Boogle,


האם אתה באמת מבקש שלא אבלבל אותך עם עובדות?

מספר המנועים שהרצתי עולה על 70. אני לא יודע כמה שעות כל אחד מהם החזיק עד שנשחק למוות, שכן אפילו אחד מהם לא חזר אלי עם צורך בשיפוץ. היחידים ששבקו עשו זאת במפגש עם חפץ נייח (אדמה\אספלט), במהירות סגירה של 150-200 קמ"ש.

על היחיד מבין המנועים האלה הנמצא בידי, כבר סיפרתי לך.

היתר בידיים של לקוחות בארץ ובחו"ל, להם מכרתי מנועי MVVS, או מנועים של OS, Webra, Rossi, Magnum הנמצאים בארץ.
כל אלה שלא התרסקו למוות, למיטב ידיעתי, עדיין פועלים.

אני יודע שאתה שונא את כולם, אבל האם אינך רואה את ההגיון הבריא המופיע בת'רד ההרצה, ומבין את הסיבות לכך שכל שניה מיותרת בה מנוע בעל שרוול-צילינדר קוני, פועל כשהוא קר, מקצרת את חיי הבוכנה ושוחקת אותה?

האם אתה מבין כיצד החימום הדיפרנציאלי של השרוול, לאחר שהוא מגיע למצב עבודה סדיר, מביא אותו לגיאומטריה שלא תשחוק את הבוכנה?

זהו המצב אליו הטכניקה שלי תביא את המנוע הכי מהר; והרצה במצב ארבע-פעימות המומלצת ע"י המדריך של OS תמנע מהמנוע להגיע אליו, למעט השניות בהן הוא פועל ב-two-cycle.


גם אם אתה מהנדס, אני בטוח שידוע לך שלבעיות מסוימות קיים פתרון אופטימלי יחיד.
יתכן שקיים פתרון נוסף, אך הוא לא האופטימלי והתוצאות אליהן יוביל, יהיו טובות פחות מאלה של הפתרון האופטימלי.

כזהו הפתרון המופיע ב-manual של OS. הוא לא האופטימלי, אך בעקבותיו, סביר להניח שהמנוע יפעל למשך זמן סביר, עד שיימאס לך ממנו ותרצה לקנות מנוע OS אחר במקומו...

אחרי הרצה נכונה, לעומת זאת, תוכל לתת את המנוע במתנה לנכדיך (אני יודע שהינך צעיר עדיין), והוא ימשיך לשרתם כפי ששרת אותך. 400 שעות עבודה למנוע של טיסן הן המון, המון שנים.

ישנו יצרן דלקים לטיסנים בשם Cooper Fuels, בצפון מדינת ניו-יורק.
יש בוחן מטעמו בשם Dr Nitro, שכבר כתב באתר RCU, על מנועים שהריץ, עד ששבקו ממש.

בין המנועים שעברו את 400 השעות היו למרבה ההפתעה, הת'נדר טייגר 46 פרו, כמה מנועי MVVS, Webra, ... ואפילו לא OS אחד...


דר צאלון