wing tiger (06-01-2016)
שלום לכולם, היום אחרי שכמעט איבדתי את ה-COPTER X היקר שלי בגלל הרצון העז שלי להטיס בסופה שבחוץ החלטתי "להעניש" את עצמי בכתיבת מאמר זה.
**גילוי נאות: הידע למאמר הוא אישי בלבד. לכן הערות/הארות יתקבלו בברכה.**
מה זה גדול כמו ארמון, שוקל כמו נוצה ואפילו 100 אנשים לא יכולים להרים אותו?
...ניחשתם יפה ענן.
אני לא אגע בשלב זה בהווצרות הענן אלה בזיהוי ויסווג הענן. סיווג הענן מתבצע לפי צורתו והגובה ביחס לפני הקרקע.
סוגי עננים:
ענן שכבתי - המכונה גם "סטרטוס", הוא ענן בעל שכבה אחידה. מאופין בד"כ במזג אוויר יציב ושכבת אינברסיה
ענן ערמתי - המכונה גם "קומולוס", הוא ענן אשר מתפתח אנכית ולא אופקית כמו ידידנו הסטרטוס.
אלו הם השמות העיקריים של העננים. כל ענן כזה שיש לו יכולת להוריד משקעים (גשם) יתווסף לשם שלו נימבוס
עוד סוג חלוקה של העננים הוא לפי גובהם:
1. עד - 8000 רגל כל ענן באזור הזה יקרא לפי צורתו ויכולתו להוריד גשם. לדוגמא "קומולוס" (ערמתי) "נימוס" (מוריד גשם) מה קיבלנו - "קומולוסנימבוס"
2. מ-8000 ועד - 16000 רגל, לכל ענן באזור הזה יתווסף השם "אלטו". לדוגמא "סטרטוס" (שכבתי) בגובה 10000 רגל יקרא - "אלטוסטרטוס"
3. מ-16000 ואילך, לכל ענן בגובה הזה יתווסף השם "צירוס". אז מה זה "צירוסקומולוס"?
נכון מאוד! ענן גבוה ערמתי.
דבר נוסף שאולי לא הרבה מכירים: תסכלו על ענן שמוריד גשם, אתם תראו סוג של שברי ענן מתחתיו, דבר זה נקרא "פרקטוסים" וכך ניתן לדעת מרחוק האם הענן מוריד גשם בזמן אמת. דבר זה נוצר מפני שהמים היורדים מהענן מקררים את האוויר שמתחתיו וגורמים לעלייה של הלחות היחסית ולהווצרות של עננים אלה.
העננים הכי מסוכנים לנו בתעופה אלו ענני ה"קומולוסנימבוס" אשר בהם האוויר לא יציב ובתכו משתוללות סופות ברקים בליווי ברד. לא חסרים סיפורים על מטוסי שהתרסקו בעקבות כניסה לענן כזה.
"קומולוס"
"סטרטוקומולוס"
אז איזה עננים יש לנו -
ענני קומולוס
גובה העננים
עננים נמוכים עד 8000 רגל
קומולוס - ענן ערמתי נמוך הידוע בכינוייו "ענני כבשה", "ענני כרובית", "ענני צמר" ועוד.
קומולונימבוס - ענן סופת רעמים המוריד בדרך כלל גשמים עזים ו/או ברד. מאופיין במזג אוויר לא יציב, רוחות עזות, ברקים ושאר מני ירקות.
סטרטוקומולוס - ענן בעל מבנה ערמתי שנראה שכבתי כאשר הוא נבלם באינברסיה נמוכה וצורתו היא של גושים או גלילים משוננים.
בגובה בינוני 8000-16000
אלטוקומולוס - ענן ערמתי בינוני ברובו גושי קרח.
עננים גבוהים 16000-ואילך
צירוקומולוס - ענן ערמתי גבוה המורכב ממים אשר נמצאים מתחת לטמפ' הקפאון אך עדיין לא במצב צבירה של קרח מפני שאין לו על מה להתפס זה נרא SUPER COLD WATER. ענן זה מסוכן מאוד כי ברגע שמטוס עובר בענן זה, הכנף משמשת כמוקד להווצרות הקרח ובכך פוגמת במבנה המטוס.
ענן אלטוקומולוסצירוס - ענן בעל מבנה ערמתי שנראה שכבתי כאשר הוא נבלם באינברסיה גבוהה והוא מופיע בצורת חוטי קרח דקים ולבנים שלעתים קרובות דמויי שיער או חוטי משי.
ענני סטרטוס
עננים בינוניים
אלטוסטרטוס - ענן שכבתי בגובה בינוני.
סטרטונימבוס - ענן שכבתי בינוני המוריד גשם חלש ולעיתים שלג.
עננים גבוהים
צירוסטרטוס - ענן שכבתי גבוה.
זהו!
אשמח לענות על שאלות, ניר.
להנות עם האצבעות, זה לא סטייה, זה דרך חיים...
wing tiger (06-01-2016)
אחלה מאמר!! בהחלט שופך קצת אור על נושא העננים...
כל הכבוד.
מאיפה הידע הזה?
איתן
חייב לדעת
להנות עם האצבעות, זה לא סטייה, זה דרך חיים...
יפה מאוד, חשבת אולי לקשר את זה לעניין התרמיקות?
"If everything seems under control, you're not going fast enough" Mario Andretti
אפשרי בהחלט...
אני אוסיף לשירשור הזה.
להנות עם האצבעות, זה לא סטייה, זה דרך חיים...
לא ידעתי שהעננים הומצאו ביוון...
מה זה השמות האלה?!?!?
אחלה מאמר ניר - יופי של מידע!
.Itay.
טוב אז תרמיקות...
אני לא מומחה גדול, אבל יצא לי לתפוס כמה כאלה בעמק יזראל
הדרך הכי טובה לדעת אם יש תרמיקה היא...ענן!
בגדול (ממש בגדול) איך נוצר ענן - האוויר תמיד רווי במים (לדוגמא, בתחזית מזג האוויר 70% לחות, זה הכמות היחסית של מים בתוך "חלק" אוויר) כידוע אוויר חם עולה למעלה וככול שעולים בגובה הטמפ' יורדת...שמתם לב מה קורה?
כמות המים (באותו קטע אוויר) נשארה אותו דבר אבל מפני שהאוויר התקרר הוא יכול להכיל פחות פרודות מים ובנק' הזאת אנו מגיעים לנק' הטל, פה נוצר ענן. האוויר מגיע לרוויה וככל שאוויר חם (תרמיקה) יאכיל את הענן הוא יגדל ויגדל עד שייגמר האוויר החם ופה נוצרת דעיכת ענן.
קשה מאוד לדעת לפי מבט ראשון מה מצב הענן (בהתפתחות או דעיכה), אך ניתן לדעת בצפייה של כמה דקות על הענן.
אם הענן נהיה אורירי במשך הזמן ויותר ויותר אור חודר אליו. תשכחו מהענן הוא דועך והאוויר החם שגרם להיווצרו נגמר.
אם הענן נהיה סמיך והדפנות שלו מתעבים ולאור קשה לחדור מבעדו זה הזמן לפתוח מנוע (מי שיכול) וקדימה להנות עם הציפורים
העננים שאנו נחפש לתרמיקה טובה הם בד"כ קומולוס בגלל הזרימה האנכית שלהם.
האוויר החם עולה בצורה ספירלית (חוק קורליוס) לכן בד"כ ננוע במעגלים בתוך התרמיקה.
אגב, גם ביום ללא עננים יש תרמיקות. איך נזהה אותם?
1. ציפורים (הכי טוב)
2. אבק או עשב שעולה לשמים
3. קצת קשה, אבל עוזר - "כתמים כחולים" בשמים אלו כתמי לחות שלאור קצת קשה לחדור לתוכם ולכן הם נראים כמו כתמים בשמים. שם כנראה יווצר ענן והאינברסיה תפרץ מעיין איתות שפה עוד מעט נוצר ענן.
תהנו
בהצלחה.
להנות עם האצבעות, זה לא סטייה, זה דרך חיים...
אגב, חידה - מי היה קורליוס?
להנות עם האצבעות, זה לא סטייה, זה דרך חיים...
מאמר יפה מאוד!
אם כבר נכנסתם לחוק קורליוס תסביר קצת על חזיתות קרות וחמות זה ממש נחמד ובכללי גם לחצים ברומטריים, ככה אפשר לראות מפה סינופטית לבד באתרי תחזיות מז"א ולנתח אותם לבד ולהסיק מה תיהיה התחזית הקרובה!
(אני אישית מעדיף את זה על פני לשמוע תחזית בחדשות)
תוספת מעניינת.
ראשית כמעט ולא רואים ענניי ערימה בשיכבת האויר העליונה של האטמוספירה ולכן רוב העננים הללו הם צירוסטראטוס שבדרך כלל נראית כמו מריחה קלה של עניים בשניים.
עננים אלה בדרך כלל הם השוליים של מערכת מז"א שמתקרבת.
עניים קומולוסנימבוס או CB עם ענני סעקרה מיוחדים מאוד מכיוון שבתוכם עצמם יש מעין מערכת מז"א פנימית כלומר הם עניים שבונים עצמם כל הזמן.
ניתן אפילו לראות את הענן בעיין מתפתח בתוך דקות מספר ומגיע למימדים אדירים.
בגלל שהענן הזה נושא בתוכות מערכת מז"א הוא מאוד מסוכן שכן ממש בגוף הענן ישנם ברקים ורעמים וכן חלקיקי קרח.
מתחת לבסיס ענן זה ישנם משבי רוח אדירים שבדרך כלל מביאים ל "מיקרו בירטס" או פרץ רוח פתאומי.
לא פעם כשמטוסים נוחתים במז"א בעייתי הם מקבלים מעין "דחיפה" פתאומית לכיוון הקרקע ואלה מביאים לריסוקים ומפגעים רציניים במטוסי נוסעים.
מז"א הוא תחום מאוד מעניין והייתי מעלה רעיון להביא איש מיקצוע להעביר לנו הרצאה בנושא - זה מרתק...
בברכה עמית פורת
מבכירי מדריכי ההטסה
שרותי תיקון,כיוון , יעוץ והדרכות הטסה מקצועיות
0547551009
מבטיח להוסיף קצת על שקעים ברומטרים ורמות, אני לא אוכל להסביר עד לרמה של ניתוח מפה (אני בעצמי לא בקיא בזה) אבל אוכל להסביר ממש בקצרה מושגי יסוד.
אכן נושא מרתק מאוד, לצערנו המקום היחדי בארץ שמסמיך מטארולוגים הוא...בצבא לכן מס' האנשים שממש מבינים בתחום הם אנשים מצומצמים שלמדו בחו"ל (או בצבא)
להנות עם האצבעות, זה לא סטייה, זה דרך חיים...
אכן נושא מורכב,
אבל עם פירוט כללי כמו שרשמת זה מספיק ומעבר לחובב הקטן שרוצה לנבא את התחזית הקרובה..
סה"כ יש מס' תופעות מוכרות באיזורינו (כמו שקע קפריסאי, רמה סיבירית, אפיק ים סוף)
שאם יודעים אותם, יודעים גם לקשר בד"כ מצב נתון-מסויים ולהבין מה המשמעות של הימים שיבואו גם..
אחרי הכל הם נעים בכיוון מאוד מסויים.
שוב, תודה!
בלי ששמתי לב התפתח פה אחלה דיון.
קשה לי להאמין ש"המקום היחיד בארץ שמסמיך מטאורולוגים הוא...בצבא ". יש את השירות המטאורולוגי, כמו כן יש באוניברסיטאות מחלקות לגיאופיסיקה\מדעי האטמוספירה וכו'.
לעניינו,
מדי כמה זמן מתקיימים בשירות המטאורולוגי קורסים ב"מטאורולוגיה שימושית", בד"כ ביוזמת אנשים מאחת מעמותות התעופה הספורטיבית (דאייה, רחיפה, גלישה אוירית וכו'). כשהם מקימים כזה קורס בד"כ הם מפרסמים את זה בפורומים רלוונטיים ומגיעים אנשים מכל המגזרים. היה כזה קורס לפני מספר חודשים אך לצערי לא יכולתי להשתתף. בכל אופן, מומלץ להתעניין אצל הגולשים\דואים\מרחפים, הם יוכלו לספר לכם הרבה יותר. כמו כן יוכלו לכוון אתכם לחומר קריאה.
באמת יופי של מאמר.
רציתי לשאול: מה קובע את גובה השיוט של הענן? או באופן יותר ברור, אילו נתונים מבשרים על שכבת עננים נמוכה? מנחשים למה?
Some things you can only really appreciate from above
אתה צינור : http://www.youtube.com/user/IRonen
מעניין מאד! תודה!
R/C models veteran
קלוב התעופה סניף עומר: www.aeroclub.co.il
בגדול התשובה היא מאוד מורכבת מכיוון שאנו צריכים לדעת לקרוא מפה סינופטית ולפיה לדעת מתי יש סיכוי לעננות.
אבל בגדול יש כמה כללי אצבע מאוד נחמדים שווה לדעת:
1. רוח דרום מערבית בחורף מבשרת גשם.
2. רוח צפון מערבית בחורף מבשרת את סוף הגשם.
3. הילה סביב השמש בעונת המעבר מבשרת שרב.
4. לחות גבוהה טפמ' נמוכה = עננים.
5. רוח דרום מזרחית + לחות נמוכה (מתחת ל-70%) = אובך
**אגב, האינדיינים אומרים שהציפורים יודעות הכי טוב, שהן טסות נמוך הן מבשרות על בוא הגשם (מחפשות מחסה)**
ואם יש גישה למפה כזאת, אז כמה דברים לדעת:
בחורף השינויים במזג האוויר נקבעים בעיקר ע"י אופי מעברם של השקעים ליד ארצנו. מעבר שקע מתבטא, כאמור, בהגברת הסיכוי לעננות ומשקעים. הסיכוי לגשם מותנה גם בתוכלת הלחות שבאוויר וזו תלוייה במקורו של גוש האוויר החודר לישראל. למשל גוש אוויר החודר מכיוון הים יהיה בעל פוטנציל רב יותר להורדת גשם מזה שבא מיכוון היבשה, זה נקבע מכיוון הרוח וכיוון הרוח נקבע ע"י מיקום השקע ביחס לישראל
שקע מסומן במפה באות L - אזור לחץ נמוך המעודד יצרת עננים
רמה מסומנת במפה באות H - אזור לחץ גבוה המדכא יצרת עננים
דוגמא למפה (עדכני)
ותמונת לווין של אותה מפה
נערך לאחרונה על ידי Nlackrif; 03-03-2009 בשעה 00:57:04.
להנות עם האצבעות, זה לא סטייה, זה דרך חיים...
אם כבר נכנת לזה... אז בגדול מה זה כל דבר:
1. רמה סיברית - התפשטות הרמה הסיברית עצמה למזרח התיכון נדירה, ומרחשת אחת לכמה שנים. במצב זה נושבות רוחות צפון-מזרחיות קרות ויבשות מלב אסיה, והוא נמשך כמה ימים ברציפות וגורם נזק רב לחקלאות.
2. אפיק ים-סוף - בתצורתו הבסיסת גורם האפיק לרוח מזרחית, המסיעה אוויר חמים ויבש שמקרו בירדן או מסוריה. כתוצאה מכך חלה עלייה בטמפ'.
3. שקע קפריסאי - התיחסות לשקע הנמצא בפינה הצפון המזרחית של הים התיכון והוא השקע הדומננטי ביותר באזורנו בתקופת החורף. מתאפיין ברוחות דרום מערביות המסיעות אלינו גושי אוויר לח.
4. בקיץ - נשלט מזרח התיכון ע"י האפיק הפרסי, המאופיין ברוחות צפון מערביות ברוב שעות היום ולחות גבוהה במישור החוף.
ניר.
להנות עם האצבעות, זה לא סטייה, זה דרך חיים...
יופי של מאמר
ממש ניר החזאי...
Success is the ability to go from one failure to the next without any loss of enthusiasm