אחרי שבועות של אימונים בסימולטור הרגשתי שזהו זה. תכננתי לבצע עוד אתמול, אבל בבוקר לפני היציאה לשטח עשיתי עוד קצת סימולטור ולא הרגשתי לגמרי בטוח אז דחיתי ביום. הבוקר הרגשתי שעוד סימולטור זה כבר לטחון מים אז ארזתי את הקופטר איקס 450 ואת הפאניקה ויצאתי לפארק. סוללה ראשונה התמזמזתי ב - NOSE LEFT ו- NOSE RIGHT וקצת טיולים קדימה אחורה, בידיעה שאני רק דוחה את הקץ. סוללה שניה אמרתי זהו זה. סובבתי ל NOSE IN לשניה אחת, חטפתי התקפת לב, החזרתי ל- TAIL IN, חיכיתי שהנשימה תחזור, שהידיים יפסיקו לרעוד, ושוב סובבתי ל - NOSE IN. הפעם החזקתי מעמד חמש שניות. המראה של חרטום המסוק המסתכל עלי היה מפחיד בערך כמו הטנקים הסורים שירו עלי במלחמת לבנון הראשונה ואני לא מגזים. חשבתי שאני מתעלף. שוב חזרה מהר ל - TAIL IN, הפעם הנחתה בקושי באמצע הדשא בידיים רועדות, כמה דקות הפסקה, מחשבות על דברים טובים כדי להרגע, ושוב לאוויר ל NOSE IN. הפעם כבר החזקתי מעמד עשרים שניות, מתפקד מבחינת הריחוף בכלל לא רע, מתקן נכון, אבל הפאניקה, אוי חברים, הפאניקה, אז החלטתי לצאת להרגע ל TAIL IN ושם קרה לי דבר שקרה לי בעבר גם בסימולטור - דווקא בריחוף רגיל התבלבלתי, בעיקר בגלל שסחבתי עדיין את הבהלה, המסוק ברח לי ולמרות שניסיתי לשמור על קור רוח לא הצלחתי לנחות טוב וריסקתי אותו ריסוק לא נורא. הנזק כמקובל: ספינדל, ציר ראשי, מיסב חד כיווני, שני ברגים קצורים בסקיד אחד ולהבים. התחלתי לתקן לבד אבל קצת הסתבכתי אז הרשיתי לעצמי את הפינוק אצל אלון ברעננה.סה"כ 250 ש"ח. ולמרות הכל היה שווה. ועוד איך היה שווה. מחר יום מנוחה וסימולטור. שבת אני וההליקופטר חזרה באו קיי קוראל.
דורון