היי
הבנתי שפרמטר הזרם של הסוללה קובע את ״הנפח״ שלה ואילו מקדם הc קובע עד כמה הסוללה מאפשרת לנצל את הזרם בצריכה רגילה ו/או בצריכה רגעית של כוח מתפרץ (מקווה שהבנתי נכון). מה שלא הבנתי זה מדוע לא משתמשים תמיד בסוללות בעלות האמפר הגבוה ביותר שקיים? האם זה משיקולי עלות? משקל? או שהמגבלה היא בעקרונות האלקטרוניקה? אם אני הולך עם ההגיון שלי - שהוא כנראה לא לגמרי מדוייק, אזי שככל שמשתמשים בסוללה עם אמפר גבוה יותר נקבל זמן טיסה ארוך יותר. וזה נשמע לי חיובי, לא? איזה מגבלות נוספות קיימות למקסימום האמפר של הסוללה שניתן לשים על המסוק?
קראתי את המאמר שנכתב כאן על מקדם הc של הסוללה אך לא כל כך הבנתי את החישובים ולאילו נתוני צריכת זרם של המסוק צריך להתאים את הסוללה. ואיך מחשבים את זה. האם הנתון שקובע את צריכת הזרם של המערכת החשמלית הינו נתון האמפר של הבקר? או שיש פרמטרים נוספים/אחרים? למשל, אם אני מתעניין בקומבו של Trex 500 esp שמגיע עם בקר 60 אמפר של אליין, איך מתאימים לו סוללה? ראיתי שההמלצה של אליין היא לסוללת 6 תאים 2100-2500 אמפר. מה יהיה ההבדל אם אשים עליו סוללת 2100 לעומת 2500 אמפר? ומה יקרה אם אשים על מסוק כזה נניח סוללה של 3000 אמפר? או 4000 אמפר? אל תסתלבטו עליי בבקשה, עברו יותר מ20 שנה מאז שלמדתי אלקטרוניקה ומעולם לא התעסקתי בחומר הזה מאז. וגם אז זה היה ברמה של כיתה ו׳-ז׳.*
ועוד שאלה קטנה לסיום - חלק מהחברים כאן המליצו על שימוש בבאזר להתרעה על היחלשות הסוללה, וחלק המליצו שלא להשתמש בשכזה אלא למדוד זמן בטיימר. אז, מתי בדיוק מתריע הבאזר? לפי מתח מסויים, אמפר מסויים? האם הוא ניתן לכיוונון? כי הרי לסוללות שונות יש נתונים שונים. ואם לא משתמשים בו, כיצד מחשבים כמה זמן סוללה תחזיק מעמד? הרי לא טסים כל הזמן באותה עוצמת מנוע ולכן אני מניח שגם צריכת הזרם וקצב פריקת הסוללה משתנים מטיסה לטיסה?
תודה, מקווה שלא טחנתי יותר מדי*