כך נראה כיום טיסן ג-2
ולפי תוכנית:
נזכור את הכללים הבסיסיים שהכתיבו את תצורת הטיסן:
1. הטסה מהקרקע (היום מותר לקפוץ..)
2. מקור אנרגיה פנימי (אנרגיית גומי)
וכך הגענו לעקרונות התכן של טיסן גומי:
1. עמידה ביעד משקל - החוקה הבניל"א מגדירה את משקל הטיסן ב-200 גרם מינימום. הגדרה זאת והתקדמות הטכנולוגיה מביאות לכך שרוב רובו של הטיסן בנוי מחומרים מרוכבים אשר גורמים לטיסן להיות חזק מאוד ובו בזמן קל משקל
למשל מבנה כנף אופייני:
כאשר הכנף בנויה מקליפה מפחמן
קורה ראשית מפחמן ופרופילים מבלזה
כאמור, מקור אנרגיית הטיסן הוא רצועות גומי.
את רצועת הגומי רוכשים כרצועה אחת ארוכה מאוד.חותכים את הרצועה הארוכה לחתיכות שלא יעברו את המשקל המותר, 30 גרם כולל שמן סיכה.
את רצועות הגומי שומרים בתוך גוף הטיסן מכמה סיבות:
1. המדחף מחובר בקצה...
2. שמירה על ניקיון הגומי
גוף הטיסן נדרש לחוזק מכני אשר יעזור לו לעמוד בעומסי לחיצה (כי הגומי המתוח בתכווץ ורוצה לכווץ את הצינור..) וכן לעמוד בלחצים פנימיים הנובעים מקריעה של הגומי ומכות חיצוניות הנובעים מפגיעה מכנית במהלך טיסה (למשל נחיתה..)
כל נראה גוף טיסן גומי (לפני הרכבתו..):
הגוף עצמו מחולק לשני איזורים: החלק בעל קוטר גדול שבו מאוחסן הגומי והחלק האחורי בעל קוטר קטן יותר אשר תפקידו לשאת את הגה הגובה והגה הכיוון.
המשך יבוא..