זיגי,
כשאני כותב לכולם, איש אינו רשאי להעלב באופן אישי מכך. ומי שכן, הריהו 'מִתְעָלֵב', שכן החליט להעלב, למרות שאני לא החלטתי להעליבו.
ולענייננו, ההגדרה של התכה היא פיסיקלית; כמו ההגדרה של התמצקות, המראה, אידוי והתעבות.
משמעותה; שינוי מצב צבירה של חומר, ממוצק לנוזלי.
ההגדרה של המסה היא כימית ופירושה המדויק הוא ערבוב חומר אחד לתוך חומר אחר, מבלי ליצור תרכובת כימיה חדשה, אלא תמיסה של חומרים שניתן להפרידם זה מזה.
הפשרה וקפיאה זהים בהגדרתם להתכה ולהתמצקות בהתאמה, אלא שמשתמשים בהן כשמדובר בחומרים שבטמפרטורת החדר הם נוזליים ובעיקר למים ולקרח... הקרחונים אינם 'נמסים', הם מפשירים, אפילו אם בתרגום כתוב אחרת...
הרי כשאתה מלחים עם בדיל, אתה לא 'מפשיר' אותו, אלא מתיכו בחום המלחם.
כימיה ופיסיקה הם מדעים מדויקים וכך גם המושגים שבהם!
אין שום סיבה מוצדקת לכך, שבעברית המדוברת הם יהפכו להיות 'בערך'...
אלא שמילונים לעיתים 'מאמצים' טעויות בעברית המדוברת (כמעט וכתבתי 'משוּברת'), ומוסיפים להגדרות את ביטוּיֵי 'שפת-הרחוב' (יב) המקובלים, למרות שהם שגויים מדעית.
ההגדרות הכימיות והפיסיקליות בלבד הן נכונות. האחרות, כאמור, שפת-רחוב מקובלת.
ואם אתה גא בשפת רחוב, אין שום סיבה שתעלב כשאני קורא לה 'שפת-רחוב'...