מ מדף! (יחסית לפרופיל השטוח שהוא גם ספיד)
במידה ומטיסים מאד נקי אפשר אפילו להוריד 10 מ"מ אבל כבר מתחיל להיות מאד לא נעים להטסה.
במזג אוויר טורבולנטי הייתי מוריד בטוויסטר סדר גודל של 6 מ"מ בלבד. בדאונים אחרים (סטרים,סטארק, סלפטר, פלו, אקסנט וכו.) אני מוריד הרבה פחות, סביב 4 עד 5 מ"מ לכל היותר בשתיל ובין 3 ל-4 בתנאים טורבולנטים (יחסית למצב ספיד)
הגה גובה אני מקזז על פי הצורך אבל לרב מדובר על כמה קליקים בודדים.
במזג אוויר רגוע מאד בבוקר לא נדרש הרבה מיקס בין מדפים להגה גובה, מצד שני גם לא נדרש הרבה הגה גובה לניהוג ולכן אני אישית לא נוגע במיקס, גם ככה בתנאים כאלו טסים תוך כדי "ליטוף" הסטיקים ולא ממש מזיזים אותם :)

Gil
09-05-2014, 08:25:19
משתנה מדאון לדאון וגם כפונקציה של נקודת פתיחה ושעה
הבדיקה הטובה היא להטיס באותו זמן מול דאון מסוג אחר
באותו נתיב ואז לבדוק.

יכול להיות שבמזג אוויר ייחודי כמו בבוקר מוקדם או לפני שקיעה
ניתן לדחוף את הפרופיל לקצה גבול היכולת שלו בשילוב עם שינוי מרכז הכובד
ניתן להגיע לתוצאות מאד מעניינות.

מרבית הזמן שאנו מטיסים בעיקר בתחרוריות אין תנאים כאלו, ולכן
זה נחמד לבדוק אבל לא בהכרח ליישם בשאר חלקי היום.

דאון טוב יעשה בלחץ עד 2:15 דק' וממוצע של 1:50-2:00 דק'
ראה ערך אקסנט.

דאון מצויין יעשה 2:30-3:10 ראה ערך סנייפ / טוויסטר

הדבר בהנחה שהתנאים זהים וגובה הזריקה גם כן
מדובר בהטסה מאד חלקה, ושוב זה מתאים לימים מאד מסויימים

גיל

roydor
09-05-2014, 16:45:08
גיל,
לדעתי אתה נותן יותר מדי קרדיט לדאונים המודרנים ולא מספיק לוותיקים יותר.
ההבדל העיקרי בין הדאונים המודרנים לוותיקים זה גובה זריקה, בייחוד בין האקסנט לטוויסטר/סנייפ. כדי לסגור את ההפרש, האקסנט צריך הגה כיוון מעט יותר גדול. המקורי הוא 1.7 דצמ"ר, לרב המודרנים ההגה סביב 2. יוסיף לאקסנט סביב 5 מטר בקלות. אחרי זה ההבדל בזמן הטיסה יהיה פונקציה של אוירודינמיקה מעט יותר מודרנית ומשקל (בעיקר המשקל) וההפרש יירד משמעותית, להערכתי לא יותר מ-10 עד 15 שניות וגם זה בלחץ ובעיקר בגלל המשקל.
הייתרון של הטיסנים המודרנים הוא לא בזמן המת ולא בערך השקיעה אם כי במהירות הגלישה המיטבית המעט יותר גבוהה, דבר שמשליך על החדירות ועל הרגישות לבלסט בתנאי רוח.
לגבי 3:10 , אני רוצה לראות את התנאים בהם עושים טיסות כאלו אחת אחרי השנייה, אלו תנאים של פעם בחודש לכל היותר ובשעות לא רלוונטיות (בוקר מוקדם או לקראת ערב) בתנאים כאלו אתה תעשה גם זמנים גבוהים משמעותי עם אקסנט רגיל, יותר סביב 2:30.
בתנאים שאיתן עשה בהם 3 דקות עם טוויסטר אני הטסתי את הפלו הישן שלי ועשיתי בממוצע 5 שניות פחות ממנו (בעיקר בגלל גובה זריקה). האקסנט היה עושה לי סביב 15 שניות פחות באוויר שבו הפלו היה עושה 2:30 ולכן אני משוכנע שהאקסנט היה עובר 2:30 באוויר של ה-3. עם הגה כיוון גדול יותר היה מצמצם את הפער כנראה יותר סביב ה-2:40 עד 2:45 בזריקה טובה.

לגבי מרכז כובד, אני מצאתי שמרכז כובד אחורי פוגע לרב בזמן הגלישה באוויר מת, במידה ולוקחים את מרכז הכובד מעט אחורה אולי מרוויחים 5 שניות תאורטיות אבל טעות קטנה ומפסידים 10 (יותר שכיח).

אנשים מזלזלים מאד באקסנט, למעשה הוא אחד הטיסנים היותר טובים שהטסתי, מנהג טוב, מסמן טוב ומנצל אוויר טוב. טיסן מאד מוצלח. שקלתי להגדיל בשלי הגה כיוון אבל עקב ריבוי פרויקטים לא מצאתי זמן עד שהחלטתי למכור אותו לפנות מקום לצעצועים חדשים. לדעתי, עם הגה כיוון מוגדל יכול לנצח תחרויות בקלות (ובעבר גם ניצח בידיים של אורי).
למי שיש אקסנט, הייתי משקיע בלשדרג אותו במקום להיפתר ממנו לטובת טיסן שעולה פי 2 ונותן רק 10% יותר.

דרך אגב, הסטרים שאני כל כך אוהב הוא לא אחד הטיסנים המוצלחים יותר באוויר מת, רק מראה שלא חייבים זמנים סופר טובים באוויר מת כדי לנצח תחרויות.

רועי

roydor
10-05-2014, 15:39:41
החלטתי שצריך לשים קצת תאוריה כדי להבהיר את נושא הזמנים...

זמן טיסה של דאון הוא גובה תחילת הדאייה חלקי קצב השקיעה של הטיסן.
על כן, דאון שנזרק גבוה יותר יטוס זמן ארוך יותר מדאון שנזרק נמוך במידה ולשניהם קצב שקיעה זהה.
אם זאת, איך נגרום לדאוון לטוס יותר זמן מגובה נתון, נדרש לשפר את ערך השקיעה (להקטין אותו), לכן קודם נגדיר מהו קצב שקיעה ובמה הוא תלוי.

קצב שקיעה הוא המהירות האנכית של הטיסן, כאשר טיסן גולש, הוא גולש בזווית מסוימת לכיוון הקרקע, זווית זו נקראת ערך הגלישה (כמה הטיסן מתקדם לכל מטר שהוא יורד).
ככל שהדאון מוצלח יותר, הזווית שטוחה יותר (ערך גלישה גבוה יותר) והטיסן מתקדם יותר לכל מטר שהוא יורד.
בנוסף, הטיסן טס במהירות מסוימת, המהירות נגזרת ממספר משתנים התלויים במשקל ובתכנון הטיסן.
לערך גלישה נתון, ככל שנגדיל את המהירות, נגדיל את קצב השקיעה (הטיסן יעבור את המרחק והגובה בזמן קצר יותר).
למהירות גלישה נתונה, ככל שנשפר את ערך הגלישה, נקטין את ערך השקיעה.
על כן, לטובת שיפור זמני הגלישה, הכי טוב זה טיסן שטס גם לאט וגם שטוח.
במידה ואין באפשרותינו להאט את הטיסן אנו נעדיף לשפר את ערך הגלישה שלו (שטוח יותר).
במידה ולא ניתן לשפר את ערך הגלישה ננסה להאט את הטיסן.

מה משפיע על מהירות הטיסה?
על מנת לטוס במהירות קבועה, העילוי צריך להיות שווה למשקל. העילוי הוא פונקציה של צפיפות האוויר, שטח הכנף, מהירות הטיסה ומקדם העילוי.
מכיוון ששטח הכנף סופי וקבוע וצפיפות האוויר נתונה, מהירות הטיסה תלויה במקדם העילוי.
פרופיל עם מקדם עילוי גבוה יטוס לאט יותר, כזה עם מקדם עילוי נמוך יטוס מהר יותר.
משקל משפיע גם על מהירות הטיסה, מכיוון שבנוסחת העילוי המהירות היא בריבוע, הורדת המשקל ב-10% נותנת הורדת מהירות של פחות מ-5%.
לדוגמא, טיסן ששוקל 270 גרם וגולש 150 שניות מגובה מסוים (שתיים וחצי דקות), יגלוש 156 שניות במשקל 250 גרם, 20 גרם יהיו שווים ל-6 שניות בלבד!

איך משפרים ערך גלישה?
ערך גלישה הוא יחס ההתקדמות לאובדן הגובה, ערך זה שווה בדיוק גם ליחס בין העילוי לגרר.
במידה וננקה את הגרר של הטיסן, הטיסן יגלוש שטוח יותר, במידה ונגדיל את הגרר, הטיסן יגלוש תלול יותר ועל כן גם ירד מהר יותר.

על מנת לטוס לאט עם טיסן נתון, נוריד מדפים. הורדת מדפים קלה (מספר מילימטרים) תעלה את מקדם העילוי המרבי של הפרופיל ותאפשר הורדת מהירות הטיסה אך גם תגדיל את גרר הטיסן ותגרום לגלישה תלולה יותר.
עד זווית מסוימת של מדפים, הורדת המהירות תהיה משמעותית יותר מהפגיעה בערך הגלישה ועל כן קצב השקיעה ישתפר.
מעל זווית מדפים מסוימת, הורדת המהירות תהייה קטנה ותוספת הגרר משמעותית ועל כן קצב השקיעה יעלה.
החוכמה אם כן, היא למצוא את הנקודה המיטבית.

הטיסנים המודרנים, טסים מהר יותר, על כן הם גם חודרים מעט טוב יותר.
ערך הגלישה שלהם מעט יותר טוב בגלל שיפורים אווירודינמיים קלים.
התוצאה היא שמירת קצב השקיעה המיטבי, למעשה עלייה של 10% במהירות הטיסה תוך עלייה של כ-10% בערך הגלישה מספקת את אותו קצב שקיעה.

אם כן, מה הייתרון של הטיסנים המודרניים?
התשובה היא שמירת ביצועים תוך עלייה גבוהה יותר.
המשקל הנמוך של הטיסנים המודרניים מאפשר להאיץ אותם יותר בקלות ובכך להגיע לגובה טוב יותר במשקל נמוך.
בנוסף, פחות שטח כנף נותן מעט פחות גרר בעליה מה שגם משפר במעט את גובה הזריקה.
אך השיפור המשמעותי ביותר של הטיסנים המודרניים הוא שטח הגה הכיוון הגדול יותר שרואים בכל הטיסנים החדשים, שטח גדול יותר יחסית לאינרציה של הטיסן ובכלל.


איך נשפר את הטיסנים שיש לנו (זמני גלישה גבוהים יותר)?
על מנת להוציא יותר ביצועים מהטיסנים הקיימים נדרש לבצע את הפעולות הבאות:
1. לנקות גרר - דבק, פושרודים, סלוטייפים ותיקונים, הכל צריך להחליק ולנקות, הורדת הגרר שוות ערך לשיפור בערך הגלישה.
2. מציאת זווית המדפים האופטימלית - יותר מדי פוגע בביצועים, לא מספיק ומהירות הטיסה גבוהה וכך גם ערך השקיעה. זווית מדפים טובה לאקסנט לשהייה מיטבית היא סביב 5 מ"מ, לסטארק סביב 4 מ"מ, לטוויסטר סביב 7, לסטרים סביב 4 , כל אלו טיסנים שהטסתי והמפסרים הינם תוצאה של מסקנות אישיות שלי. בתנאים מאד שקטים (רוח מאד חלשה, טרמיקות חלשות וטורבולנציה נמוכה) ניתן להוסיף כ-1 מ"מ לכל הטיסנים פרט לטוויסטר שמסוגל לקחת עוד 2 עד 3 מ"מ נוספים.
3. גובה זריקה - אימון אישי לשיפור עוצמת הזריקה זה ברור. בכיוון הטיסן יש לכוון לטיפוס מיטבי, מינימום גרר בעלייה, אקסנט מדף ב-0, טוויסטר מדף ב-0, סטארק מדף ב-2- (מורם), סטרים, מדף ב-0. ניתן להרים חצי מ"מ נוסף בזריקות מאד חזקות. מעבר לכך יש גם לבצע אופטימיזציה להרמת החרטום מיד לאחר השחרור ע"י מעט הגה גובה ומעט מדף עד לביצוע רוטציה, לאחר הרוטציה הטיסן ממשיך בליסטית ובזווית של 70 מעלות. דחיפה גלישה בטיסה ישרה ואופקית במהירות המדויקת, לא מהר מדי ולא לאט מדי. כל אלו יתנו לנו טיפוס מיטבי.
4. הגה הכיוון - בטיסנים בהם הגאי הכיוון הם קטנים ניתן להחליף את הגה הכיוון להגה גדול יותר, סביב 2 דצמ"ר. במידה ולא רוצים להחליף את ההגה ניתן להוסיף קיזוז להגה הכיוון בשלב הרוטציה, הדבר משפר את יעילות ההגה במעט ומקטין את הסבסוב בזריקה ושווה לעוד מספר מטרים בגובה הסופי.
5. להטיס "נקי" - הטסה "מלוכלכת" ללא שמירת מהירות טובה, גורמת לאובדן פוטנציאל והקטנת הזמן. נדרש להטיס את הטיסן ללא תנועות הגאים גדולות, תיקונים קלים ושמירת מהירות הדוקה ומדויקת. מומלץ לא להזיז את מרכז הכובד אחורנית מעבר למגבלה מסוימת אחרת קשה לשמור על המהירות והטיסן מתחיל "לתפור".

בהצלחה,
רועי