
נכתב במקור על ידי
קורן בן אשר
מהירויות הן דבר תוצאתי ולא טוב להשתמש בהן כמוצא לתכנון.
נניח שהמשקל ומוטת הכנף נתונים. מכאן והלאה תהליך התכנון נמשך בצורה שיטתית:
1. קובעים מה האילוץ שיקבע את שטח הכנף. אם האילוץ הוא L/D (או טווח), יש אופטימום לשטח הכנף, אך הוא די חלש. אבל זה לא המקרה שלך. כשהאילוץ הוא שהייה באויר, אין אופטימום - the bigger, the better. לכן צריך לבחור את הכנף הגדולה ביותר שעדיין תאפשר הטסה נוחה מבחינת תגובה לרוחות וכדומה. כמו כן צריך לבחור פרופיל עבה בעל מקדם עילוי מקסימלי גבוה. בהינתן גיאומטריה כללית של כנף וגוף אפשר יהיה להעריך את מקדם העילוי לזמן שהייה מקסימלי, והוא יהיה תכופות די קרוב למקדם העילוי המקסימלי - כלומר לא רחוק מ- 1. כנף כזו מן הסתם תענה אוטומטית על הדרישה למהירות נחיתה נמוכה שתאפשר נחיתה בכל שטח.
NACA4415 יעשה את העבודה, אם כי יש טובים יותר.
(באופן כללי, בהינתן המקדם המחושב הנ"ל אפשר כבר ללכת ולבחור פרופיל עם פחות גרר באותו מקדם עילוי - ומכאן חישוב חדש של נקודת האופטימום וחוזר חלילה, כלומר תהליך איטרטיבי.)
2. לאחר שידועה המהירות הנקודת התכנון (שמתאימה למקדם העילוי שחושב לעיל) אפשר להעריך שני דברים:
א. נתוני הפרופלור הדרושים , לפי מה שכתב master_bebe.
ב. ההספק הדרוש - שבנקודה זו יהיה המינימלי. את ההספק הזה צריך לחלק בנצילות משוערת, ומכאן יש לך את זמן השהייה במוד מיטבי. ברור שבאופן כללי צריך שיהיה לך הספק יותר גדול, כדי שתוכל גם לטפס עם הטיסן ולא רק י"א... אבל אני לא רואה סיבה לטפס מעל יחס דחף-משקל של חצי.
לגבי בחירת ציוד חשמלי יש כאן מומחים גדולים ממני.
3. כנף מלבנית: קל לבנות, מונעת הזדקרות קצות כנף באופן אינהרנטי ללא צורך בפיתול. ולא כל כך גרועה מבחינה אוירודינמית. לך על זה.