אפשר קצת הסבר על היתרונות של BEC לעומת חיבור ישיר של הבקר למקלט
Printable View
אפשר קצת הסבר על היתרונות של BEC לעומת חיבור ישיר של הבקר למקלט
?
גם עם BEC אתה צריך לחבר את הבקר למקלט.
ב- BEC משתמשים כאשר לבקר אין BEC והוא מסוג OPTO, או כאשר ישנם ריבוי סרוואים שצריכת הזרם הכוללת שלהם גבוהה יותר מהזרם שה- BEC של הבקר מסוגל לספק, או במיקרים מסויימים כאשר רוצים שמתח הסרוואים יהיה גבוה יותר מה- 5V הסטנדרטיים כדי להרוויח כוח+מהירות נוספים.
ברוב המכריע של המערכות פשוט אין צורך ב- BEC.
את המקלט ומערכת הסרבויים אפשר להזין מBEC, שזה למעשה שנאי מתח או אפילו באופן הפשוט ביותר מסוללת מקלט במתח המדוייק.
היות ובטיסנאות חשמלית הסוללה הראשית מחוברת לבקר המהירות, מנצלים את הבקר גם כשנאי. כשמדובר בסוללת מנוע, לרוב המתח גבוה בהרבה מ5V והרבה הפסדים (חום) נופל על הבקר. הדבר מוריד את אמינות המערכת ולכן ישנה נטייה להשתמש בשנאי (BEC) חיצוני.
תיקון קטן: ברוב המכריע של המערכות פשוט אין צורך ב-BEC חיצוניציטוט:
נכתב במקור על ידי b1yossi
בעצם גם לי יש שאלה:
לאחרונה ערכתי דיון עם חבר ואני לא סגור על התשובה הנכונה.
האם אני יכול להשאיר את הBEC של הבקר מחובר במקביל לBEC חיצוני?
לא לקפוץ, התשובה לא פשוטה.
חשבנו שזה יכול לשמש כגיבוי?!
בתחילת דרכי בטיסנאות לפני ימבה אביבים, לפני שהבנתי שלבקר יש גם BEC, חיברתי סוללת מקלט במקביל ל- BEC של הבקר.
זה אמנם לא בדיוק אותו הדבר אבל זה די מדמה את המצב שאתה רוצה ליצור.
אישית לא הייתי ממליץ לחבר BEC של בקר במקביל ל-BEC עצמאי. מה הסיבה לעשות זאת? הרי ממילא שניהם מוזנים מאותה סוללה. BEC חיצוני כדאי בעיקר כאשר משתמשים בסוללות של יותר משלושה תאים. כך הנצילות טובה יותר והטיסן מחזיק יותר זמן באוויר. אין בזבוז על חום :)*
המטרה היא גיבוי למקרה של תקלה בבקרציטוט:
נכתב במקור על ידי acrozic
בדיוק. קיים חשש שרכיב שדוחף כמה עשרות (60-100 אמפר, שזה המון) יהיה חשוף לתקלה הרבה יותר מהר. אני יודע שהיום בבקרים ישנה הפרדה בין בין בקרת המנוע ל BEC אבל החשש קיים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי assafwei
זה נכון שעובדים עם הBEC משום שמדובר בהרבה תאים ומתח גבוה, אבל האם קיימת בעיה טכנית להשאיר את הבקר כגיבוי?
חיבור מקביל של שני מתחים שאינם זהים לחלוטין (בגלל הבדלים במעגלי ההמרה) לאלקטרוניקה עדינה מאד מאד מסוכן.
אם במתח גיבוי עסקינן ניתן ליצור Switch אלקטרוני בדומה לזה שיש במערכות אל פסק, לדוגמא.
ה- BEC של הבקרים אינו מפיק כמות משמעותי של חום בעבודתו.
אמנם לא מדובר בשנאי זרם-חילופין, אך יעילות קרובה למאה אחוזים.
אופן פעולתו הוא הזרמה של המתח המלא של הסוללה; כלומר בשני תאים 8.4V כשהם מלאים, בפעימות (פולסים) שביניהן לא מוזרם מתח כלל.
וזה קורה מספר רב של פעמים בשניה...
כדי לקבל 5V בממוצע, צריך שמשך הפעימות של הבקר במתח 8.4V, יהיה כ-60% מהזמן.
אם מדובר בשלושה תאים (מתח מלא 12.6V), המשך המצטבר של הפעימות יהיה רק 40% מהזמן.
אגב, הזנת מצת-להט (glow plug) באמצעות הפנל שבארגז ההטסה של טיסני מנוע, נעשה באותו אופן. המצת שאמור לקבל מתח קבוע של עד 1.5V, חי די טוב עם פולסים קצרים של 12V.
הפולסים חייבים להיות קצרים כדי למנוע עומס רגעי גבוה מכדי שהצרכנים יוכלו לעמוד בו, אך מה שקובע בסופו של דבר הוא השטח שמתחת לגרף של המתח ולא גובה השיא של הגרף.
גם הזנתו של רכיב ה-BEC באמצעות 10 תאים, המפיקים 42V כשהם טעונים במלואם, אפשרית, אבל היצרנים של אותם בקרי מתח גבוה אינם כוללים BEC פנימי והבקרים הם OPTO... הטיסנאים מעדיפים שזה יהיה כך...
הסיבה לשימוש ב-UBEC; ולא ב-BEC פנימי בבקר, היא שבטיסן יקר מעדיפים המשתמשים שלא תהיה נקודת כשל יחידה. הבקר המזין את המנוע באמפראז' גבוה, עלול להיכשל בסיכוי גבוה מזה של מערכת הפועלת בעומסים נמוכים...
אם גם המקלט והסרוואים מוזנים ע"י אותו רכיב, כשל בבקר יביא בוודאות לריסוק הטיסן...
אם, לעומת זאת, יש UBEC המספק מתח למקלט ולסרוואים, המוזן ע"י פאק עצמאי של שני תאים, כשל בבקר המזין את המנוע, יהפוך את הטיסן היקר לדאון יקר, אשר עדיין נשלט ע"י המטיס.
הוא מאפשר למטיס לצמצם, או אף למנוע לחלוטין את הנזק שיספוג הטיסן עם הגיעו לקרקע.
אם למרות קיומו של BEC בבקר, מעדיף הטיסנאי להשתמש בפאק נפרד (לא אותו פאק, arozic, המזין את המנוע); וב-UBEC, עליו לנתק את אחד מחוטי המתח, בכבל המגיע לערוץ 3 במקלט.
מקור המתח לרכיבי השליטה צריך להיות יחיד.
הסבר מצויין.ציטוט:
נכתב במקור על ידי DarZeelon
מה הבעיה להשתמש בדיודות כבאפר (יענו חוצץ) ?
כמובן שצריך להשתמש ב- BEC עם יכולת אספקת מתח גבוהה יותר- 6V, כדי לכסות על הורדת המתח של הדיודות.
לחילופין ניתן להשתמש בדיודות שיטאקי (מהמטבח התאילנדי), כמדומני שישנם סדרות שמפל המתח עליהן 0.2-0.4V.
שוטקי. הן מצטיינות לא רק במפל מתח נמוך אלה גם במתח ההפוך שהן יודעות לסבול.
מציע לחזור לדיודות גרמניום :D
אולי אפילו לשפופרות... אהה צריך עוד סוללה 6V לחמם את השפופרות אבל אז חוסכים בלדים לטיסות לילה :rolleyes:
טיסן גדול ויקר עדיף להפריד לחלוטין את מקורות המתח על אף התשלום במשקל הסוללה הנוספת.
וכנראה שווה להשקיע בLIFE עבור המקלט במקרים הללו.
הסיבה לכך היא שבמידה ובמוצא שני המייצבים אשר מחוברים לאותו המקלט יהיו מתחים שונים הפרש המתחים אפילו הקטן ביותר יכול לגרום לזרמים מאוד גבוהים שיגרמו לכשל בבקרים וזאת מכיוון שהתנגדות בין המקורות קטנה מאוד.ציטוט:
נכתב במקור על ידי איציק רונן
לפי חוק אום הזרם שווה למתח חלקי ההתנגדות, במקרה שלנו נניח שמוצא מיצב אחד שווה ל 5.1 ומוצא מייצב שני שווה ל 4.8 כלומר הפרש המתחים שווה ל 0.4 וולט.
ההתנגדות שואפת ל 0 מכיוון שמדובר למעשה בחיבור ישיר בין הבקרים (אדמה והזנה משותפים בכל הכניסות במקלט) כך שההתנגדות במעגל היא התנגדות המוליכים בלבד.
כאשר נציב נתונים אלו בנוסחא נקבל זרם ששואף לאין סוף (קצר) וזרם זה עלול לפגוע במערכת החשמלית.
בחיבור מקורות משותפים חוק אוהם לא עובד כפשוטו - צריך להשתמש בשיטות חישוב אחרות כגון תבנין, ויש עוד כמה שיטות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Roi
להערכתי גם זה לא בדיוק יעבוד היות ומדובר במעגלי מיתוג אלק' הזרם לא יכול לזרום הפוך - גם במעגלים ליניאריים הזרם לא יכול לזרום הפוך - אבל את זה LEETAL או SHAHAR צריך לאושש או להפריך.....:D
לא מדובר פה בחישוב של שקול מעגל לכן אין צורך בשיטות חישוב אחרות וחוק אום אכן עובד במקרה זה, גם במקרה של מעגלי מיתוג מה שקובע הוא הפרש הפוטנציאלים (אפילו הרגעי).ציטוט:
נכתב במקור על ידי b1yossi
בהחלט אשמח לקבל התייחסות של SHAHAR לנושא :)