ציטוט נכתב במקור על ידי satrianip צפיה בהודעה
היום בצהריים הטסתי את הטרבל איר שלי
היו רוחות צד . עשיתי גישה לנחיתה
ואז הבנתי שאני לא מצליח לנחות טוב ניסתי לעלות והטיסן פשוט נחבט באדמה
תוצאה
כן נסע קדמי שבור,שני כני נסע שבכנפיים חדרו לתוך הכנף כמובן יש נזק מעצבן שמצריך
קילוף של הציפוי ותיקון

אני פשוט מתוסכל! זה כבר ריסוק רביעי שלי מאז שהתחלתי בתחביב הזה
ואני בסכ"ה 4-5 חודשים בחביב
פשוט כבר אין לי כוח לתקן ולתקן. אני כ"כ אוהב את התחביב הזה אבל מתחילות לעלות לי
שאלות אם אני בכלל מתאים לזה? זאת תחושה רק שלי? זה קורה לכולם?
ככה זה בהתחלה עד שלומדים ממש?

נ.ב
אמיר ויוסי תודה על העידוד
כל יום בחיי ולא רק בזמן עיסוק בתחביב זה או אחר אני שואל עצמי אם אני בכלל מתאים לכל 'זה', אבל באותה נשימה אני שואל את עצמי מעניין לאן היינו מגיעים כבני אדם אם כתינוקות, כשרק התחלנו לעבור משלב הזחילה לשלב ההליכה על שתיים ההינו מרימים ידיים כל פעם שהיינו נופלים וחוטפים מכה בראש מהפינה של השולחן.
אני מציע שתהנה מכל רגע של שיפשוף במעטפת המיגבלות שלך כי רק כך תרחיב אותה ותתקדם וכך תשמר את אותה תחושה של פיק ברכיים לפני תרגיל חדש - תחושה שאני משער שרוב חברי הפורום לא יכולים בלי.