ציטוט נכתב במקור על ידי אייל שפירא צפיה בהודעה
וברגע שזה יגיע יש להם שם כפתור אדום על הקיר שכשלוחצים עליו פתאום מתחיל לשאוג צופר ועל כל הקירות מהבהבות צ'קלאקות אדומות, וכל העובדים קמים ביחד מהעמדה שלהם ומצדיעים לחבילה שלך שהגיעה סוף סוף.

פקידה אחת צעירה שולחת יד דקיקה ולוחצת על הכפתור שמזעיק את המסוק, שמגיח מעבר לבניינים הגבוהים, וכשהוא נוחת במגרש החניה מול הדלת הגדולה יוצא מתוכו עובד המחסן המיוחד שנבחר בקפידה במבחנים של אומץ, מהירות ודיוק, ושמאז הוא יושב על קצה של צוק מרוחק ומכין את עצמו לקראת הרגע שהחבילה שלך תגיע.
הוא מזנק מהמסוק, רץ אל תוך המחסן ומתחיל לרוץ ולדלג בין העובדים העומדים בדום ומצדיעים באור האדום המבהב, הוא מתרוצץ בין המדפים ומחפש בשבילך את מה שזה לא יהיה ששלחת להם (שלט, לא?).
הוא מוצא את המדף, וכשקרן אור מאירה עליו מלמעלה ומלאכים שרים סביבו הוא שולף את הפריט ואורז לך אותו בשקית עם בועות שהוא תפר בעצמו במשך כל השנה האחרונה, ואפילו מוסיף קצת שוקולדים ואת תליון הזהב של סבתא שלו זיכרונה לברכה למזל.
הוא סוגר את החבילה ורץ בכל המהירות החוצה אל המסוק שיקח אותו לסניף הדואר שנבנה במיוחד עבורך, וברגע שהוא יוצא מהמחסן הענק הצופר פוסק והאורות כבים, וכל העובדים המתוחים בדום משתחררים ושבים לעבודתם האיטית באריזה ומיון של חבילות של מליארד וחצי אנשים אחרים שהם לא אתה, הוד רוממותך הנשגב, האיש ששלח להם חבילה.


******ח איל אתה חולה נפש!

נראה לי שאתה מבוזבז בטיסנים- תתרכז בכתיבה, אני צופה לך עתיד מזהיר!!