נכתב במקור על ידי
Rafi
נושא האינרציה בהחלט נלקח בחשבון אך הוא אינו קשור לרוח. בנוסף, האינרציה אינה "קרקעית" כמו שנכתב כאן. המחשבה שמטוס צריך להאיץ, כאשר הוא מבצע פניה של 180 מעלות מרוח אף לרוח גב, יותר מאשר הוא צריך להאיץ כאשר הוא עושה את אותה פניה ללא רוח כלל, היא טעות נפוצה. בפניה של 180 מעלות המטוס מאיץ, או משנה את התנע שלו, בערך השווה לפעמיים מהירות הטיסה האווירית שלו, ללא קשר לרוח. אם ניקח לדוגמא מטוס הטס ב-50 קמ"ש ללא רוח הרי שבעת ביצוע פניה של 180 מעלות הוא משנה את מהירותו מ-50 קמ"ש יחסית לקרקע בכיוון אחד ל-50 קמ"ש יחסית לקרקע בכיוון ההפוך, כלומר שינוי של 100 קמ"ש (50+50). אם המטוס מבצע את אותו תרגיל ברוח של, נאמר 30 קמ"ש, הוא משנה את מהירותו הקרקעית מ-20 קמ"ש בכיוון אחד (50-30) ל- 80 קמ"ש בכיוון האחר (50+30), כלומר שינוי המהירות גם כאן הוא 100 קמ"ש (80+20). הקרקע לחלוטין אינה רלוונטית כאן ונתתי אותה רק כדי להראות שגם מהירות הטיסן יחסית לקרקע משתנה ב- 100 קמ"ש. באותה מידה מהירות הטיסן משתנה ב-100 קמ"ש יחסית לכל גוף אחד שאינו מאיץ (למשל יחסית למכונית שנוסעת מתחת לטיסן במהירות של 150 קמ"ש). גם המכונית וגם הקרקע הם שני גופים שהמטוס משנה את מהירותו יחסית אליהם ב-100 קמ"ש, ושניהם רלוונטים למטוס באותה מידה (כלומר לא רלוונטים).
לסיכום, שינוי התנע של מטוס בביצוע פניה של 180 מעלות אינו תלוי כלל ברוח והוא זהה בין אם מבצעים את הפניה ללא רוח ובין אם מבצעים אותה בנוכחות רוח בעוצמה כלשהיא. בהנחה שהמטוס מבצע פניה מתואמת בזווית הטייה קבועה, הרי שגם התאוצה שלו בזמן ביצוע הפניה אינה תלויה כלל ברוח. זאת ועוד, בעת ביצוע פניה מתואמת המהירות האווירית של המטוס אינה משתנה, לא באופן חד ולא בכלל, ואין זה משנה אם הפניה מבוצעת באויר עומד או בנוכחות רוח בכל עוצמה שהיא.
רפי