לא נכון להסתכל על זווית ההתקפה. הסתכלות זו רלוונטית רק למנהרות רוח בהן הדגם מקובע ולחלקיק השנייה לפני שהכנף מתחילה לגלגל בפועל בכלי הטייס.
בפועל, לכנף בעלת המאזנת היורדת יש זווית התקפה קטן יותר מאשר לעולה. זו נגרם כתןצאה מדינמיקת הכנף.
כאשר הכנף מגלגלת, זווית ההתקפה שונה בכל נקודה ונקודה על גבי הכנף עקב הגלגול, ככל שיוצאים לכיוון קצה הכנף הזווית גדולה/רקנה יותר עקב החיבור הווקטורי בין מהירות הטיסה לקצב הגלגול.
לכנף בה המאזנת עולה יש מקדם עילוי קטן יותר בתחילת התנועה אך כאשר התנועה מתחילה היא רואה אוויר מלמטה בנוסף לאוויר מלפנים ולכן זווית ההתקפה שלה עולה ככל שהיא מגלגלת מהר יותר.
לכנף בה המאזנת יורדת יש מקדם עילוי גדול יותר בתחילת התנועה אך כאשר התנועה מתחילה היא רואה אוויר מלמעלה בנוסף לאוויר מלפנים ולכן זווית ההתקפה שלה קטנה ככל שהיא מגלגלת מהר יותר.
בשלב מסוים הכנף מגיעה לשיווי משקל ולקצב גלגול מרבי (לא מאיצה את הגלגול) במצב זה מקדמי העילוי של הכנף שמאל וכנף ימין זהים ולכן הקצב נשאר זהה, הפרשי הגרר הם זניחים יחסית לכוח האמיתי שגורם לסבסוב והוא כוח העילוי!!!
עקב הגלגול ושינוי זווית ההתקפה המקומית לאורך הכנף,
ווקטור העילוי של הכנף היורדת זז לאחרו ווקטור העילוי של הכנף העולה נע לפנים ועל כן נוצר מומנט מסבסב שמקורו בעילוי ולא בגרר.
הכל רשום בפוסט שהפנתי אליו.
.