עדכון אחרון של עופר (מאתמול)
היום התקיים יום הד׳2, יום התחרות שלי.
לאחר ימים רבים של חוסר בטחון ולאחר הכנה מנטאלית אינטנסיבית, הרבה בעזרתם של שאר חברי הנבחרת, הגעתי לתחרות יחסית רגוע ובוטח בטיסניי.
מזג האוויר התחיל נוח ולאחר מכן, בערך בסיבוב הרביעי החל מעורבל וסוער.
התחרתי בשני הסיבובים הראשונים עם הטיסן הארוך ובסיבוב השלישי, בדיוק כמו בארץ החלפתי לקצר.
אז החלה הרוח החזקה. סובבנו בגבורה!
בסיומה של התחרות איתי ואני נותרנו מלאים, לבכר חסרו כשתי דקות ולשחר חסרה דקה וחצי עקב טיסה אחת לא מוצלחת.
המשמעות - צוות שני!
סה״כ היו 18 מלאים.
בפלייאוף של חמש הדקות איתי עשה 3:50 ואילו אני רק 1:20.
איתי סיים שמיני ואני 17.
לצערי, כאשר הגיע האויר הנהדר בו ניתן היה לעשות חמש דקות, לא לקחתי את הטיסן למתיחה טובה. הטיסן ברח חזק ימינה ויצא בגובה של כשלושים מטר.
העניין המתסכל הוא ההערכה שהתיזמון היה מושלם, ואילו רק זרקתי נכון, יכולתי להיות בין ששת המתחרים שעלו לפלייאוף שבע הדקות!
למרות זאת, לא נכון להיות חזירים.
היעד שהצבתי לעצמי היה תחרות מלאה וסיום בשליש העליון.
עמדתי ביעד בצורה אבסולוטית כך שאין סיבה להיות מאוכזב באמת.
זאת בנוסף למקום על הפודיום בתור צוות שני ותחרות נהדרת!
מזג האוויר בחצי השני של התחרות היה די קשה והתחריתי בצורה מוצלחת לטעמי.
על מנת לתת דוגמה, בסיבוב השישי, עת שסובבתי, התחמקתי בשנייה האחרונה מחוט בחוט עם שני מטיסים. בנוסף סטאמוב ריסק את הטיסן שלו ממש לידי, ככל הנראה עקב הרוח.
גם איתי נחלץ מחוט בחוט אימתני והיה לו לא פשוט בכלל לסובב.
בקיצור, היה קשה...
ד״א, איתי, שחר ובכר התחרו בצורה מדהימה!
בכלל, כל הנבחרת עבדה בשיתוף פעולה מדהים! העזרה שקיבלנו מכולם היא שאיפשרה לנו להגיע להישג.
את פלייאוף שבע הדקות עברו מתחרה בולגרי וטורקי.
מחר נדע מיהו אלוף אירופה הטרי.
עוד נקודה מעניינת הייתה חיבת הטורקים אלינו. מודדי הזמן ביקשו להצטלם איתנו ושנחתום להם על החולצות.
זה היה די מפתיע האמת...
זהו,
מפה מפיקים לקחים וכבר מתחילים לחשוב על איך נכנסים לנבחרת הבאה כדי להשתפר בדירוג.
מחר יום סיכומים וחוזרים הביתה בראשון אחר הצהריים.
מאוד נהניתי, הייתה חוויה מדהימה.
בברכת התעופה,
עופר