בשלב זריקת דאון DLG, אחד הגורמים שהכי משפיעים על גובה הזריקה, היא יכולת הדאון לתקן את הסבסוב החמור אשר מתפתח ברגע השחרור של הטיסן מהיד.
על מנת ליישר את הטיסן, נעשה שימוש הן בזנב ארוך משמעותית מהנדרש לדאון רדיו ממוצע והן בהגה כיוון גדול במיוחד.
כתוצאה מגודל הגה הכיוון והזרוע הארוכה, גוף דאון דיסקוס סובל מעומסים גבוהים בזריקה ומתכופף מאד בשלב ההטלה. כיפוף זה גורם לירידה משמעותית ביכולת הטיסן לתקן את כיוונו בעשירית השנייה הראשונה של הזריקה (עד חזרתו למצב הנדרש) ולעלייה משמעותית בגרר בתחילת הזריקה. בנוסף, נדנוד הזנב הנוצר כתוצאה גורם אף הוא לתופעות מעבר המעלות את הגרר.
על מנת להתמודד עם כפיפת זנב זו, מרבית הדיסקוסים המודרניים נבנים עם צינור זנב בעל קוטר מוגדל יחסית למה שהיה בעבר וחלקם אף משתמשים בצינור בעל חתך אליפטי אשר חזק יותר לכפיפה מצינור עגול. שימוש בחומרים קשיחים ואיכותיים יותר גם כן משפר את המצב.
לאחרונה החלטתי לשפץ את ה-TABOO הישן והותיק שלי אשר החל להראות סימני גיל ועייפות כללית, תיקנתי קילופים של צירים וניתוקי בד בכנף, החלפתי סרוואים בגוף החלפתי הגה כיוון לכזה עם פרופיל לא סימטרי אשר משפר את התנהגות הטיסן ביציאה מהיד והורדתי חופשים בכל ההגאים לשיפור הניהוג והדיוק.
למרות כל זאת, צינור הזנב ב-TABOO אינו קשיח כפי שהייתי רוצה שיהיה. הצינור היה יחסית קשיח לזמנו אך זמנו עבר. על כן, החלטתי לחזקו ע"י הוספת קורות פחמן בצידי הצינור. לקחתי קורת פחמן עגולה אשר קניתי מהיפני, לאחר שבדקתי כי היא אכן מפחמן ולא פיברגלס צבוע כפי שלפעמים מקבלים מהסיני, פיצלתי אותה באמצע לשתי קורות בעלות חתך בצורת חצי עיגול. את שתי הקורות הדבקתי בצידי הגוף באמצעות דבק מהיר (אחת בכל צד) לאחר חספוס עדין של פני השטח. (יש לשים לב כי הקורות "מסתלסלות" במהלך פיצולן ועל כן יש להדביקן תחת לחץ במספר נקודות לאורך הבום לפני שמדביקים אותן לכל האורך)
התוצאה טובה מאד כאשר קשיחות הזנב נראית משמעותית יותר טובה. האם אכן עוזר בזריקה? זאת נראה רק שבוע הבא...
לפניכם תמונות אשר מראות את הקורה מודבקת לצידי הגוף בסמוך לפושרודים.
רועי