אני עושה קצת "ניסויים" בעבודה עם קרבון.
עובד עם חומרים שקניתי ב"אלגד".
עשיתי לוח מ-3 שכבות. כמעט שעתיים בין שכבה לשכבה. עברו מאז 24 שעות. הלוח די גמיש.
זה אני ? זה החומרים ? ככה זה צריך להיות ?
אני עושה קצת "ניסויים" בעבודה עם קרבון.
עובד עם חומרים שקניתי ב"אלגד".
עשיתי לוח מ-3 שכבות. כמעט שעתיים בין שכבה לשכבה. עברו מאז 24 שעות. הלוח די גמיש.
זה אני ? זה החומרים ? ככה זה צריך להיות ?
נערך לאחרונה על ידי Tiran; 28-07-2012 בשעה 19:17:48.
זה אתה
1- לא עושים הפסקה בין שכבה לשכבה, זו טעות שמעלה בהרבה את המשקל בלי להוסיף חוזק
2-כמות האפוקסי חייבת להיות המינימלית, אחרת שוב המשקל עולה בלי תוספת חוזק
3- לא נהוג לעשות קרבון בלמינציה עם מברשת, המוצרים שאתה רואה ומתפעל מהם עשויים בכבישה בלחץ רב ביותר. אפילו וואקום אפשרי, אבל עדיין פחות מלחץ.
בניית טיסנים והדרכת בנייה והטסה הטסה למתחילים בכל גיל.
יעוץ טלפוני חינם
ריכוז מידע. כאן תמצא תשובות להמון שאלות:
http://www.efly.co.il/forums/showthr...%E9-%F2%E5%E3%
עודד- 0525-454380 (לא לשלוח SMS, עונה רק לשיחות )
https://www.facebook.com/profile.php?id=100007080663110
חומרים מרוכבים עושים בתהליך מהיר ככל האפשר אשר בו מוציאים את כל שאריות הדבק.
יחס דבק-סיבים טוב הוא נמוך מ-1:1 כתלות בסוג הסיב והדבק.
על מנת לעשות לוח טוב אתה צריך לעבוד על משטח חלק כגון שייש או זכוכית שעברו טיפול בחומר הפרדה, ללא טיפול בחומר הפרדה השייש או הזכוכית יהפכו לחלק אינטגרטיבי מהלוח...
מניחים שכבה ראשונה על הזכוכית ומורחים דבק בנדיבות. לאחר מכן סוחטים היטב את הבד ומניחים את הבד השני, נותנים לו לספוג חלק מהדבק של השכבה הראשונה (לרב מונע בועות בין השכבות) ומוסיפים עוד דבק לשכבה השנייה.
מנחים שכבה שלישית וחוזרים על הפעולה.
לאחר שסיימת להניח את כל השכבות, מניחים פיל פליי לטובת חספוס לצורך הדבקה (במידה ורוצים) ונילון מחורר לצורך הוצאת שאריות הדבק מבלי שתידבק השכבה הבאה - בד נושם.
תפקיד הבד הנושם הוא לפזר את הוואקום ובאותו זמן לספוג את כל שאריות הדבק.
לאחר הבד הנושם סוגרים את שקית הוואקום על כל העסק ומפעילים את הוואקום.
התוצאה שתקבל תהייה הכי טובה שניתן לקבל ללא מכבש (טוב רק למשטחים ישרים) ובמידה והדבק טוב, אתה אמור לשמוע צליל דומה לנפילת חלק מתכתי בהפלת חלק הקרבון שלך על הרצפה.
נערך לאחרונה על ידי roydor; 28-07-2012 בשעה 19:36:37.
כשמם של חומרים מרוכבים - גם העבודה איתם היא מורכבת.
ההבדל בעבודה עם חומרים לעומת מתחות הוא שמתכות הן איזוטרופיות (חסרות כיוון סיבים), וזו גם הסיבה שהם יעילים יותר - הרעיון הוא "לחקות" את הטבע ע"י חיזוק הכיוון שמעניין אותך, למשל:
בגבעול\גזע כיוון הסיבים הוא לאורך הגבעול\גזע מכיוון ששאר הכיווןפחות חשובים, בדיוק כמו שבקורה של טיסן\מטוס הקורה תהיה תמיד לאורך הכף כדי לחזק אותה לכפיפה, בשביל שאר כיווני החוזק כמו פיתול משתמשים בשיטות בניה\חיזוק אחרות, כפי שניתן לראות יפה מאד באיור הזה
חוזק הסקין שתעשה תלוי מאד בהמון גורמים שאי אפשר להסביר את כולם כאן (יש תחומי מחקר מאד נרחבים באקדמיה שקשורים רק לחומרים מרוכבים), הדברים העיקריים שמשפיעים מבחינתנו (הטיסנאים) הם סוג דבק, סוג בד (פיבר\קוולאר\קרבון) ובתוך כל אחד מהבדים סוג הסיב - ישנם סיבים קשיחים מאד אבל עם גמישות נמוכה (High modulus), וישנם סיבים פחות קשיחים אבל בעלי גמישות גדולה (High strength). במה עדיף להשתמש? הכל תלוי בשימושים שלך, למשל לקורה של דאון חשמלי עדיף להשתמש בסיב בעל גמישות גדולה (יותר עמיד), ואילו לדאונים כמו F3J או ד-2 עדיף להשתמש בסיב קשיח בגלל הצורך בקשיחות הכנף בזמן עליה על כבל.
בקיצור - לפני שאתה בונה משהו מחומרים מרוכבים תחשוב טב טוב על איזה כוחות ובאיזה כיוונים פועלים על אותו משטח ואז תחליט לגבי כיוון סיבים וכו'.
וכשיהיו לך שאלות אתה תמיד מוזמן לשאול בפורום (בפורום אלפא יהיה לך יותר קל למצוא תשובה לשאלות כאלה).
עוד כמה דוגמאות לחתכי כנפים שבנויים מחומרים מרוכבים:
איתן.
OK, הבנתי מה הטעויות.
הכוונה, בשלב זה, היא לא להכין מבנים אלא חלקים שונים (קטנים יחסית).
אני אפיק לקחים ואמשיך להתנסות ... נראה מה יצא.
חלקים קטנים = מבנים קטנים. אין באמת הבדל
אגב, איך כל זה מסתדר עם חיזוקים למינהם שנעשים על טיסנים ?
למשל חיזוק החיבור של ה-peg, או חיבור הכנף.
לא זוכר שראיתי שם ואקום או כבישה.
תמיד עדיף וואקום, אבל זה לא תמיד אפשרי.
המטרה בלשים בד על הPEG הוא להעביר את כוחות המשיכה מהPEG לקורה בעזרת בד.
איתן.
המון מידע שימושי!
תודה חברים.
.Itay.