התחרויות הבאלטיות 2010

זה התחיל קצר והתארך הרבה מעבר למצופה... עמכם הסליחה.


כמדי שנה (בשלוש שנים האחרונות), נסעתי עם משפחתי לליטא שם מתקיימות 2 תחרויות שונות בסבב גביע העולם בטיסנים חופשיים- Baltic cup ו- Estonian cup.
שתי התחרויות מתקיימות באותו השטח, יום אחרי יום ונחשבות כשתי תחרויות שונות בסבב גביע העולם ואפילו תחרויות של מדינות שונות (הבאלטית מאורגנת ע"י ליטא והקלוב הליטאי והאסטונית ע"י אסטוניה והקלוב שלהם).
שילוב זה מושך לא מעט מתחרים שכן תמורת עלות נסיעה אחת מקבלים 2 תחרויות.

השנה, ה-10 למאורע, הגיעו כמות המתחרים הגדולה אי פעם ובשילוב מזג אויר טוב מאוד (הכל יחסי כמובן) הביא לסוף שבוע מדהים.
השנה נעשה גם מאמץ מיוחד מצד המארגנים למשוך מתחרים בעלי שם. מאמץ זה הניב פירות, בעיקר במחלקת ד-2 עם מתחרים שהגיעו בפעם הראשונה לתחרויות אלה כגון ויקטור סטמוב (אוקראינה), סרגיי מקרוב ומיכאל קצקרוב (רוסיה), רולנד קוגלוט (סלובניה) לצד מתחרים אחרים בעלי שם אך קבועים בשטח- פר פינדהל, רוברט הלגרן ודניס ורהוז (שבדיה) ועוד.

במחלקת ג-2 השמות הבולטים היו סטפן סטפנצ'וק (אוקראינה), ומייק וולנר (אנגליה).
כהרגלי, התייצבתי בשטח כבר ביום חמישי, יום לפני התחרות לאימונים ואיזונים.
העייפות ככל הנראה מהטיסה הביאה לכך שלא הטסתי הרבה אולם ככל שהתקדם היום השטח התמלא מתחרים מכל קצוות תבל- מזג האויר היה נוח עם רוח של כ- 4-5 מ"ש.
בערב, התייצבו כל המתחרים להרשמה במלון התחרות (הממוקם בכניסה לשטח וניתן ללכת ברגל מהמלון לשטח). המלון היה מלא וגדוש במתחרים.

יום שישי- Baltic cup-
יום התחרות הראשון התחיל עבורי לא טוב כאשר התעוררתי באיחור (השעון המעורר כשל בתפקידו) והיות ואני לא ישנתי עם כולם במלון של התחרות אלא כחצי שעה נסיעה משם- בקושי הגעתי בזמן לתחילת הסיבוב הראשון בד-2.
זה המקום אולי לציין שהתחרות של כל המחלקות מתקיימת באותו היום כאשר התחרות מתחילה עם סיבוב של מחלקות ג-2 ו- מ-2 שאורכו 45 דקות ומיד לאחריו סיבוב במחלקות ד-2 ומחלקת F1Q (שאין לה עדין קיצור ישראלי) שהיא מחלקה של טיסן מנוע חופשי אך חשמלי- גם סיבוב זה אורך 45 דקות וכך חוזר חלילה.
לאחר הסיבוב הרביעי יש הפסקה של חצי שעה לארוחת צהריים כשלאחריו מתקיימים עוד שני סיבובים (בכל מחלקה).

לאחר שהגעתי (בקושי בזמן) לתחילת התחרות אני מגלה ממש לפני שאני ניגש לקו המרכזים כי אבד לי הטלפון ככל הנראה בדרך מהאוטו לשטח ומצב הרוח שלי מדרדר.
בסיבוב הראשון אני מאבד 24 שניות מה שלא תורם למצב הרוח.
השטח מוקף עצים כמעט מכל צדדיו וע"מ למקסם את ניצול גודל השטח, המארגנים מתמקמים ממש בסמוך לעצים מה שמביא לאויר מעורבל מאוד ולא יציב.
מזג האויר בתחרות היה נוח מאוד, היה זה היום החם ביותר בליטא השנה (עד אותו היום) עם טמפ' של מקסימום 19 מעלות והרוח עד להפסקת הצהריים היתה עד 3 מ"ש- פשוט מושלם.
הרוח החלשה וההפסקות הארוכות הביאו להרבה זמן פנוי בין הסיבובים- זמן שנוצל להרבה שיחות בין המתחרים על פלפרים (טיסנים עם עקימון משתנה), טיסנים על פרופיל BE (בריאן איגלסטון- טיסנים עם גרר נמוך) ועוד.
בין לבין, מצאתי את הפלאפון (שהיה כמובן בתוך התיק...).

אחרי ההפסקה הרוח התחזקה עד כדי 8 מ"ש והתנאים היו קשים בהרבה מה שהביא לצמצום משמעותי בכמות האנשים שסיימו את התחרות בתוצאה מלאה והאריך בהרבה את זמן החזרת הטיסנים.
להחזיר את הטיסן מהסיבוב החמישי לקח לי כשעתיים שכללו גם נפילה לערוץ נחל אחד קטן (אני כנראה פחות אתלטי ממה שחשבתי ולדלג מעליו היה רעיון שאפתני מדי) וניסיון לא מוצלח לחצות ערוץ נחל (גדול יותר) במודע.
כשכבר הגעתי חזרה גיליתי שיש רק 5 מתחרים שסיימו את התחרות עם תוצאה מקסימלית ואני, שהחסרתי רק את 24 השניות בבוקר, סיימתי מיד אחריהם במקום ה-6- רגשות מעורבים כי הייתי יכול וצריך להיות יחד איתם...
כמצופה ממקצוענים, 5 המלאים היו: מקרוב, קצקרוב, פינדהל, קוגלוט ועוד בחור מקומי ליטאי (שניצח בשנה שעברה ומכיר את השטח ככל הנראה טוב מכולם).
הרוח החזקה לא נרגעה ודחו עוד ועוד את תחילת טיסות ההמשך. בין לבין מישהו בשטח זיהה פוטנציאל לתמונה מיוחדת של 6 אלופי עולם במחלקת ד-2:

עומדים משמאל לימין:

ויקטור סטמוב (אוקראינה) אלוף עולם שנת 1997 (נערכה בצ'כיה).
סרגיי מקרוב (רוסיה) אלוף עולם לשנת 2009 (נערכה בקרואטיה).
אנדרס לפ (אסטוניה) אלוף עולם שנת 1989(נערכה בארגנטינה) (ייצג את ברית המועצות).
פר פינדהל (שבדיה) אלוף עולם שנים: 2001 (נערכה בארה"ב), 2007 (נערכה באוקראינה).
רוברט הלגרן (שבדיה) אלוף עולם שנת 2003 (נערכה בהונגריה).
מיכאל קצקרוב (רוסיה) אלוף עולם שנת 1991 (נערכה ביוגוסלביה) (ייצג את ברית המועצות).
http://efly.co.il/forums/attachment....6&d=1274852446

לאחר דחיות רבות בסוף החלו טיסות ההמשך במחלקת ד-2 עם טיסה של 7 דקות (עד עכשיו לא ברור מדוע דילגו על טיסת ה- 5 דקות).
היה ברור שבעקבות מהירות הרוח טיסן שיטוס 7 דקות ינחת בוודאות בעצים. נקודה זה גרמה לכך שרק פינדהל העז להטיס טיסן פלפר בטיסה זו (מקרוב וקוגלוט טענו בפני כי הסיכון בפגיעה ואיבוד פלפר לא מוצדק בעיניהם).
כאמור, הפלייאוף נערך ברוח די חזקה מה שהביא לבחור המקומי לעשות תוצאה של 0 בסיבוב זה.

גם מקרוב נאלץ להוריד את הטיסן לאדמה במהלך הסיבוב ולבצע למעשה ניסיון טיסה.
ראשון לשחרר היה פינדהל בזריקה יפה של הפלפר, לא הרבה אחריו קוגלוט וגם קצקרוב.
מקרוב עלה לניסיון טיסה וזרק את טיסנו ממש שניות בודדות לפני השריקה לסיום הסיבוב.

בסיום הסיבוב התברר שרק פינדהל ומקרוב הצליחו לעשות 7 דקות- ואגב שניהם צנחו בעצים...

לאחר מכן התקיים פלייאוף של מחלקות ג-2 ו- מ-2.
בגומי התחרות הסתיימה (סה"כ 37 מתחרים):
1. כריסטנסן (שבדיה)
2. סייפרט (גרמניה)
3. סטפנצ'וק (אוקראינה)
4. וולנר (בריטניה)
5. גירקיס (ליטא)

במנוע (סה"כ 15 מתחרים):
1. סיצ'וב (סלובניה)
2. סיבולסקס (ליטא)
3. פלצ'טקה (פולין)
4. דה בור (הולנד)
5. בורק (פולין)

הפלייאוף האחרון בד-2 בין מקרוב לפינדהל היה קצר. מקרוב הטיס את הפלפר ובחר בשיטה אסטרטגית של להצמד לפינדהל מתוך מחשבה שהוא יזרוק גבוה ממנו ויעשה באותו אויר תוצאה טובה יותר.
כך היה כאשר הוא זרק יחד איתו, כמה מטרים רבים גבוה יותר...
במהלך הגלישה כל טיסן התרחק לכיוון אחר וטיסנו של מקרוב היה באויר טוב יותר והוא ניצח בהפרש של כדקה ורבע.
ראש הטבלה (סה"כ 64 מתחרים):
1. מקרוב (רוסיה)
2. פינדהל (שבדיה)
3. קוגלוט (סלובניה)
4. קצקרוב (רוסיה)
5. ג'קוטיס (ליטא)
6. אני (ישראל) :):(

המשך בהודעה הבאה.

המשך...


ESTONIAN CUP
אמר לי אחד המקומיים שמדד לי זמן כי באופן מסורתי תחרות זה מתקיימת במזג אויר טוב יותר ואכן כך היה....
מזג האויר ביום שבת באמת היה נוח בהרבה- גם פחות חם (כ- 10-13 מעלות) וגם פחות רוח (1-5 מ"ש).
מה שלא השתנה זה האויר המעורבל שהמשיך לתעתע בי ובאחרים.

כבר בסיבוב הראשון אני מחליט לא לקחת סיכונים וללכת ממש על בטוח... זה הניב תוצאה של 2:41!!!
מתוסכל מאוד אני רואה את ויקטור סטמוב (שהתחרה יחד איתי במרכז) בזריקה טובה בהרבה ממני ועושה תוצאה של 3:10...
גם קצקרוב זרק זריקה יפה וגבוהה- שהביאה לתוצאה של 2:38!!!! אויר מעורבל ומבלבל בטירוף...

מאחר והיה לי ברור שלא אוכל לשפר את הישגי בתחרות מהיום הקודם החלטתי להקדיש את התחרות לאיזון טיסן בינוני ישן שהמתין להזדמנות שכזו.
הטיסן דווקא לא אכזב למעט בסיבוב השלישי בו החסרתי עוד כ- 40 שניות.

התחרות נמשכה במזג אויר נוח וממש בסיום הסיבוב החמישי נפערו ארובות השמים והחל גשם שלא פסק עד הערב...

אבל הסיפור של תחרות זו הוא בפלייאוף.

לפני שאספר את מה שקרה שם, מאמר מוסגר קצר (ארוך).

מה מושך כל אחד בטיסנים חופשיים זו שאלה מאוד אינדיווידואלית... בשבילי יש רגעים בודדים ביותר שבהם הרגשתי את הסיבה (ואני מדגיש הרגשתי ולא ידעתי). עד היום הזה קשה לי לתאר מה מושך אותי בטיסנאות החופשית- לרוב אני סובל (מהחום, מהשעות המטורפות מהתסכול מההשקעה הכספית הגדולה שאני משקיע, מלשבור טיסנים, מלפשל בתחרות).
אינני מפיק כמעט הנאה מלהטיס וההנאה המרכזית שלי זה להתחרות בתחרות ולהצליח- כל דבר אחר כמעט מהווה בשבילי חוויה שלילית.
אם כן, למה לעזאזל אני בתחום???
ישנן 2 סיבות שעבורן אני מוכן לעבור את "כל הסבל הזה"...:
1. הרצון שלי להגיע להישג הספורטיבי הגבוה ביותר האפשרי.
2. לחוות את ההרגשה שחוויתי לראשונה בשנת 1997...

הסיפור שהיה כך היה:
עת אני בצבא, עדין צעיר מאוד במושגי טיסנאות, היה לי העונג ללוות את נבחרת ישראל בטיסנים חופשיים לאליפות העולם שנערכה בצ'כיה.
באותה אליפות, לפלייאוף אחרון בטיסני ד-2 הגיע ויקטור סטמוב שהיה בשביל בחור צעיר כמוני (וגם כנראה למבוגרים יותר) מעין דמות אליה נושאים את העיניים, בעל שם עולמי. יחד איתו היה בחור אלמוני יחסית מהונגריה בשם ג'נו וורוס, היה זה הפלייאוף השלישי של ה- 9 דקות.
קשה לתאר במילים את ההרגשה שעברה בי בזמן שצפיתי בפלייאוף זה. סטמוב הטיס אסטרטגית, נדבק לזנבו של ההונגרי, עד כדי אפילו הורדתו לאדמה לניסיון טיסה. אח"כ המשיך להצמד אליו כדי לשחרר איתו יחד באותו אויר. מאחר והיתה קצת רוח, היה קשה לטיסנים להיות ביחד אבל מיד לאחר ששחרר ההונגרי את טיסנו והחל טס במורד הרוח, שחרר סטמוב את טיסנו וכאילו הוא נהוג רדיו ידע לבצע סיבוב רחב בהרבה, הגיע ליד טיסנו של ההונגרי בטיסה החופשית ושם ידע למצוא אויר טוב יותר ולנצח בהפרש של כדקה! (זה ממש לא מעט בפלייאוף אחרון ומאוחר).
באותו הרגע הודתי להוריי שהסכימו לשלוח אותי לחוג טיסנאות כשהייתי ילד, הודתי לנבחרת שהסכימה שאצטרף כעוזר ואפילו, כאדם לא מאמין הודתי לאלוהים שאפשר לי להיות עד לאירוע שכזה.
אני באמת חושב שהארוע ההוא היה המכונן ביותר בחיי הטיסנאים וזה שדחף אותי להמשיך בתחום.

שנים רבות לאחר מכן, רק בשנת 2006, עת הייתי חבר נבחרת ישראל לאליפות אירופה שנערכה באוקראינה (בארגונו אגב של ויקטור סטמוב), יצא לי לחוות את אותה הרגשה וזה היה בפלייאוף האחרון של טיסני מ-2.
לאוניד פוזייב מרוסיה הגיע לפלייאוף האחרון של 9 דקות יחד עם ולודרציק הפולני.
היתה זו שעה מאוחרת מאוד וב"שתיל" מוחלט.
פוזייב המתין לפולני שיזרוק כדי לזרוק עליו (פוזייב עם טיסני ה"פולדר" שלו...פולדר= קצות הכנף מתקפלות מתחת למרכז במהלך הטיפוס להקטנת הגרר ובסוף הטיפוס הן קופצות למקומן). הפולני זרק ופוזייב מייד אחריו בטיפוס ובאנט מושלם אך לטענת המודדים זמן המנוע היה ארוך מדי.
לא היסס לרגע פוזייב מייד הניע את הטיסן הנוסף וזרק שוב- עוד פעם טיפוס ובאנט מושלם. 2 הטיסנים של פוזייב טסו טיסת מבנה של כמעט 9 דקות ונחתו לא יותר מ- 150 מטר מקו המרכזים- הוא ניצח בפער של כשלוש דקות!!!!
שוב פעם אותה הרגשה משנת 1997 חזרה על עצמה ושוב הודתי לכל מי שיכולתי... פשוט חוויה מדהימה.

החוויה חזרה על עצמה גם השנה בליטא, בפלייאוף של טיסני הד-2-
לפלייאוף הגיעו 15 מתחרים ותחילתו נדחתה כל הזמן בגלל הגשם.
הראשון, של 5 דקות החל עוד בגשם קל בשעה 19:50, הגשם פסק במהלך הסיבוב והרוח היתה אפס מוחלט, אפילו לא טיפ טיפה, כלום!!!
4 פלפרים היו בפלייאוף- פינדהל, מקרוב, קוגלוט ויארי ואלו מפינלנד.
עם תחילת הסיבוב, ניכר היה שלכולם הולך להיות מאוד קשה כי האויר היה דליל והרוח פשוט לא היתה שם.
אחרי כמה דקות החלו המתחרים בזה אחר זה לשחרר את הטיסנים אבל כל הזריקות, בלי יוצא מן הכלל לא היו מרשימות פשוט בגלל שלכולם היה קשה לייצר מהירות או מתח בזריקה.
הפלפר הראשון להיזרק היה של פינדהל שהזריקה היתה סבירה בלבד, אחריו היה יארי ואלו שהראה ביצועים ירודים ביותר עם זריקה בכלל לא גבוהה וגלישה עוד יותר גרועה- הוא סיים אחרון בפלייאוף עם טיסה כ- 2 דקות בלבד. לפלפר שלו, מבית היוצר של צ'ופ יש עוד הרבה מה להוכיח.
שלישי מבין הפלפרים היה קוגלוט, עם פלפר Ex-Long של מקרוב- גם הוא התקשה מאוד במתיחה והזריקה לא היתה מושלמת עם הזדקרות די גדולה ורביעי היה מקרוב עצמו. הזריקה שלו היתה יפה מבחינת המסלול אך גם הוא התקשה מאוד עם המתיחה והגובה לא היה למה שאנו הורגלנו לראות מפלפרים.
כל הטיסנים טסו ממש מעל קו המרכזים ונחתו ממש קרוב.
רק שלושה הצליחו לעשות 5 דקות- פינדהל, מקרוב ורוברט הלגרן שהטיס טיסן Ex-Long עם פרופיל מקרוב.
קוגלוט החסיר 7 שניות וסיים רביעי.
לאחר פלייאוף זה, התקיים פלייאוף ג-2 ו מ-2, להלן התוצאות:
ג-2:
1. מייק וולנר (אנגליה)- 6:18
2. ויקטורוס רוסונקוס (לטביה)- 5:37
3. ולדיסלב אורבן (צ'כיה)- 5:36
מ-2:
1. נאבר ריימונד (אסטוניה)- 6:00
2. יורי רוטס (אסטוניה)- 5:39
3. דריוס אטקוצ'ינוס (ליטא)- 5:26

לאחר פלייאוף זה הייתי משוכנע כי הפלייאוף האחרון ידחה למחרת כי השעה כבר כמעט 20:30 וכבר ממש מחשיך.
טעיתי.
פלייאוף נוסף של 7 דקות יצא לדרך ושוב, פעם נוספת, חוויה מרטיטה...
רוברט הלגרן, היחידי עם טיסן רגיל עלה ממש בשריקה והתחיל "לברוח" מהאזור כי ברור לו שאין לו סיכוי מול הפלפרים וקיווה למצוא אויר טוב יותר במקום אחר.
מקרוב, המתין לראות מה עושה פינדהל, מתוך מטרה ללכת אחריו ולזרוק באויר שלו (הוא הניח כי יזרוק גבוה ממנו ובאותו אויר יעשה תוצאה טובה יותר).
פינדהל, אחרי שהבין שמקרוב ממתין רק לו, עלה והתחיל משחק חתול ועכבר ביניהם.
מקרוב מנסה להצמד לזנב של פינדהל ופינדהל מנסה לברוח ממנו- כל פעם שמקרוב מתקרב, פינדהל משנה כיוון ומנסה להתרחק.
לאחר כמה דקות, הרחק משם, הלגרן משחרר את טיסנו עם זריקה יפה מאוד והטיס החל לגלוש מאוד מאוד יפה- אבל מאבק הפלפרים נמשך ממש כמו בסרטים המצויירים של טום וג'רי.
זמן הסיבוב מתקרב לקיצו וכשתי דקות לסיום, הסבלנות של מקרוב פוקעת והוא מחליט לשחרר ראשון, זריקה יפה, מסלול יפה אך כמו בסיבוב הקודם לא בגובה אימתני בגלל השתיל ששרר.
מיד ברגע שמקרוב זרק, פינדהל פתח מבערים והחל לברוח מהטיסן של מקרוב לאזור אחר ע"מ לא להיות איתו באותו אויר.
כחצי דקה לסוף הסיבוב זר גם פינדהל- הזריקה לא יצאה מושלם והאף סיים נמוך מדי- למרות זאת, זכה פינדהל לתשואות ומחיאות כפיים מהקהל אבל הוא ידע טוב מאוד שהזריקה לא היתה טובה ושחרר צעקת עצבים רועמת.
אני סטמוב וקוגלוט צופים יחד בשני הטיסנים גולשים ונראה כי הטיסן של פינדהל באויר טוב יותר, השאלה אם זה יספיק לו- כל אחד מהמר אחרת (אני, באופן מפתיע, חשבתי שדווקא פינדהל יצליח כי האויר היה נראה טוב יותר וסטמוב דווקא חשב אחרת).
לאחר דקות ארוכות ומורטות עצבים מקרוב ניצח בהפרש של 20 שניות- כל הטיסנים נחתו ממש לידנו...
אני משוכנע שבמידה והזריקה שלו היתה יוצאת טוב הוא היה מנצח.

בסיום:
1. מקרוב (רוסיה) 5:18
2. פינדהל (שבדיה) 4:58
3. הלגרן (שבדיה) 4:51
פעם נוספת עוברת בי ההרגשה ההיא, שהכרתי אי שם בשנת 1997...

לאחר הפלייאוף נסענו למלון להענקת פרסים וחגיגה- נפרדתי מכל החברים והמשכתי לחופשה המשפחתית.

מעניין לדעת האם גם לאחרים יש חוויות שנחקקות בזכרון...
רעיון למנהלי הפורום- 2 שרשורים מעניינים:
1. מה אני מוצא בטיסנים חופשיים.
2. חוויות חקוקות בזכרון בנושא טיסנים חופשיים.

מקווה שלא התשתי אתכם...

בהחלט קצת ארוך, אבל מעניין!

מרתק :)

כל הכבוד למיקי על הסקירה.
אני מאוד נהניתי לקרוא.
אתה ממש כישרון מבוזבז :p
איך כתבת את הסקירה הזאת מרצונך החופשי...:rolleyes:

יופי של סקירה מיקי!
ממש נהניתי לקרוא :)

(מקווה שזה בסדר מבחינתך שהכנסתי את התמונה לגוף ההודעה)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Liav

(מקווה שזה בסדר מבחינתך שהכנסתי את התמונה לגוף ההודעה)

---

ההפך... רציתי לעשות זאת בעצמי אך לא ידעתי איך..

שמח שנהניתם- אני נהניתי יותר...

שאפו. סקירה מאוד מעניינת וכתובה היטב.

היה שווה לחכות לסקירה....
מחכה לסקירה של טורקיה ;)

לעזאזל.. חתיכת סטנדרט הצבת פה לסקירת נסיעות לחול.
נהנתי לקרוא.

תענוג לקרוא, מיקי.

labas vakaras... :)

לבריאות ידידיי...

הנה עוד כמה תמונות-

אנדרס לפ מתרשם מכנף הפלפר הבינוני החדש של מקרוב

http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274940651

ויקטור סטמוב במנוחה בין הסיבובים
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274940651

בסטה של פשניצ'ני
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274940651

הלגרן מתרשם מכנף הפלפר החדש של סטמוב
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941162

גוף הפלפר של סטמוב
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941162

סטפנצ'וק לפני טיסת איזון לקראת הפלייאוף
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941162

כל מילה מיותרת...
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941162

דה בור פותח שולחן מחוץ לטריילר שלו
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941162

קוגלוט מתקשה להרכיב את הפלפר שלו בגשם לפני הפלייאוף
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941162

אני יחד עם 5 אלופי עולם... אולי משהו ידבק...
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941162

ועוד כמה לסיום...
אני עם רוברט הלגרן ופר פינדהל
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941669

יארי ואלו מציג את הפלפר החדש מבית היוצר של צ'ופ (וגם כמה מחזירי אור מסנוורים)
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941669

קוצ'קרב משחרר את הפלפר למקרוב בפלייאוף
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941669

שחרור הפלפר של יארי ואלו בפלייאוף
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941864

גביעים (שם מחלקים עד מקום 5)
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941864

עוד תמונה של שורש הכנף פלפר של סטמוב
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941864

יושבים (מימין לשמאל): רוברט הלגרן, דניס ורהוז, סטמוב ופינדהל- משחקים עם הפלפר של סטמוב
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941864

דיון... (מימין לשמאל) ולדימיר סיצ'וב, מקרוב, לפ, יארי ואלו (מוסתר) וקצ'קרוב.
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274941864

מדהים... כל אחד שם נראה יותר שתוי מהשני! לא פלא שהטיסנים שלהם כל כך יקרים... מישהו צריך לממן את השתיה זאת! :D

בגלל ההפסקות הארוכות והקור, מה שעושים בזמן הפנוי זה שותים בירה (מהגזלן המקומי בנמצא בתוך השטח ומוכר במחיר זול מאוד אגב) ומקשקשים שטויות...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי קורן בן אשר

labas vakaras... :)

---

Ačiū

זה נוח לרוץ עם מגפי הגומי ?????

כמה תשובות בשבילך:
1. האלטרנטיבה של להתרטב בנעליים ובכפות הרגליים בלי יכולת לייבש את זה ולעתים בקור של מעלות בודדות (בשנים קודמות) פחות טובה.
2. נעליים אטומות לא מספיק טובות כי אתה לפעמים "שוקע" הרבה מעל הקרסול.
3. בד"כ ברוח שיש שם, לא צריך לרוץ כ"כ מהר- אולי לרוץ מהר לכיוון הטיסן :)

סה"כ, להגיע מצוייד נכון זה מאוד חשוב ומאוד מקל- יש כאלה שבאו עם מגפיים, יש כאלו שבאו עם גרביים מיוחדות, אני הייתי עם נעליים אטומות + מעין חותלות מיוחדות שמתלבשות על הנעל ועד כמעט הברך שהן אטומות למים.
מי שהגיע בפעם הראשונה ולא היה מוכן לזה - סבל (כמו שאני סבלתי בפעם הראשונה).

יופי של סקירה ותעוד.
כולם "ילדים" בענף הזה ?
אלמלא הטיסנים הייתי חושב שזה מפגש איכרים בהולנד :)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי mike_f

כמה תשובות בשבילך:
1. האלטרנטיבה של להתרטב בנעליים ובכפות הרגליים בלי יכולת לייבש את זה ולעתים בקור של מעלות בודדות (בשנים קודמות) פחות טובה.
2. נעליים אטומות לא מספיק טובות כי אתה לפעמים "שוקע" הרבה מעל הקרסול.
3. בד"כ ברוח שיש שם, לא צריך לרוץ כ"כ מהר- אולי לרוץ מהר לכיוון הטיסן :)

סה"כ, להגיע מצוייד נכון זה מאוד חשוב ומאוד מקל- יש כאלה שבאו עם מגפיים, יש כאלו שבאו עם גרביים מיוחדות, אני הייתי עם נעליים אטומות + מעין חותלות מיוחדות שמתלבשות על הנעל ועד כמעט הברך שהן אטומות למים.
מי שהגיע בפעם הראשונה ולא היה מוכן לזה - סבל (כמו שאני סבלתי בפעם הראשונה).

---

איזה תמונות.. הייתי בטוח שחלקן נלקח מתוך הסרט "חתול שחור-חתול לבן":)
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274960894
לגבי נושא הנעליים והריצה: בשנה האחרונה יצא לי להיות במצבים די "דומים" לפני הסיעה הבאה שלך דבר איתי. בסכום לא גדול תוכל להיות יבש ולרוץ כאיילה קלילה באדיבות אלוהי ה GORE-TEX® עשיתי זאת כמה חודשים בקור של 15- מעלות וברטיבות מטורפת :cool: נראה לי שלצרכים שלך אתה תברך אותי כל שניה. לא הייתי עם מגפיים.
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274960894
http://www.efly.co.il/forums/attachm...1&d=1274960894

תודה, אבל לא אני עם המגפיים- אני עם גורטקס מצויינות!!!

הבעיה היא שהנעליים לא מספיק גבוהות ולכן יש לי תוספת של GATORS- אלה כמו "חותלות" מיוחדות שמתלבשות מעל הנעל וממשיכות את האטימות מעליה- הן לא שוקלות כלום.

לצערי אני לא רץ כאיילה קלילה לא בגלל הנעליים, אלא בגלל מה שבתוכם...;)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי mike_f

לצערי אני לא רץ כאיילה קלילה לא בגלל הנעליים, אלא בגלל מה שבתוכם...;)

---

א. מה שמעליהם :p
ב. לפי חוקי ניוטון, קשה להאיץ אותך אבל כאשר הגעת למהירות הנדרשת קשה לעצור אותך :eek:
(סיפורים של מונטי אינרציה וכיו"ב..)

זה בדיוק מה שאני השתמשתי בו (+החותלות) אפשר לראות בתמונות.
לגבי האיילה אין לי פתרון לזה:)

מיקי,

סקירה מעניינת ומקיפה... העלית בי זכרונות מצ'יכיה 1997, הצטרפתי כצופה וזה היה מדהים.
האם מישהו הטיס בשתי התחרויות הבלטיות טיסן BE ? האם יש משהו להוסיף על הידע שהצטבר לגבי הפרופיל ?

שמוליק

היתרון במגפי גומי הוא שברגע של הפסקת התחרות ועד לחידושה אפשר לחזור לעשות איתם דברים נוספים (בתמונה):