Printable View
האם יש איזשהו טריק עם שילוב של הלחץ מהאגזוז שדואג שהמיכל לא "ירק" דלק החוצה דרך הצינור משחרר הלחץ המחובר לאגזוז?
או שפשוט מדיי פעם עף משם דלק וזה פשוט משהו שצריך לחיות איתו והוא זניח מספיק בשביל לא להשפיע בצורה דרסטית על זמני טיסה ובזבוז דלק?
תודה,
אסף.
לא ממש הבנתי את ההודעה, אבל בקשר לשאלה של איך עובדת מערכת הדלק בטיסן -
בהנחה שאתה משתמש במנוע 2 פעימות:
למיכל הדלק של הטיסן יש 2 צינוריות. זו שבמרכז, שמחוברת לצינורית בתוך המיכל, שבקצה שלה יש משקולת והיא נעה בחופשיות בתוך מיכל הדלק נועדה לשאוב דלק למנוע. לאחר שהדלק נשאב ונשרף הוא נפלט לחלל האגזוז בלחץ ויוצר מעין תא לחץ קטן שמשמש לתפקידה של הצינורית השניה.
צינורית זו יוצאת מחלל האגזוז ומובילה בה אוויר בלחץ אל החור העליון שבתוך מיכל הדלק, היא בעצם דוחסת אוויר לתוך מיכל הדלק ו"עוזרת" למנוע לשאוב את הדלק בכך שהיא דוחפת אוויר למיכל.
בקיצור, זו מעיין מערכת אוויר דלק סגורה שמצד אחד דוחפת אוויר ומהצד השני נדחף או נשאב הדלק.
אוקיי...ציטוט:
נכתב במקור על ידי RCspicer1234
אז לפי הקונספט הזה, איך מתבצע שחרור לחץ מהמיכל?
או שמסתמכים על זה שכמות הדלק קטנה ולעולם לא יווצר מספיק לחץ בזמן הטיסה שיוכל לגרום לעיוות המיכל ובעצם אין שחרור לחץ...?
אין שחרור לחץ, לצורך העניין המיכל לא יוכל להתפוצץ או להתעוות מעודף הלחץ, כי הלחץ לא מספיק גבוהה בכדי לגרום לזה [אל תשכח שהמערכת לא סגורה לגמרי, עדיין יוצא אוויר מהאגזוז ומשם אפשר לומר שמשתחרר הלחץ מכל המערכת..].
כמות הדלק מווסתת ע"י הסיכה ולא משנה כמה לחץ יהיה במיכל, לא יצא יותר דלק מהכמות המכוונת בסיכה.
לא יוצא אויר מהאגזוז, כי אמרת שהאגזוז מדחס פנימה כלפי המיכל... מה שיוצא מהאגזוז לפי דבריך זה גזים מתהליך השריפה אם היה יוצא משם אויר מהמיכל לא היה דיחוס של הדלק דרך יציאת הגזים מהאגזוז... מה שכן באמת הגיוני שהלחץ שנבנה במיכל בטיסה אחת (ואפילו במיכל שנשאר סגור אינסוף זמן...) לא מספיק גדול בשביל לעוות אותו, לפחות לא במימדים של המיכלים שקיימים וביחס בין עובי הדופן לקוטר המיכל שמקובל בטיסנאות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי RCspicer1234
תודה על המידע,
אסף.
בגדול קיבלת תשובה די נכונה. בזמן פעולת המנוע מתקיים בתוך המשתיק לחץ קצת יותר גדול מלחץ אטמוספרי. אם תיקח צינור ותחבר קצה אחד למשתיק ואת קצהו השני למיכל הדלק, הרי ש(למעט תופעות מעבר האורכות שניות ספורות) הלחצים בשני המיכלים יהיו בשיווי משקל. כל הפרה של שיווי המשקל תגרום לזרימה של גזים שמקורם במשתיק פנימה או החוצה עד למצב שיווי משקל חדש, ממש כמו בחוק הכלים השלובים הישן והטוב. זה כל הסיפור. הבנייה של הלחץ במיכל אורכת בוודאי לא יותר מכמה שניות עד הגעה למצב שיווי משקל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי assafwei
אסף,
מה שכתב קורן מסביר, למעשה, מדוע אסור להתקין שסתום חד-כיווני, בין המפלט לבין מיכל-הדלק.
הלחץ המרבי במיכל-הדלק, מושג כשהמנוע פועל בכוח-מלא ומלוא הדיחוס עובר מהמפלט למיכל.
כשהטייס סוגר את המצערת לסרק, הלחץ במפלט פוחת וכתוצאה מכך, הדיחוס של מיכל-הדלק משתחרר בחזרה למפלט.
נכון שזה לא קורה מיד, אך תוך פחות מחצי שניה מושג מאזן-לחצים הלכה למעשה; הן בסגירה מכוח-מלא לסרק והן בפתיחה מסרק לכוח-מלא.
ובכל מקרה, לחץ הדיחוס הינו נמוך למדי ועומד על חצי psi לערך; כ-1/30 של אטמוספרה...
זה לא שצריך לדחוס\לשחרר איזה 30 אטמוספרות, או משהו...
שום מיכל-דלק לא יתפוצץ מזה ורק עבור מנועי YS מסוימים, בהם דיחוס המיכל (לא מהמפלט) מגיע ל-5 psi, נדרש מיכל-דלק קצת יותר חסון.
דר צאלון
יש אצלנו מישהו בשטח ההטסה עם מנוע YS שצריך לשחרר לחץ מהמיכל לאחר כל טיסה
אולי כדי להבין יותר טוב.
זה עובד כמו מנגנון ירי אוטומטי ברובה שם חלק מהגזים מוחזרים על מנת לדרוך את הקפיץ.
אין סיכוי שהמכל יתעוות כי הלחץ אף פעם לא יהיה יותר גבוהה מהלחץ באגזוז והמכל מתוכנן לעמוד בלחץ זה