המקורבשנת 1982, החליט לארי וולטרס מלוס אנג'לס לממש את החלום חייו- לעוף, אבל לא על המטוס. הוא המציא דרך משלו לשוטט באוויר. וולטרס קשר לכיסא נוח ארבעים וחמשה בלונים מלאים בהליום, שכל אחד מהם היה בקוטר של מטר. הוא התיישב בכיסא, לקח מלאי של סנדוויצ'ים, בירה רובה אוויר. על פי הפקודה שלו, חבריו התירו את החבל מחזיקים את הכיסא. לארי וולטרס תיכנן לעלות לגובה של עד שלושים מטרים בלבד, אבל הכיסא עף כמו טיל, ועלה לגובה של כחמישה קילומטרים.
השכנים התלבטו האם להתקשר 911? למה? האיש מרחף. מותר לרחף. שום דבר כנגד החוק. האלימות לא היתה. אמריקה - מדינה חופשית. אם אתה רוצה לטוס - עוף לכל הרוחות.
... ארבע שעות מאוחר יותר פקח תעופה משדה התעופה הקרוב שומע דיווח של קברניט מטוס הניגש לנחיתה:
- כן, דרך אגב, חבר'ה, אתם יודים שבמרחב האוירי שלכם איזה ז*ן מרחף על כיסא גינה?
- מה? - שואל הפקח, הוזה מתשישות.
- מרחף, אני אומר. נצמד לכיסאו. זה עדיין מסלול גישה לנחיתה, חשבתי, לך תדע מה יקרה ...
- קפטן – שואל הפקח בנימה צינית - יש לך בעיה?
- אני? לא, הכל בסדר.
- אתה לא רוצה להעביר את השליטה לטייס משנה?
- למה? – נדהם הקברניט. – לא הבנתי אותך.
- טיסה 1419, דווח שוב!
- אמרתי שיש לך איזה ז*ן מרחף על כיסא גינה. לא אכפת לי אבל הרוח, אתם יודעים ...
פקח המום, שם אותו על רמקול. אחראי משמרת נהייה לבן. לתחילת המסלול דוהרים כיבוי אש ואמבולנס. המסלול פונה, תנוע הופסקה – מצב חירום כוננות גבוהה. המטוס נוחת במצב רגיל. במעלה הסולם רץ שוטר FBA ו פסיכיאטר.
דווח מהטיסה הבאה:
- מה לכל הרוחות זה צריך להיות? איזה חרא על הבלונים מדלדל באויר וחוסם את הדרך. אתם בכלל יודעים מה קורה אצלכם באויר?.!.?
במגדל פיקוח שוררת תדהמה. גז פסיכוטרופי לא ידוע מעל שדה התעופה.
- תירגע, קפטן. מלבדך, מישהו רואה אותו?
-אני לא מבין, האם אני צריך לעזוב הגאים וללכת לתשאל נוסעים מי מהם התעוור ?
- למה אתה חושב שהם יכולים להתעוור? מה סימפטומים אחרים שניתן לזהות?
- מגדל פיקוח, אני לא חושב כלום. אמרתי שהדבר הזה על בלונים חוסם גישה למסלול. ואת הסימפטומים והפרעות אני מזהה בעבודה שלכם.
מנהל מנענע בראשו ושופך על ראשו כוס מים, מתבלבל מהלחץ בידיים ושופך כוס קפה גם יחד. הוא איבד שליטה עצמית.
טיסה שלישית:
- ......כן, ואני רוצה לחלוק איתכם את מראה עיניי, רבותי. מה שמפתיע הוא- מגוחך ובודד נראה בגובה זה אדם ללא מטוס.
- מה אתה מתכוון?! באיזה מובן?
- א'ו, במובן המילולי ופילוסופי ... ואווירודינמי.
בחדר הבקרה ריחות של הראשון באפריל. קריר.מעשה קונדס של טיפשים? אבל התאריך בלוח שנה לא מאשר זאת.
טיסה רבעית:
- מגדל פיקוח קבלו דיווח כי לפני רגע איזה בחור כמעט נכנס במנוע השמאלי, ויצר מצב חירום של ממש. אני לא רוצה לזהם את השידור בנחיתה. בסיום הטיסה אני נאלץ להכין דו"ח בכתב.
פקח טיסה סורק מרחב אוירי במבט של מדוזה גורגונה אשר במבטה הורגת את כל מה שזז.
- ... ותגידו לתלמידים כי אם האידיוטים האלה הולכים לחגוג ליל כל הקדושים ליד מסלול לנחיתה, זה לא יגמר בטוב! – מבקש קברניט של הטיסה הבאה.
- כמה הם?
- איך אני יכול לדעת?
- תרגעו, טיסה מספר.... דווח מה מתרחש שם אצלכם. מה אתה רואה?
- רואה את המסלול היטב.
- לעזאזל עם המסלול!
- לא מבין אותך? מה? מגדל פיקוח?!?
- תמשיך בנחיתה!
- ומה אני עושה? מגדל פיקוח, הכל בסדר שם אצלכם?!!!
- דווח - אתה רואה עצם מעופף בלתי מזוהה?
- ולמה הוא בילתי מזוהה? מזוהה, טוב מאוד אפילו.
- מה זה?
- בן אדם.
- ומה הוא גיבור על שהוא טס שם?
- מה אני יודע מי הוא?!!!
- OK אכשיו לפי הסדר. איפה אתה רואה אותו?
- א נ י כ ב ר ל א ר ו א ה א ו ת ו.
- למה?
- בגלל שזה טס.
-מה?
- אני.
- איפה?
- מגדל פיקוח, אתם השתגעתם? אתה בכלל משתמש במוח שלך? אני קברניט של מטוס סילון ואני הולך לנחות אצלכם עוד רגע!!!!!!!!!!!!!
- והבחור שם?
- איזה?
- זה שמרחף ועף!!!
-רגע, זה אתם ששיגרתם אותו? לא מבין! למה?!?
- הוא היה?
- האיש המעופף? כן!
- כמובן שזה היה? מה אני, מטורף.
- ועכשיו?
- אין לי זמן בשבילו כדי לעקוב אחריו! איך אני יודע איפה הוא! תמעופפים פה כל מיני, ואני צריך לעקוב אחריהם! לא אכפת לי איפה הוא מסתובב עכשיו !
- תירגע, קפטן. אתה יכול לתאר אותו?
- ז*ן על כיסא גינה!
- ולמה הוא מרחף?
- ומכיוון שהוא ז**ן! תתפסו אותו ותשאלו אותו למה החרא הזה מרחף!
- מהו מחזיק אותו באוויר? - צרח פקח בייאוש. - איזה הכוח עליון ? מה כלי הטיס??? הרי הוא לא יכול לטוס על כיסא נוח!
- כדורים (BALLS) קשורים לו לכיסא.
ופה משחק מילים באנגלית, הרי הפקח הבין שהמרחף קשר את הביצים שלו לכיסה ודורש להסביר לו את כח העילוי הסאדומאזו.
- מה הקדוש ברוכו מחזיק אותו בביצים תלוי באויר?
- אדוני, אני בעל אורינטציה מינית מסורתית, ולא ממש מבין אותך- משיב הקברניט פוליטיקלי קורקט. - הוא קשר בלונים לכיסא, אדוני. ככל הנראה, הם מנופחים בגז קל כלשהו.
- מאיפה יש לו את כדורים האלה?
- האם אתה פונה עלי?
- תסלח לי, קפטן. אנחנו רק רוצים לבדוק. אתה יכול לתאר אותו?
- הו, בחור. איש צעיר . במכנסיים קצרים וחולצה.
- אז הוא לבן או שחור?
- הוא כחול.
- קפטן? מה זה אומר - כחול ...?
- האם אתה יודע מה הטמפרטורה שם, מחוץ למטוס? נסה זאת בעצמך לטוס ללא מטוס.
השיחות בקשר, בבית משוגעים הזה, מתנהלים בקצב של ראפ. התנועה האווירית אינטנסיבית. הפקח מבקש הגלולה נגד סכיזופרניה. הטיסות מופנות על שדה התעופה החלופי. המראות מעוכבות.
... על המכ"ם - כלום! איש קטן ואל ברזלי, כדורים קטנים ומיגומי.
יוצרים קשר עם בסיס חיל אויר. מסבירים על המצב נשבעים שזו האמת: רופא בטלפון מאשרת זאת.
מטוס קרב מוזנק לאויר.
... המרחף שלנו בעולם טוהו ובוהו מעל התהום, משותק מהלחץ,קפוא ומכווץ, נשימה מקוצרת באוויר דליל, במבט גוסס מלווה את המטוסים השואגים החולפים על פניו וניגשים לנחיתה. הוא נדבק והתאחד יחד עם כיסא קטנטן שלו, הוא מטולטל וסחוט, וההכרה שלו מעורפלת.
ופתאום רעם מתגלגל בשמיים - מאה מטרים ממנו חולף מטוס קרב. הראש של הטייס בקבינה פונה בסקרנות לכיוון שלו. המטוס עושה סיבוב פרסה, ובטיסה חזרה הטייס מסובב אצבע על יד הרקה.
את זה, הבחור שלנו- חניך קורס טייס לשעבר, אינו יכול לסבול. חוש הראייה במוח קפוא שולח פקודה להזרקה של אדרנלין, הלב פועם בחוזקה ודוחף דם - בחורינו מראה לטייס אצבע משולשת.
- בחיים – מדווח במורת רוח טייס מטוס קרב לבסיס.
טוב. מעלים מסוק משטרה לאויר.
ונהיה ערב ... מחשיך! קר. רוחות ערב, לפי החוקים של מטאורולוגיה, הכדורים לאט לאט נסחפים אל הים. הוא מרחף כבר מעל החוף.
ממסוק צורחים ומנופפים בידיים! מהרעש, כמובן, לא יכולים לשמוע כלום. מלמעלה מנסים לתפוס אותו בוו שעל החבל, אבל הזרמים מהמדחף מנדנדים את הכדורים ומעיפים אותם הצידה, הכיסא מתנדנד בטירוף. העיקר שלא יחליק מהכיסא! ...
פעולות ההצלה בסוף מסתיימות לפי המתכון שלו עצמו, אם כי מעליב במקצת ... המסוק חוזר עם צלף. מרחוק מסנוורים עם הזרקור. הצלף מפוצץ אחד הבלונים ואז את השני. מביטים בספק ... האם יורד?
למטה התקבצו כל סירות החוף. הקהל החופשי על כל דבר היכול לצוף נהנה מהאקשן ומפריע למשמר החופים. ראשים מורמים מעלה, ומישהו כבר נפל למים.
הכדור השלישי מתנפץ, והירידה של אשכול הבלונים כבר נראית לעין.
בפיצוץ הכדור החמישי הבחור שלנו צונח בחבטה אל תוך הגלים והמיים ניתזים לכל עבר.
אבל החבלים שעלהם היו תלוים הבלונים המנופצים הסתבכו בחוטי מתח גבוה וגרמו לקצר. כל איזור של לונג ביץ' נשאר בלי חשמל.
אורות הזרקורים מאירים, אור הירח משתכשך בגלים, סירות משמר החופים דוהרים אליו! משים אותו מן המים ומתחילים לתלוש מהכיסא.
הרופא ממשש את הדופק על צווארו, מביט לתוך העיניו, דוחף אמוניה לתוך האף, מזריק בווריד קפאין עם גלוקוז להרפייה . ברגע שהרופא מפנה מבט הצידה, שופכים כוס ויסקי לגרונו, משפשפים את אוזניו,סוטרים בפנים ... ורק אז על ידי ארבעה מלחים פותחים את האצבעותיו ורגליו הכרוכים סביב רגליות הכיסא.
תחת עינויים (במובן של עיסוי), הוא החל להתאושש. נוקש בשיניים. מחייך. ולבסוף מוציא את המילה הראשונה מגרונו. מגונה, כמובן. כלומר, החיים משתפרים.
וכאשר מעמיסים אותו על החוף לתוך האמבולנס, פלאשים של צלמי עיתונות מסנוורים את הקהל , עיתונאית ערמומית מצליחה לדחוף מיקרופון בין האחיות ולצעוק:
- תגיד לי למה עשית את כל זה?
הוא השיב: "ובכן, גבר לא יכול פשוט לשבת בחוסר מעש." (A man cannot just sit around)
***
(מחבר של תיאורים אמנותיים, כמדומני, ברנרד וורבר)