הסבר על מבנה זנב
לזנב המטוס יש חשיבות אוירודינמית רבה. זנב בתצורת V הוא לרוב מתוך מחשבה של חיסכון במשקל, כיוון שמשטחי הגה הגובה והגה הכיוון משולבים נחסך משקל וככה יש פחות צורך במשקל מאזן בקידמת כלי הטייס ובכך מורידים את המשקל הכללי של כלי הטייס. אבל, שימוש בזנב בתצורת V הוא "מכה" אווירודינמית. כיוון שבעת שימוש במשטחי ההיגוי המשולבים נוצר מצב שבו ההפרעה לזרימה גדולה יותר פשוט בגלל שאתה מזיז כאילו גם הגה גובה וגם הגה כיוון.
גם זנבי הT נעשים במחשבה רבה. ישנו זנב T הפוך ושנו זנב T רגיל ושנו זנב קרוס (מייצב הגובה במרכז או במעלי מייצב הכיוון). לכל סוג היתרונות והחסרונות שלו:
T הפוך- מבחינה משקלית הכי נכון אין צורך בחיזוקים שמוסיפים משקל, מבחינה אווירודינמית הכי פחות נכון, מבין השלושה. העובדה שהגה הגובה נמצא יחסית נמוך גורמת לכך שהוא נמצא בשטף הזרימה של הכנף, איזור בו האוויר מעורבל לאחר שעזב את שפת הזרימה של הכנף, לכן ההיגוי פחות יעיל ונדרש יותר תזוזה בהגה שיוצרת יותר הפרעה (התנגדות).
T ישר- מבחינה אווירודינמית הכי טוב, הגה הגובה הכי יעיל עקב מרחק גדול משטף הזרימה של הכנף. מבחינה משקלית הכי פחות טוב, ישנו צורך בחיזוק משמעותי של מייצב הכיוון כדי שלא יתפתל עקב המומנט שמפעיל הגה הגובה שנמצא בחלקו העליון, דבר המוסיף המון משקל בזנב שמוביל להוספת משקל באף ולהגדלה משמעותית במשקל הטיסה, כמובן בגלל מומנט הזנב.
קרוס- זוהי תצורת הביינים המשומשת ביותר בכלים בהם המשקל והאוירודינמיקה חשובים. חיזוק מינימאלי ושיפור ביעילות ההגה.
אצלנו במחלקה (F3J) במשך שנים היה נהוג להשתמש בהגאים בתצורת V, הסיבה הייתה אי-יכולת לייצר חלקים קלים זנב V היה הפיתרון הטוב ביותר לחיסכון המשקל המטוס. בשנתיים האחרונות יש מעבר חד לעבר הגאי קרוס. המעבר נגרם בגלל שיפור ביכולת הייצור של החלקים.
לכן, שקול מה אתה צריך מהטיסן וככה תחליט באיזו תצורה לבחור.
ציטוט ההודעה בתגובה
