Eurotour Bulgaria

[roydor]

השנה החלטתי לחזור על החוויה החיובית שלי משנה שעברה (http://www.efly.co.il/forums/showthr...ת-F3J-בבולגריה) ולטוס שוב לתחרות F3J בבולגריה.
http://www.f3jbulgaria.com/

התחרות הינה תחרות במסגרת ה-EUROTOUR, סבב תחרויות כלל אירופאי של 15 תחרויות ב-14 מדינות שונות באירופה אשר ארבע התוצאות הטובות ביותר של המתחרה נלקחות לביצוע דירוג סופי בסבב (http://www.contest-eurotour.com/)

התחרות היא הזדמנות טובה להטיס במקום שונה ומעניין, לפגוש חברים מחו"ל (חלקם וותיקים וחלקם חדשים), לראות מה חדש מחוץ ל"בועה" בה אנו מטיסים ולבדוק את רמת ההטסה האישית מול שאר העולם.

השנה יצטרפו אלי גם אורי דה סואן ואלדד מנהיים ואנו מצתוותים יחד עם שני מטיסים מפינלנד איתם התחרתי שנה שעברה. אנו טסים מחר וחוזרים ביום שני. בתוכנית שני ימי אימונים ושני ימי תחרות, הרבה בירה והרבה מצב רוח טוב.

עידכונים בזמ"א לא מאמין שאוכל לעשות אך אפרסם תמונות לאחר החזרה לארץ.

בינתיים, רק תמונות של האריזות, שני הגרמלינים שבניתי בתוך ארגז המיועד במקור לציוד סקי. בארגז נכנסים שלושה דאונים והוא בנוי מפלסטיק קשיח.

[Shay]

בהצלחה!

[eitan-ro]

נשמע מעניין! מחכים לעידכונים!

[Gil]

בהצלחה, ותהנו

[gillb]

בהצלחה!!

[roydor]

תודה לכולם,
עוד חצי שעה יוצא לשדה"ת, להתראות ביום שני.
רועי

[HeliDraco]

בהצלחה ותהנו

[חזי]

בהצלחה תביא לנו כבוד

[איציק רונן]

עכשיו אני מבין למה אתה לא עונה למיילים.
בהצלחה.
לא מבין למה אתם לא יכולים לשלוח תמונות בסוף היום!!!?

[roydor]

אתמול חזרנו מבולגריה,

הארוע היה כיף בלתי רגיל וכלל הרבה הטסות, הרבה בירה והרבה חברים טובים מכל העולם.

לבולגריה הגענו אורי, אלדד, אבנר ואנוכי ביום רביעי בערב לאחר טיסה של שעתיים ונסיעה של כשעה וחצי לעיירה שכוחת אל שנקראת DUPNITSA.
בשדה התעופה חברנו לחבריי משנה שעברה, תומי (TOMMY) ותואומו (TUOMO) מפינלנד שגם השנה חברו אלי להטסה ולהתחרות כצוות. ביום חמישי בבוקר קיבלנו טרמפ לשטח התחרות, אחו יפיפה בעמק מוקף הרים ביניהם שרשרת הרים מושלגים יפיפיים. לאחר הטסה של 6 שעות אותה עשינו כמעט לבד לחלוטין, הגיע רכב לאסוף אותנו חזרה למלון שם לאחר מנוחה קלה הלכנו לסיבוב קצר בעיר ולארוחה במסעדה הנורמלית היחידה בעיר, מסעדה איטלקית חביבה (שהייתה לא רעה בכלל). בשלב זה התחילו להגיע מטיסים נוספים ביניהם הבריטים ומספר בולגרים.

יום שישי היה יום אימון רשמי בו הטסנו כ-6 שעות נוספות וביניהן גם תרגלנו גרירות רשמיות על מנת לבדוק את הציוד ולבצע כיוונים אחרונים בטיסנים. בסוף יום האימונים הוחלט כי אני ואלדד נהיה המשגרים "הרשמיים" של הצוות עקב נסיוננו בשיגור "היד האחת" המוציא את הטיסן בזווית גבוהה יותר המוביל לעליות טובות יותר. מרבית הגרירות במהלך התחרות בוצעו ע"י שאר חברי הצוות כאשר אני ואלדד מחליפים אותם מדי פעם על מנת להקטין את המעמסה. במהלך היום הצטרפו לשטח מטיסים מגרמניה, קרואטיה, איטליה, טורקיה ועוד.

ביום ראשון החלה התחרות. הצטרפו אלינו לצוות בנוסף שני מטיסים בולגריים על מנת להשלים צוות של 7 אנשים ובכך יכולנו להגדיל את צוות הגוררים ולהקטין במעט את העומס במהלך התחרות. מזג האוויר בתחילת היום התאפיין בשמיים ללא עננים כלל (בניגוד לימי האימון), ב"שתיל" מוחלט (ללא רוח) וטרמיקות קלילות ביותר, בהמשך התחזקו הטרמיקות למצב בו היה יחסית קל להשלים את 10 הדקות הנדרשות לטיסה ולאחר הצהריים התחזקה הרוח עד ל-15 ואפילו 20 קשר, השמיים התמלאו עננים והטרמיקות כמעט ונעלמו. במזג האוויר הקיצוני, היה קשה לטוס מעבר ל-8 דקות ורק לעיתים ניתן היה לטפוס טרמיקה להשלמת הטיסה, מזג אוויר לא פשוט בכלל שגרם לרבים להפסיד ניקוד יקר. בערב ארגנו הבולגרים ארוחה חגיגית בה הוגרלו טיסנים והרבה שטויות נוספות במסורת של "כל אחד זוכה". אלדד לקח כובע, אורי ואבנר זכו במחזיק מפתחות ואני זכיתי בבקבוק יין

ביום התחרות השני קמנו ליום מעונן ומיד לאחר תחילת התחרות החל גשם קל אשר התחרנו בו מספר טיסות עד שהפך לכבד והפסיק את התחרות למשך כשעה. לאחר גמר הגשם הכבד (המשיך טפטוף קל בלבד) המשכנו את התחרות עד לסיום הסיבוב השישי והאחרון שלאחריו התקיים פליאוף (טיסות גמר) בין עשרת המקומות הראשונים. את הפליאוף ראינו "מהטריבונות" מכיוון שבמהלך הסיבוב האחרון הפסדתי את מקומי בפילאוף לאחר שהחסרתי מספר שניות.

כפי שהבנתם, מזג האוויר היה מאד לא יציב והיווה אתגר רציני ביותר למטיסים אשר ביניהם היו לא פחות מארבעה אלופי עולם ואירופה ועוד מטיסים ברמה גבוהה ביותר מפסגת מחלקת ה-F3J העולמית. אנחנו הישראלים הוכחנו שאנחנו לא פריירים וסיימנו במקומות ה-11 (אני), ה-15 (אלדד) וה-18 (אורי) וזאת מתוך 67 מתחרים. מרשימה יותר היא העובדה שבתוך נבחרת היתה לנו סיומת משכנעת שהציבה אותנו בשליש הטבלה הראשונה לפני מתחרים חזקים ביותר ומנוסים ביותר.

ברמה האישית אומר כי ה"גרמלינים, שלי טסו יפה והיו תחרותיים ברמה משכנעת ביותר, אני לא מרגיש שום נחיתות עקב סוג הטיסן (אותו תכננתי ובניתי בעצמי) מול שאר המתחרים וכוונתי לעתיד היא לבנות טיסן אחד קל יותר אשר יאפשר לי לשפר את מצבי בתנאים בהם הטרמיקות חלשות יותר.
כצוות, במהלך כל התחרות, לא איבדנו אף מטוס, לא קרענו אף חוט ולא ביצענו אף טעות גדולה. הוכחנו בגרות, יכולת טקטית וזיהוי אוויר ברמות הגבוהות ביותר ומשכנו תשומת לב חיובית לרמת ההטסה ועבודת הצוות שלנו. הדבר היחיד שאני מרגיש שיכולתי לעשות יותר טוב היה להתאמן יותר לפני התחרות, בעיקר על דיוקי הנחיתה, כיוון שהחלודה שצברצי במהלך השנה האחרונה עלתה לי בנקודות יקרות אשר מנעו ממני כניסה לפליאוף בפחות מ-13 נקודות (מתוך 6000).

לסיכום, נהנתי הנאה גדולה ואם זה תלוי בי, שנה הבאה אני שוב בבולגריה

[roydor]

תמונות

[eitan-ro]

שטחי הטסה ממש כמו בב"ש...

[roydor]

תוצאות התחרות

[gillb]

יפה מאוד. כל הכבוד!

שטח הטסה מדהים.

גיל ברקאי, צורן.

[roydor]

תמונות יפות של ניק קיד הבריטי:
http://www.flickr.com/photos/kynetyx...7626648227904/

תמונות משנה שעברה:
http://www.flickr.com/photos/kynetyx...7623895367273/

[קורן בן אשר]

רועי, אתה תותח הוביצר 203 מ"מ. שאפו.

שתי שאלות ברשותך:
1. איזה אחוז מהמתחרים בונים את טיסניהם לבד, אם בכלל?
2.מה מידת ההשקעה באימונים האופיינית למטיסים מחו"ל בטופ העולמי? האם קיימת תופעה של מטיסים מקצוענים\חצי מקצוענים כפי שיש במחלקות אחרות?

[roydor]

1. אחוז מאד קטן מהטיסנאים בונים את הטיסנים בעצמם, הבעייה היא בכמות ההשקעה ומקצועיות הנדרשת לבניית טיסנים תחרותיים. בהנחה שהשקעת את עשרות השעות שנדרשות בתכנון אווירודינמי מוצלח, נדרשות כמאתיים שעות לפחות לבניית תבניות ועוד כחמישים שעות עבודה לטיסן. בהנחה שאתה בונה שלושה ארבעה טיסנים לעצמך במהלך ארבע-חמש שנים עד שהתכנון מאבד רלוונטיות (עדיין טוב אך לא "בקידמת" התכנון) לא משתלם לבנות טיסן לבד. לפעמים משתלם לבנות טיסן במידה ואתה חלק מקבוצת טיסנאים גדולה מספיק וכך כמות העבודה והעלות מתחלקים באופן שבו ניתן להצדיק את בניית הטיסן באופן עצמאי. בעבר היו מספר טיסנאים שבנו טיסנים מוצלחים ביותר מקלקר מצופה חומרים מרוכבים, הטיסנים היו מוצלחים אך לא היו "סקסיים" מספיק.

2. מידת ההשקעה הנדרשת באימונים היא יחסית גבוהה בשלבים הראשונים אך יורדת עם הזמן, הסיבה לכך היא שלאחר שאתה מגיע לרמה מסוימת, נדרש אימון "לחידוד" היכולת בלבד, לרב אימוני נחיתות אינטנסיבים בשבועות שלקראת סבב התחרויות עם אימון נמוך למדי ביכולת תפיסת טרמיקות. באופן אישי אני יכול לומר שבשנה האחרונה הטסתי מעט מאד F3J ואימון הטרמיקות שלי היה בעיקר דרך ה-DLG, לקראת התחרות נאלצתי "להכיר" את הדאונים מחדש ולהתרגל אליהם (טסים אחרת לגמרי מ-DLG) ולעשות אימון נחיתות טוב (לא טוב מספיק ) בדיעבד אני מרוצה מרמת ההטסה שהצגתי מלבד הנחיתות שהיו בינוניות ביותר ומעידות על החלודה הרבה שצברתי. אם הייתי משנה את אופי וכמות האימונים שביצעתי לתחרות, הייתי מוסיף עוד שלוש הטסות ייעודיות לאימון נחיתות (בפועל עשיתי רק אחת בארץ ושנתיים בחו"ל, כחצי מהנדרש באמת). לגבי שאלתך השנייה, אני לא מכיר מטיסים "מקצועיים" אלא מטיסים אשר מקבלים ספונסרשיפ שכוללת לרב ציוד במחיר מופחת או בחינם. אלו לרב מטיסים מהרמה העליונה ביותר.