שלום,
אשמח לדעת מה בדיוק תפקיד הטיימינג ומשמעותו בקשר בין הבקר למנוע.
מתי עלי לשנות טיימינג?
איך בודקים את הצורך בשינוי?
ובכלל אם מישהו יכול לתת סקירה של כל הפרמטרים העיקריים בבקרים - יבורך... (או להפנות למאמר מתאים...)
איתיP
Printable View
שלום,
אשמח לדעת מה בדיוק תפקיד הטיימינג ומשמעותו בקשר בין הבקר למנוע.
מתי עלי לשנות טיימינג?
איך בודקים את הצורך בשינוי?
ובכלל אם מישהו יכול לתת סקירה של כל הפרמטרים העיקריים בבקרים - יבורך... (או להפנות למאמר מתאים...)
איתיP
בעיקרון זה הסינכרון בין הבקר למנוע
ככל שתעלה את הטיימינג ככה תקבל יותר סל"ד וכוח אך גם מנוע חם יותר ואורך טיסה קצר יותר.
ככל שתקטין את הטיימינג תקבל סל"ד נמוך יותר ופחות כוח אך תשמור על הסוללה יותר והמערכת תתחמם פחות.
בדרך כלל אין צורך לגעת בטיימינג מנועי הבראשלס מסתנכרנים לבקר שלא כמו מנועי הבראש ששם יותר טיימינג היה יותר כוח. היום לא נראה לי שצריך לגעת בזה אלא להשאיר את זה כהגדרות יצרן ,אלא אם אתה ממש נכנס לדקויות.
בגדול זה כמו לעשות טיימינג במכונית רק שפה מדובר בפולסים ולא בניצוץ.
קצת להרחיב, הבקר צריך לחוש את סל"ד המנוע והמיקום היחסי של המגנט מול הסליל ולתת את הפולס החשמלי בנקודה האופטימלית שבה שיא השדה המגנטי מהמגנט יהיה מול הסליל, במצב הזה מקסימום מהאנרגיה שאתה משקיע ילך להנעת המנוע קדימה.
אם הבקר יקדים את הפולס הרי שהמגנט "יראה" רק חלק מהשדה האלקטרומגנטי ולכן יקבל רק חלק מהכח, קידום רב מדי אף יגרום לפעולה הפוכה של האטה כי כוון השדה שייוצר יהיה מנוגד לקטבי המגנט, או למעשה יפעיל כח על שני מגנטים עוקבים. בפיגור הפולס יהיה אפקט דומה.
איני יודע מה הנקודה האופטימלית והיא תלויה במבנה כל מנוע וביכולת החישה של הבקר את מיקום המגנטים.
ככל הזכור לי, כאשר פאזה אחת מקבלת פולס מהבקר , בשתי הפאזות האחרות הבקר מודד את המתח המושרה הנוצר עקב תנועת המגנטים מעל סלילי הפאזות ומחשב מכך מה תהיה הנקודה האופטימלית לתת את הפולס לפאזה הבאה.
למנוע שני חלקים עיקריים :
1. הרוטור שבו מגנטים קבועים היוצרים שדה מגנטי קבוע שלו צפון ודרום כמו בכל מגנט.
2. סטטור מלופף סלילי נחושת ששם בעזרת הבקר נוצר שדה מגנטי מסתובב ע"י הזרמת זרם בסליל המתאים בכל פעם בהתאם למהירות הנדרשת (המצערת) ולהתקדמות הרוטור (עומס ).
היות וכל המנועים שאנו משתמשים בהם בתחום הינם מסוג מנוע תלת "פאזי" סינכרוני הרי שמהירות הסיבוב של הרוטור שווה למהירות הסיבוב של השדה המגנטי הסובב של הסטטור, ואם נדייק יותר הצפון\דרום המגנטים של הרוטור נמצאים בקו אחד עם הצפון\דרום המגנטיים שנוצרים בסטטור.
יחד עם זאת כדי שהמנוע אכן יסתובב, על השדה המגנטי הסובב של הסטטור להתקדם רדיאלית (להסתובב) ובכך "לגרור" אחריו את הרוטור, מהירות הקידום זה בעצם הטיימינג.
למה זה חשוב ? - כי למנועים שונים מתאימה מהירות קידום שונה, הדבר דומה להעברת מקל בין שני רצים במירוץ שליחים :
אם הרץ המקבל, רץ מהר יותר מהרץ המוסר הרי שהמקל לא יועבר.
אם הרץ המקבל, רץ לאט יותר מהרץ המוסר הרי שמתקבלת האטה כללית ותהליך המסירה פשוט לא יעיל.
זה הסבר מאוד פשטני אבל אני חושב שהוא עונה לשאלה.
הסבר מעולה יוסי :)
הסלילים במנוע (בסטאטור) מחוברים בקצוות כך שיש לנו 3 חוטים.
כדי ליצור שדה מגנטי צריך לחבר מתח בין 2 חוטים, פעם הבקרים היו בעלי חיישן סלד שחובר למנוע ובהתאם ידעו להתאים את התדר למהירות סיבוב המנוע (פתרון יקר ומסורבל),
היום הבקרים משתמשים בחוט השלישי (שלא מחובר למתח) כדי "לחוש" את התקדמות הרוטור.
לא מדוייק - היו לי מקרים במנועי EDF אינרנרים שהמנוע "נעצר ורועש" בעליית הסל"ד ואז חייבים להגדיל הטימינג.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Marknopfler
גם לי קרה הדבר הזה בעבר שמנוע מחליק ומרעיש והגברת הטיימינג "פתרה" את הבעיה.היו פעמים שלא.ציטוט:
נכתב במקור על ידי dani2002
הגבהת הטיימינג לעיתים "פותרת" את הבעיה הזאת אבל לא תמיד. זה לא הפיתרון הנכון. בכל מצב אתה "קורע" את המנוע,במקרה כמו שלך מקטינים פסיעה או מגבילים אמפר.
אפשר גם לדמות את זה למנוע בוכנה, אפשר לתזמן את הניצוץ עוד לפני שהבוכנה הגיעה לשיא המהלך. אם זה יהיה מוקדם מידי, אז הבוכנה תיזרק בחזרה האחורה.... אם מאוחר מידי נאבד כוח כי הדחיסה כבר יורדת....
הסבר מדויק ופשוט !ציטוט:
נכתב במקור על ידי b1yossi