מה נהיה? תרדמת חורף??

[קורן בן אשר]

ובכן, לרגל הכריסמס באתי לארץ לחופשת מולדת קצרה. הוריי עוברים דירה בקרוב ולכן בין שאר המטלות הייתי צריך גם למיין את כל הדרעק שצברתי בחמש עשרה שנים האחרונות. בין השאר: ד-2 מקרוב ארוך בלזה מודל 95, ד-1 בשם צנובר-2 שנבנה בקורס מדריכים בשנת 94, ונקרא כך על שום חיבתו של מנהל הפורום לקדר אותנו באיסוף צנוברים , ג-1 ניסיוני עם כנף מטר ארבעים, שהיה טוב מאוד לטיסות של שלוש דקות בבוקר אבל שום דבר חוץ מזה. ומי עמד לו מיותם בפינה ? ארגז ה-F1D שלי, עם שלושה טיסנים מודל 2002, ארוז ומוכן לפעולה קומפלט.

בהחלטה של רגע, החלטתי שהארגז נוסע איתי. קצת בדיקות, אריזת ציוד הטסה + תיקונים מינימלי, חיתוך כמה מנועי גומי חדשים, ויאללה לדרך.

החשש הגדול ביותר היה שלא ירשו לי להעלות אותו למטוס, ואז אאלץ למסור אותו לידי הדיספצ'ר בשרוול, בתקווה שאקבל אותו בחזרה ליד השרוול בהגעה (כמו שמקובל עם עגלות תינוקות למשל). לשמחתי החששות נתבדו, בנוסף המטוס היה חצי ריק ולא הייתה שום בעיה למצוא overhead bin פנוי כולו לארגז.

לאחר יום מתיש שכלל 4 שעות במטוס וכשמונה שעות במצטבר ברכבות, הגעה הביתה ובקרת נזקים. עם או בלי קשר לטלטולי הדרך, כתוצאה מהתייבשות דבק הציפוי התקלפו לי כל שלושת מייצבי הכיוון. מייד הוקמה סדנת עבודה נוסח מקגיוור, אילתרתי מסגרת ציפוי, בתפקיד עפרון חשמלי - חוט נירוסטה ומצית (עובד מעולה), דבק לציפוי - רוק !!! (כן כן -זהו הדבק האידיאלי לציפויים כאלה - במיוחד אחרי שאוכלים קלמנטינה אז הוא דביק במיוחד). והציפוי עצמו? אחת הכנפיים הייתה במצב מחורבן במיוחד ולמעשה הייתה בכלל ללא מתקונים מאחר והיה ברור שאני לא אשתמש בה אי פעם. אי לכך הכנף הוקרבה ונשחטה מייד ללא יסורי מצפון. בסיום התהליך לאחר כשעתיים כל ההגאים חזרו למקומם עם ציפוי חדש ומושלם.

למעשה מתוך שלושה טיסנים, אחד בלבד טס עד כה, בתחרויות שהתקיימו במשך השנים 2002 והלאה. שניים אחרים (כולל זה שבתמונות) לא טסו מעולם. אני מתכנן להתחרות באליפות דנמרק בעוד כחודש וחצי, גובה תקרה כעשרה מטרים, אהיה מבסוט אם אצליח לשים 16 דקות ומעלה. לשם השוואה זמן טוב ברמה בינ"ל לגובה כזה יהיה סביב 22 דקות מעלה. בגבהי תקרה כאלה הגורם החשוב ביותר הוא מתקן הפסיעה המשתנה, המתקנים שלי יחסית פרימיטיביים ובתחום הזה אני הרחק מאחור ויש לי עוד הרבה מה ללמוד.