מצורף מדריך שכתבתי להכנת חבילת פרופילים מבלזה לכנף מלבנית (קובץ DOC)
כיום לרוב, קונים טיסנים מוכנים לטיסה (RTF), או כמעט מוכנים לטיסה (ARF).
יש גם כאלו שאוהבים את תהליך הבניה וקונים קיט להרכבה.
אך מעטים האנשים שבונים היום את הטיסנים לבד בעצמם מכמה פלטות בלזה ותוכנית,
ללא כמעט שום חלק קנוי.
לכל אלה מבינכם שאוהבים להכין ולייצר הכל בעצמם, הכתבה הזו בדיוק בשבילכם.
· הכתבה מתייחסת לכנף בעלת צורה מלבנית ולא טרפזית. הכנת חבילה לכנף טרפזית דומה מאוד להכנת חבילה לכנף מלבנית, אך ישנם מספר דגשים נוספים שלא מופיעים בכתבה זו.
1. בשלב הראשון נשרטט ונחתוך מלבנים מבלזה שיהיו גדולים מעט מהפרופילים שאנחנו רוצים לבנות. נחתוך 2-3 מלבנים יותר ממה שצריך כדי שיהיו לנו כמה פרופילים מיותרים למקרה שישברו לנו בהמשך הבנייה.
2. נאסוף את המלבנים לחבילה (כמו שאוספים קלפים).
3. ניישר את המלבנים בעזרת מכות קלות עם סרגל, כאשר החבילה מונחת על קרש ישר. כשהמלבנים מיושרים, קל יותר להרכיב את החבילה.
4. נעבור עם עיפרון על ההיקף של השבלונה, עד שהגרפיט (הצבע של העיפרון) יסתיר לגמרי את הדיקט של השבלונה. בהמשך נסביר למה צריך את שלב זה.
5. נצמיד את השבלונות לחבילה משני צדדיה בהגבהה של כ-1.5 מ"מ מעל פני הקרש. אפשר להיעזר בחתיכת פלטת בלזה 1.5 מ"מ כדי להגביה את השבלונות בצורה מדוייקת. ההגבהה תיתן מרווח לטעות למקרה שחלק מהפרופילים לא צמודים לגמרי לקרש.
6. נחבר סיכות.
במקרה שרוחב החבילה גדול מדי ומונע חפיפה בין הסיכות ניתן להכניס סיכה ללא ראש למרכז החבילה. בכל אופן, מצב זה פחות מומלץ כי יותר קשה לעבוד על חבילה גדולה מדי, ויהיה עדיף לבנות את הפרופילים בשתי נגלות.
7. נמרח פס של דבק מהיר לרוחב החבילה מלפנים ומאחור לשם הוספת חוזק מבני לחבילה (חוזק לפיתול). חיזוק החבילה חשוב מפני שהכוח שמופעל על החבילה בזמן השיוףיכול לגרום לה להתעוות וכך נכין פרופילים לא אחידים.
8. לפני שנתחיל לשייף את החבילה, צריך לקבוע מאיזה צד להתחיל – העליון? או התחתון?
לדעתי, הכי כדאי להתחיל לשייף מהצד הקל יותר לשיוף.
· למשל, אם מדובר על פרופיל קמור - שטוח, הרי ברור שקל יותר לשייף את הצד השטוח (התחתון) ולכן כדאי להתחיל ממנו.
9. לפני שנתחיל לעבוד על הצד הקל לשיוף, נצטרך לדאוג שהמלבנים בצד הקשה יותר לשיוף, יהיו משויפים שטוח לחלוטין. רצוי להיעזר בשלייף (מכונת שיוף).
כדאי גם למרוח פסי דבק לרוחב החבילה על הצד הקשה יותר לשיוף כדי להוסיף עוד חוזק לחבילה, שלא תתעוות בזמן שיטוח הצד הקל לשיוף.
לדוגמא, בפרופיל קמור - קעור נשטח את הצד התחתון:
מבט מלפנים
לפני השיוף של הצד התחתון: אחרי השיוף של הצד התחתון:
· שימו-לב: למרות שיישרנו את הפרופילים על הקרש (בשלב 5), הפרופילים אף פעם לא יהיו מיושרים מספיק טוב כמו לאחר השיוף שעשינו בשלב זה.
10. נתחיל לשייף את החבילה.
השיוף יתבצע באמצעות קוביית לטש, וניתן גם באמצעות שופין.
את החבילה נצמיד לקרש ישר (ורצוי גם חלק) על הצד ששיטחנו, ונתחיל לשייף את הצד השני שלא שיטחנו – הצד הקל לשיוף.
בזכות השטחת הצד הקשה לשיוף וההצמדה של החבילה לקרש, החבילה לא תתעוות בזמן השיוף.
רצוי להתחיל בשיוף עם נייר גס (בד שמיר 80), וכשמתחילים להתקרב לשבלונות, לעבור לנייר שיוף עדין (בד שמיר 220) או לשופין עדין.
11. לקראת סיום השיוף, כשנתקרב אל השבלונות, נתחיל לבדוק את מצב העיפרון שעל השבלונות (משלב 4). ברגע שהעיפרון ימחק ונתחיל לראות שוב את הדיקט, נדע שאנחנו קרובים מאוד לסיום, וצריכים להמשיך לשייף יותר בזהירות כדי שלא נשייף יותר מדי "ונכסח" את החבילה. בעזרת בדיקת צבע העיפרון שעל השבלונות, נוכל לראות באילו מקומות התמקדנו יותר בשיוף ואיפה פחות, ובהתאם לכך להמשיך לשייף במקומות שצריך (איפה שנשארו סימני עיפרון).
כדאי לחזור ולצבוע עם העיפרון את האזורים שנמחקו כדי שנוכל לוודא שאנחנו לא ממשיכים בטעות לשייף את האזורים האלו יתר על המידה.
12. כדי לוודא ששייפנו את החבילה במדויק נניח סרגל לרוחב החבילה ונזיז אותו לאורכה תוך כדי הסתכלות אל מקור אור – כך יהיה קל לזהות את האזורים ששוייפו.
נותר עוד לשייף במרכז החבילה: החבילה שוייפה יתר על המידה:
13. מה שנותר לעשות, הוא לעבור לשייף את הצד השני באותו אופן כמו ששייפנו את הצד הראשון (שלבים 10-12).
