השתנות C RATING עם הקיבולת

איני יודע אם מישהו מכם נתן על כך אי פעם את הדעת
כאשר הסוללה נפרקת, הקיבולת שלה קטנה.
מה קורה במקביל עם ה C RATING?

דוגמא:

יש לנו סוללה של 2200 20C.
כאשר היא מלאה היא יכולה לתת 44A
האם כאשר הקיבולת תרד לחצי היא תתן רק 22A?

אם התשובה לכך היא כן, הרי חשיבות בחירת סוללה עם C RATING גבוה מקבלת משנה חשיבות...

פתח גרף פריקה ותראה עד כמה הוא שטוח .

C RATING לא משתנה עם פריקת הסוללה, מתח ההדקים של הסללה קטן ולכן גם הזרם קטן במקצת, בהנחה שהעומס קבוע.

גם הקיבולת לא משתנה עם פריקת הסוללה, רק כמות האנרגיה האצורה הניתנת לפריקה.

שני הפרמטרים הללו קטנים ככל שמספר מחזורי הפריקה גדל.

OK, הבנתי
הנחת היסוד שלי היתה שגויה.
כלומר כאשר הסוללה נפרקת, הקיבולת ההתחלתית שלה נשמרת
(זהו משהו פיזי שיחודי לכל סוללה בלי קשר לכמות האנרגיה האצורה בה)

c rating זה אחד החרטות הכי גדולות שנרשם על סוללות....ואני יסביר את דעתי באמצעות דוגמא:

http://www.hobbyking.com/hobbyking/s...Lipo_Pack.html

זהי סוללה 1800 ננוטק שרשום עליה 65-130 c לפריקה ....בחישוב מהיר ז"א שהסוללה הזה מסוגלת לתת 1.8*65=117A רציף בלי להפיל מתח בתאים...זה עוד שלקחתי את הגבול התחתון ולא את 130c או משהו באמצע כמו 90c ....

בקיצור ...מנסיוני האישי .....משקל,ואני יגיד פעם שניה, מ ש ק ל זה המדד האמיתי לכמה c פריקה תתן סוללה ...

שם לב שסוללה 3s 20c שוקלת 30-20 גרם פחות מאותה סוללה בעלת אותה קיבולת אבל 40c ...

שימו לב שסוללת משדר שנותנת רק 2c פריקה ...שוקלת כמעט חצי ממה ששוקלת 20c באותו קיבולת....

אתה כנראה צודק, המשקל מעיד כמה חומר כימי פעיל יש בסוללה.
זה קצת מזכיר את נושא ה PMPO שהיה פעם במכשירי סטיראו (הספק נקי מול הספק מוצהר)

המשקל אינו מדד שניתן להשתמש בו מכיוון שתלוי בלא מעט גורמים נוספים.

לצורך העניין, אני יכול לארגן לך סוללות ששוקלות הרבה הרבה יותר מסוללות אחרות מקבילות ועדיין הדירוג שלהן יהיה נמוך.

אז כנראה שהדרך היחידה
הינה לראות גרפי פריקה

אני עדיין דבק בגרסה שלי עד שלא יוכך אחרת....יוסי הייתי מאוד מעוניין לקבל דוגמה חייה למה שאתה טוען

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ofir181

אני עדיין דבק בגרסה שלי עד שלא יוכך אחרת....יוסי הייתי מאוד מעוניין לקבל דוגמה חייה למה שאתה טוען

---

הפוך גוטה הפוך....

את מה שאתה טוען לא ניתן להוכיח באופן חד משמעי - לו יכולת לשקול את התאים עצמם לפני יצירת שכבת הבידוד, הציפוי, מעטפת המגן, כרטיס החיבורים, החוטים וכ"ו, אולי היה משהוא בדבריך.
אולם את זה ניתן לבדוק רק במפעל טרם ביצוע שאר התהליכים, ולכן מה שאתה טוען אינו רלוונטי.

סוללות מאופיינות בין השאר על בסיס צפיפות אנרגיה או קיבולת חלקי משקל.
ככל שיכולת הפריקה גבוהה יותר כך צפיפות האנרגיה נמוכה יותר, זה המחיר שמשלמים תמורת זרמים גבוהים.

סוללות בעלות יכולות פריקה נמוכות מתאפיינות בנפילות מתח גבוהות יותר בזרמים גבוהים (ונזקים בלתי הפיכים במקרים קיצוניים)
כאשר יש לך סוללה עם קיבולת גבוהה יותר לעומת סוללה עם יכולת פריקה גבוהה יותר באותה משקל, בסוללה הגדולה יותר יש לך יותר אנרגיה לטיסה ארוכה בזמן שבסוללה לפריקה גבוהה יש לך יותר אנרגיה זמינה ברגע נתון (ניתנת לפריקה בקצב גבוה יותר)
ל-3d או לדאון חשמלי f5j עדיף פריקה מהירה.
לטריינר או fpv עדיפה סוללה לפריקות נמוכות שכן זמן הטיסה יגדל.
רק כדי לתת דוגמא מהחיים, מזלטים חשמליים משתמשים בסוללות שמוגבלות ל-2c רציף ו-5c לזמנים קצרים. לסוללות אלו צפיפות אנרגיה של 200 עד 250 וואט שעה. לסוללות של 20c יש צפיפות אנרגיה של כ-180 וואט שעה לכל היותר ולסוללות של 45c יש צפיפות טיפוסית של 150c עד 160c לכל היותר.

כל סוללה והשימוש שלה