בעבר זנב V היה מאד פופולארי ב-F3J, היום כבר לא.
זה בעיקר עקב העובדה שברב טיסני ה-F3J הזנבות היו קטנים מדי (על כך בהמשך) ולאומתם זנבות ה-X נתנו ביצועים טובים יותר (יציבות במהירויות נמוכות יותר)
עם זאת, היום ישנה חזרה מסוימת לזנבות V לצורך הורדת משקל לטיסנים ייעודיים למזג אוויר שקט מאד.
חיסרון נוסף הוא יכולת ניהוג מופחתת לנחיתות הדיוק ב-F3J בהן נדרש הגה בעל תנועה אגרסיבית למדי והגה V לא תמיד מספק את זה במהירויות הנמוכות.
היתרון של הגה ה-V ל-F3B ול-F3F הוא בגרר הנמוך יותר.
הטענה כיום היא שטיסן עם זנב V טס את משימות המהירות בזמן נמוך יותר בסדר גודל של בין חצי שנייה לשנייה מלאה.
נפחי זנב V:
ישנה טעות אופיינית הטוענת כי גודל זנב V צריך להיות כזה ששטח ההיטלים שלו יהיה שווה לשטח הזנב הקונבנציונאלי.
זו טענה לא נכונה!
בפועל, שינוי זווית ההתקפה של הגה הגובה (או הכיוון) בזנב V הוא קטן יותר משינוי זווית ההתקפה של זנב קונבנציונאלי ועל כן בעת ביצוע החלקה, הכוח שמייצר זנב V קטן יותר מהכוח של הזנב הקונבנציונאלי.
על כן, יש להגדיל את שטח זנב ה-V ביחס של זווית הדיהדרל של ה-V בריבוע כפי שניתן לראות בנוסחא הבאה:
To convert a conventional tail into a V-tail:
A_vtail = A_vertical + A_horizontal
angle = arctan[ sqrt( A_vertical / A_horizontal ) ]
Notes: "A_vtail" is the area of both halves together, rotated flat. "angle" is the V-tail's dihedral angle from the horizontal.
To convert a V-tail into a conventional tail, use the reciprocal formulas:
A_horizontal = A_vtail * [ cos(angle) ]^2
A_vertical = A_vtail * [ sin(angle) ]^2
לגבי זנב T - הוא כבד באופן משמעותי ודורש פתרונות מכאנים שמקטינים דיוקים ומגדילים חופשים מכאניים ולכן כב לא בונים כיום טיסנים תחרותיים עם זנב T.