mike_f
14-05-2009, 15:35:47
ובכן,
שבתי משהות בחו"ל שאף התארכה מעל למצופה...
נסעתי כבשנה שעברה, לבקר את משפחתה של אשתי בליטא ויצא במקרה שזה בזמן תחרויות גביע העולם ה- Baltic cup וה- Estonian cup.
הגעתי כמה ימים לפני מה שנתן לי קצת זמן לאימונים ואיזונים ואני דווקא שמחתי לעשות fine tuning לטיסנים.
יותר מכל היה מעניין לראות את טיסני ה BE החדשים שדובר עליהם לאחרונה (BE= Brian Eaggleston).
למי שאיננו יודע, טיסני BE אלו טיסנים עם פרופיל אחר לגמרי ממה שאנו מכירים, פרופיל שמן ו"ברווזי" (ראו קובץ מצורף).
למי שלא קרא את הכתבות המקצועיות שפורסמו לאחרונה אז ב"רגל אחת" זה פרופיל שאמור להיות עם גרר נמוך מאוד אבל ביצועי גלישה רגילים..
תמונות אולי במהלך הסופ"ש...
כלומר, פרופיל שיזרק בדומה לטיסן עם עקימון משתנה (פלפ) אבל יגלוש כמו טיסן רגיל, והכל במבנה אחד חזק וקשיח.
יצא לי לראות בליטא 2 טיסנים כאלו- האחד של תומאס ווימר מגרמניה, והשני של קימו קולמקו מפינלנד.
להגנתם, מדובר בטיסנים יחסית חדשים שעוד יש הרבה מה ללמוד עליהם ולערוך ניסיונות שונים- לגבי המיקום הנכון של מרכז הכובד, טרבולטורים ועוד.
בכל מקרה, הטיסנים הראו בהחלט פוטנציאל מעניין בזריקה והגיעו לגבהים יפים (לא היו מחוברים מדי גובה) ובהחלט נראה בעין בלתי מזויינת שמדובר בגובה גבוה יותר מטיסנים רגילים.
עם זאת, נראה כי לטיסנים אלו בשלב זה גם יש 2 בעיות מרכזיות: קושי בהרמת האף בזריקה וקושי ביציאה מסטולים.
בשני הטיסנים נראה כי הזריקה מתחילה בצורה מאוד שטוחה ורק לקראת סוף המהירות הטיסן מרים יותר את האף והמסלול נהיה יותר תלול.
קימו טוען שלאחר הבדיקות שהוא עשה זה המסלול האופטימלי כי אחרת לטיסן יש בעיה להתיישר בחזרה.
תומאס טוען שהוא יבדוק את זה בהמשך...
בתחרות הראשונה שרר מזג אויר גרוע מאוד עם רוחות שהתחילו בסיבוב ראשון בכ- 7 מ"ש ומהר מאוד עברו את המגבלות, התחרות הופסקה לאחר סיבוב שלישי (שהתנהל כולו מחוץ למגבלות), בערב קיימו סיבוב נוסף ולאחר מכן הפלייאוף.
בתחרות זו הפסדתי הרבה שניות בסיבוב הראשון ולאחר הסיבוב השני הפסקתי מחשש לשלמות הטיסנים.
את התחרות ניצח דווקא בחור מקומי ובמקום השני הגיע קימו שהפגין רמת הטסה יוצאת דופן וסובב כל התחרות ברוח מטורפת.
למחרת שרר מזג אויר מושלם ולצערי גם בתחרות זו הפסדתי שניות בודדות בסיבוב השני וגם בחמישי (אבל זה כבר היה בגלל שלא נשאר זמן ולא היה כ"כ חשוב).
לפלייאוף הגיע ידידנו פינדהל שהחליט להטיס את טיסן הפלפ החדש שלו בפלייאוף השני (7 דקות, ב- 5 דקות הוא הטיס טיסן קצר).
טיסן חדש זה, עם גוף של מקרוב ופרופיל "מקרובי" טס מעט מאוד וההחלטה לעשות בו שימוש היתה ברגע האחרון (טיסות איזון היו בתחילה עם פלפ מעט יותר ישן עם פרופיל "סטמובי").
ממש ברגע הזריקה נקרע לו חוט ההטסה והטיסן החל את הגלישה "רק" בשמונים מטר (לפי חקירת מד הגובה לאחר הטיסה), הטיסן גלש בצורה מושלמת (היה קצת אויר חם) והוא צינח ב- 7 דקות מגובה של כ- 4-5 מטרים.
לפני נתוני מד הגובה הוא היה עושה עוד כחצי דקה לערך.
למקום השני והשלישי הגיעו 2 גרמנים שטסו איתו באותו אויר בדיוק ועשו כחצי דקה וכדקה פחות, וההפרשים בגובה הזריקה נשמרו פחות או יותר לאורך כל הטיסה.
במהלך התחרות הוזמנתי ע"י הבריטים לתחרות ה Stonehenge Cup שנערכה שבוע לאחר מכן בתצורת world cup אבל במקביל נערכה תחרות עם מחלקות low tech בהתאם להצעתם לשינוי חוקת הטיסנים החופשיים כפי שדובר כאן לאחרונה.
אשתי שמחה להישאר עוד כמה ימים אצל אמא שלה ואני קיבלתי את הצעת הבריטים ונסעתי לאנגליה.
באנגליה, כמו באנגליה, מזג האויר לא בדיוק נוח.
ביום שהגעתי שררו רוחות של 60-70 קמ"ש והתחלתי להתחרט...
למחרת, יום הג-2 וה מ-2 היה יותר נסבל אבל בהחלט רוח בריאה של 7 מ"ש בממוצע.
היה מאוד נחמד לראות טיסני ג-2, ו-מ-2 ישנים שאפילו טסים טוב מאוד (ועשו תוצאות מלאות) אבל כמותית מדובר על 2-3 ג-2 בכל התחרות ומספר דומה ב- מ-2.
האם כמות זו של מתחרים מצדיקה לקבל את הצעתם? אני בהחלט לא השתכנעתי.
פלייאוף ה- 5 דקות התקיים בערב וכולם למעט אחד הצליחו להשיג את ה-5 דקות המיוחלות מה שהביא לדחיית הפלייאוף הבא למחרת בבוקר.
בבוקר היחידי שעשה 10 שקות היה מייק וולנר הבריטי.
ההכרעה ב מ-2 היתה כבר ערב קודם בפלייאוף של ה- 5 דקות כאשר הצרפתי מרוט ניצח.
יום הד-2 היה היפה ביותר, גם הוא התאפיין בבריזה בריטית עם רוחות של כ- 5 מ"ש בממוצע עם עליות ומורדות במשך היום.
לשמחתי בתחרות זו הצלחתי מעט יותר ואף העפלתי לטיסות ההמשך.
טיסת ההמשך הראשונה והיחידה של 5 דקות נערכה סמוך לשעה 18:00 ולפניה הורגשה התקררות משמעותית, מה שהוביל את ידידנו פינדהל לעשות שימוש בטיסן הפלפ החדש שלו כבר בטיסה זו וגם הוביל אותי להטיס טיסן בינוני ולא קצר.
עם תחילת הפלייאוף נמשכה הרגשת ההתקררות ולאחר כ- 3-4 דקות מתחתי (חזק מהרגיל) במה שקיוותי שאויר מעט פחות גרוע מהשאר.
לצערי בגלל המתיחה החזקה הטיסן הזדקר בזריקה וגם האויר היה לא משהו.
הספקתי לראות את פינדהל זורק ממש סמוך לשריקת סיום זמן הסיבוב. הזריקה יצאה רע מאוד עם over down ארוך במיוחד (המלצתי לו פעם הבאה לקרוע את החוט- הזריקה יוצאת טוב יותר) והטיסן החל את גלישתו בסביבות 40-50 מטרים גובה.
עם זאת, היה זה האויר הטוב ביותר, מה שהבטיח לו ניצחון נוסף, שני ברציפות גם בתחרות זו וגם לאחר השבוע הקודם (הוא כמובן היחידי שעשה 5 דקות). אני סיימתי 6 מתוך 9 שהיו בפלייאוף, אחד מהם ממחלקת ה low tech- היה נחמד לראות טיסן בלזה מיושן, ללא וו סיבוב בכלל, טס...
השטח מאוד יפה וגדול, מאופיין בגבהות ובקעים ומה שהיה מעניין זה ניהול התחרות...
ביום הראשון, הגעתי בשעה המאוחרת 7 בבוקר לשטח, כדי למצוא רק פרות (ורוח חלשה למדי). חזרתי למלון לאכול ארוחת בוקר, חזרתי בשעה 9 ורק התחילו האנשים להגיע.
התחרות החלה בשעה 10:00 ולאחר סיבוב של שעה ,10 דקות הפסקה ועוד סיבוב של שעה, היתה הפסקה של שעה וחצי לארוחת צהריים.
לאחר מכן סיבוב נוסף של שעה ומיד אחריו הפסקה של חצי שעה- וכך עד לסיום התחרות בערך בשעה 17:00- הבריטים צריכים במהלך ההפסקה כנראה גם הפסקת תה...
לסיכום, לכולם בעולם ברור שיהיה מאוד מעניין השנה בקרואטיה עם טיסני פלפ, BE ואולי עוד דברים שאנו לא מעודכנים לגביהם...
שבתי משהות בחו"ל שאף התארכה מעל למצופה...
נסעתי כבשנה שעברה, לבקר את משפחתה של אשתי בליטא ויצא במקרה שזה בזמן תחרויות גביע העולם ה- Baltic cup וה- Estonian cup.
הגעתי כמה ימים לפני מה שנתן לי קצת זמן לאימונים ואיזונים ואני דווקא שמחתי לעשות fine tuning לטיסנים.
יותר מכל היה מעניין לראות את טיסני ה BE החדשים שדובר עליהם לאחרונה (BE= Brian Eaggleston).
למי שאיננו יודע, טיסני BE אלו טיסנים עם פרופיל אחר לגמרי ממה שאנו מכירים, פרופיל שמן ו"ברווזי" (ראו קובץ מצורף).
למי שלא קרא את הכתבות המקצועיות שפורסמו לאחרונה אז ב"רגל אחת" זה פרופיל שאמור להיות עם גרר נמוך מאוד אבל ביצועי גלישה רגילים..
תמונות אולי במהלך הסופ"ש...
כלומר, פרופיל שיזרק בדומה לטיסן עם עקימון משתנה (פלפ) אבל יגלוש כמו טיסן רגיל, והכל במבנה אחד חזק וקשיח.
יצא לי לראות בליטא 2 טיסנים כאלו- האחד של תומאס ווימר מגרמניה, והשני של קימו קולמקו מפינלנד.
להגנתם, מדובר בטיסנים יחסית חדשים שעוד יש הרבה מה ללמוד עליהם ולערוך ניסיונות שונים- לגבי המיקום הנכון של מרכז הכובד, טרבולטורים ועוד.
בכל מקרה, הטיסנים הראו בהחלט פוטנציאל מעניין בזריקה והגיעו לגבהים יפים (לא היו מחוברים מדי גובה) ובהחלט נראה בעין בלתי מזויינת שמדובר בגובה גבוה יותר מטיסנים רגילים.
עם זאת, נראה כי לטיסנים אלו בשלב זה גם יש 2 בעיות מרכזיות: קושי בהרמת האף בזריקה וקושי ביציאה מסטולים.
בשני הטיסנים נראה כי הזריקה מתחילה בצורה מאוד שטוחה ורק לקראת סוף המהירות הטיסן מרים יותר את האף והמסלול נהיה יותר תלול.
קימו טוען שלאחר הבדיקות שהוא עשה זה המסלול האופטימלי כי אחרת לטיסן יש בעיה להתיישר בחזרה.
תומאס טוען שהוא יבדוק את זה בהמשך...
בתחרות הראשונה שרר מזג אויר גרוע מאוד עם רוחות שהתחילו בסיבוב ראשון בכ- 7 מ"ש ומהר מאוד עברו את המגבלות, התחרות הופסקה לאחר סיבוב שלישי (שהתנהל כולו מחוץ למגבלות), בערב קיימו סיבוב נוסף ולאחר מכן הפלייאוף.
בתחרות זו הפסדתי הרבה שניות בסיבוב הראשון ולאחר הסיבוב השני הפסקתי מחשש לשלמות הטיסנים.
את התחרות ניצח דווקא בחור מקומי ובמקום השני הגיע קימו שהפגין רמת הטסה יוצאת דופן וסובב כל התחרות ברוח מטורפת.
למחרת שרר מזג אויר מושלם ולצערי גם בתחרות זו הפסדתי שניות בודדות בסיבוב השני וגם בחמישי (אבל זה כבר היה בגלל שלא נשאר זמן ולא היה כ"כ חשוב).
לפלייאוף הגיע ידידנו פינדהל שהחליט להטיס את טיסן הפלפ החדש שלו בפלייאוף השני (7 דקות, ב- 5 דקות הוא הטיס טיסן קצר).
טיסן חדש זה, עם גוף של מקרוב ופרופיל "מקרובי" טס מעט מאוד וההחלטה לעשות בו שימוש היתה ברגע האחרון (טיסות איזון היו בתחילה עם פלפ מעט יותר ישן עם פרופיל "סטמובי").
ממש ברגע הזריקה נקרע לו חוט ההטסה והטיסן החל את הגלישה "רק" בשמונים מטר (לפי חקירת מד הגובה לאחר הטיסה), הטיסן גלש בצורה מושלמת (היה קצת אויר חם) והוא צינח ב- 7 דקות מגובה של כ- 4-5 מטרים.
לפני נתוני מד הגובה הוא היה עושה עוד כחצי דקה לערך.
למקום השני והשלישי הגיעו 2 גרמנים שטסו איתו באותו אויר בדיוק ועשו כחצי דקה וכדקה פחות, וההפרשים בגובה הזריקה נשמרו פחות או יותר לאורך כל הטיסה.
במהלך התחרות הוזמנתי ע"י הבריטים לתחרות ה Stonehenge Cup שנערכה שבוע לאחר מכן בתצורת world cup אבל במקביל נערכה תחרות עם מחלקות low tech בהתאם להצעתם לשינוי חוקת הטיסנים החופשיים כפי שדובר כאן לאחרונה.
אשתי שמחה להישאר עוד כמה ימים אצל אמא שלה ואני קיבלתי את הצעת הבריטים ונסעתי לאנגליה.
באנגליה, כמו באנגליה, מזג האויר לא בדיוק נוח.
ביום שהגעתי שררו רוחות של 60-70 קמ"ש והתחלתי להתחרט...
למחרת, יום הג-2 וה מ-2 היה יותר נסבל אבל בהחלט רוח בריאה של 7 מ"ש בממוצע.
היה מאוד נחמד לראות טיסני ג-2, ו-מ-2 ישנים שאפילו טסים טוב מאוד (ועשו תוצאות מלאות) אבל כמותית מדובר על 2-3 ג-2 בכל התחרות ומספר דומה ב- מ-2.
האם כמות זו של מתחרים מצדיקה לקבל את הצעתם? אני בהחלט לא השתכנעתי.
פלייאוף ה- 5 דקות התקיים בערב וכולם למעט אחד הצליחו להשיג את ה-5 דקות המיוחלות מה שהביא לדחיית הפלייאוף הבא למחרת בבוקר.
בבוקר היחידי שעשה 10 שקות היה מייק וולנר הבריטי.
ההכרעה ב מ-2 היתה כבר ערב קודם בפלייאוף של ה- 5 דקות כאשר הצרפתי מרוט ניצח.
יום הד-2 היה היפה ביותר, גם הוא התאפיין בבריזה בריטית עם רוחות של כ- 5 מ"ש בממוצע עם עליות ומורדות במשך היום.
לשמחתי בתחרות זו הצלחתי מעט יותר ואף העפלתי לטיסות ההמשך.
טיסת ההמשך הראשונה והיחידה של 5 דקות נערכה סמוך לשעה 18:00 ולפניה הורגשה התקררות משמעותית, מה שהוביל את ידידנו פינדהל לעשות שימוש בטיסן הפלפ החדש שלו כבר בטיסה זו וגם הוביל אותי להטיס טיסן בינוני ולא קצר.
עם תחילת הפלייאוף נמשכה הרגשת ההתקררות ולאחר כ- 3-4 דקות מתחתי (חזק מהרגיל) במה שקיוותי שאויר מעט פחות גרוע מהשאר.
לצערי בגלל המתיחה החזקה הטיסן הזדקר בזריקה וגם האויר היה לא משהו.
הספקתי לראות את פינדהל זורק ממש סמוך לשריקת סיום זמן הסיבוב. הזריקה יצאה רע מאוד עם over down ארוך במיוחד (המלצתי לו פעם הבאה לקרוע את החוט- הזריקה יוצאת טוב יותר) והטיסן החל את גלישתו בסביבות 40-50 מטרים גובה.
עם זאת, היה זה האויר הטוב ביותר, מה שהבטיח לו ניצחון נוסף, שני ברציפות גם בתחרות זו וגם לאחר השבוע הקודם (הוא כמובן היחידי שעשה 5 דקות). אני סיימתי 6 מתוך 9 שהיו בפלייאוף, אחד מהם ממחלקת ה low tech- היה נחמד לראות טיסן בלזה מיושן, ללא וו סיבוב בכלל, טס...
השטח מאוד יפה וגדול, מאופיין בגבהות ובקעים ומה שהיה מעניין זה ניהול התחרות...
ביום הראשון, הגעתי בשעה המאוחרת 7 בבוקר לשטח, כדי למצוא רק פרות (ורוח חלשה למדי). חזרתי למלון לאכול ארוחת בוקר, חזרתי בשעה 9 ורק התחילו האנשים להגיע.
התחרות החלה בשעה 10:00 ולאחר סיבוב של שעה ,10 דקות הפסקה ועוד סיבוב של שעה, היתה הפסקה של שעה וחצי לארוחת צהריים.
לאחר מכן סיבוב נוסף של שעה ומיד אחריו הפסקה של חצי שעה- וכך עד לסיום התחרות בערך בשעה 17:00- הבריטים צריכים במהלך ההפסקה כנראה גם הפסקת תה...
לסיכום, לכולם בעולם ברור שיהיה מאוד מעניין השנה בקרואטיה עם טיסני פלפ, BE ואולי עוד דברים שאנו לא מעודכנים לגביהם...