זהו, חשבתי שהשארתי את הדברים המסוכנים מאחורי. קטיושה פה, קאסם שם. רגיל לא?
חשבתי שהגעתי לגן עדן:
אז זהוא... שיש נחש בדשא. לא מטאפורית. על באמת. פגשתי אותו לפני שבועיים:
(התמונה להמחשה - אצלי היה יותר גדול)
מסתבר שהשדה היינו בדיוק באמצע שטח מחייה של הtimber rattlesnake. לא רק, מסתבר שהמדענים הפסיכים האלה שמים עליהם משדרים ועוקבים אחריהם. ככה אני יודע שהעכסן הכי גדול בצפון אמריקה נמצא בשדה שלי. הוא גם בא מדי פעם להגיד שלום. בההההה.
ניחא המפלצת הזו. הוא עוד יחסית נוח. יש את החבר שלו המוקסין נחושתי. (COPPERHEAD)
נחש זה יותר אגרסיבי ולא מזהיר אותך כשאתה מתקרב אליו.
עכשיו שלכת פה. החבר'ה האלה יוצאים בבוקר להשתזף על העלים וממש אבל ממש אי אפשר לראות אותם בררררר.
אה כן, ומאז שההוריקן (!) הרס לנו את השביל לוקח חצי שעה לרדת מההר ועוד 20 דקות להגיע לביה"ח. כיף לא?
אה כן, ואם הנחשים לא הספיקו אז הדובים בהחלט מוסיפים נופך הרפתקני לימי הטסה.
שבוע שעבר אחד בא לרחרח תטיסנים בזמן שאנחנו רעדנו בתוך המכוניות. אוקי רק אני רעדתי. האחרים כבר רגילים.
האנשים פה אומרים לי שבסה"כ החיות האלה מפחדות יותר ממני מאשר אני מפחד מהן.... לא בטוח שזה אפשרי
אני בטוח שיש מקומות שיותר מסוכן להטיס טיסנים (מחוז קאבול באפגאניסטן? צ'צניה?) אבל לפחות לא משעמם.
מה שכן עוד מעט שלג והסכנה תעבור עד האביב הבא. בינתיים אני רק צריך לדאוג ממכות קור וקפיאה למוות.
There's no place like home
![]()