תודה אחלה טוב לדעת!
אחד מהיתרונות של Traxxas(שאני יודע שאתה לא מת עליהם רן)הוא שיווק מעולה כול חלק שאני מחפש קיים ברשת בכמה וכמה חנויות זה נכון שיש רכבים יותר חזקים ופחות שבירים אבל הרוב תלוי בדרך הנהיגה והאחזקה.
תודה אחלה טוב לדעת!
אחד מהיתרונות של Traxxas(שאני יודע שאתה לא מת עליהם רן)הוא שיווק מעולה כול חלק שאני מחפש קיים ברשת בכמה וכמה חנויות זה נכון שיש רכבים יותר חזקים ופחות שבירים אבל הרוב תלוי בדרך הנהיגה והאחזקה.
תדר 27 MHZ עדיין נמכר/משמש עם מכוניות זולות
רק בשמחות
אני אתקן אותך (ברשותך)
נמכר, כן.
השאלה למה?
התשובה פשוטה: אלו מוצרים שיוצרו לפני תקופת ה 2.4
מיוצרים כיום? לדעתי כבר לא מיוצר יותר.
מה שחשוב זה עדיין עובד מצוין אבל צריך לדעת שמדובר במוצר ישן שנמכר לרוב במחיר מלא ופה יש טעם לפגם לדעתי.
אני לא הייתי קונה היום מוצר שעובד ב 27 מגה הרץ.
רן ענבר
מישהו/י יודעים לתת הסבר על בקר מהירות ואיך הוא עובד ברכבים חשמלים או להפנות לשירשור שעוסק בנושא👍
ברור שהיום לא הייתי קונה מוצר שעובד עם 27 מגה הרץ אבל לא הייתי רואה סיבה לא לקנות מקלט אם כבר כול המערכת שלך שלט ומקלט של 27 הרץ
הכוונה שלי לא הייתי מחליף מערכת שלמה למערכת 2.4 במיוחד שהמקלטים האלה נורא זולים
מכל הנושאים, זה נושא שלא נתקלתי בו במדריכים.
למה?
כי קשה להסביר איך בקר עובד בלי להיכנס לרכיבי אלקטרוניקה ואופן תפקודם
ומהר מאוד זה הופך למדריך עם נוסחאות שלא ממש מעניין
רן ענבר
O.K רק להבנתי כמה זרם נכנס למקלט מהבקר?
והבנתי (ממאמר שכתבת בפורום)שהכי כדאי ובטוח לשים על הבקר מאוורר 12v ולחבר אותו אל הבקר בהלחמה אל החוטים שמתחברים לסוללה מצד הבקר כמובן נכון?
זה לא כמה זרם נכנס מהבקק למקלט...
אלא כמה זרם יכול הבקר לספק בלי להינזק
כל רכיב חשמלי בנוי להעברת זרם מסויים.
אם תעבור את המקסימום שלו, הוא ישרף.
בכל בקר יש תת מעגל שנקרא bec שתפקידו לבטל את הצורך בסוללה נפרדת למקלט ולסרוואים
יש צורך בסוללה חיצונית למקלט ולסרוואים ברכבי או טיסני ניטרו
ברכב חשמלי, הסוללה העיקרית דרך ה bec מספקת מתח מתאים לבקר ולסרוואים.
בדרך כלל זה 6 וולט ומגבלת זרם של עד 3 אמפר אבל זה מאוד משתנה מבקר לבקר ומחברה לחברה.
לפעמים כששמים סרוו גדול וחזק הוא צורך יותר ממה שהבקר מסוגל לספק ואז ה bec נשרף.
לגבי המאורר
אם הסוללה שלך היא 7.4 אז מאוורר 12 וולט בקושי יעשה רוח
בסוללה 7.4 כדאי לשים מאוורר עם מתח עבודה של 6-9 וולט.
וכן... לחבר אותו למחברי הסוללה מהצד של הכניסה לבקר.
רן ענבר
רפי.
יש לי הצעה בשבילך: פתח אשכול בשם "אשכול השאלות של רפי" או כל שם אחר שבא לך.
תרכז באשכול הזה את כל השאלות.
זה יעזור לך ולגולשים אחרים שבוודאי שואלים או ישאלו את אותן שאלות...
אגב, אין בעיה, כשתפתח אשכול עם כותרת כזו, להכניס לתוכו את כל שאר האשכולות שפתחת.
לגבי השאלה שלך:
ה c הוא מדד ליכולת הפריקה של הסוללה.
בגדול, סוללה עם 5000 מיליאמפר ו 20c מסוגלת לפרוק 100 אמפר בלי להינזק.
מכפילים את ה c בקיבול.
גם ב c תמצא שלושה נתונים
C נמוך הוא הזרם המתמשך אותו סוללה יכולה לפרוק.
C גבוהה הואהזרם המתפרץ שאותו יכולה לפרוק למשך זמן קצר שלעד 10 שניות
C לזרם טעינה: 1c הוא קיבול הסוללה בשעה... זה מה שמומלץ.
בתכלס, c גבוהה יאפשר לרכב להאיץ טוב יותר מאשר c נמוך.
C גבוהה מידיי לא ישרוף מנוע אלא אולי את הבקר (אך נדרשת חוסר התאמה מהותית לשם כך)
רן ענבר
נערך לאחרונה על ידי רן ענבר; 20-07-2019 בשעה 08:07:23.
אני מפריד ולא מתיחס לתחביב שלנו כאל צעצועים בחנות טויז אר אס וכדומה.
נכון שעקב היצור הסיני הזול המרחק בין צעצוע לתחביב מצטמצם אבל עדיין קיים
אני, רן ענבר
שלום!
בסוף קניתי מטען חכם(רן חבל שלא שמעתי לעצתך מהתחלה)לא כזה חכם אבל מספיק לצרכי (imax b6)
רציתי להבין משהו לגבי פריקת סוללת ניקל מטאל לגבי המטען הזה מה מסמלים ה4.4 וולט בצד ימין בתמונ המטען?
יש אפשרות לשנות את הערך מ0.1-25 וולט יש גם אפשרות של אוטומט אבל רציתי להבין את זהונניח שהסוללה שלי היא 8.4 וולט 3000 מילי אמפר לאיזה ערך אני אמור לכוון את זה.
רן אשמח אם תאחד את כול השירשורים!
תודה רבה.
נערך לאחרונה על ידי Rafi77; 22-07-2019 בשעה 18:51:49.
המתח בצד ימין מסמל את המתח הסופי אליו אתה רוצה להביא את הסוללה, בצד שמאל זה כמובן קצב הפריקה. אני אסביר במהרה שתוכל ליישם את זה להמשך, תא בודד של ניקל מטאל יטען 100% בערך של 1.5 וולט, 50% בערך 1.25 וולט ופריקה מלאה (בטווח הבטוח) זה באזור ה0.9-1 וולט.
עכשיו אתה יכול ליישם את זה פשוט בכפלה של כמות התאים שיש לך בסוללה, אז 8.4 זה 7 תאים ׁ(8.4 לחלק ל1.2 וולט) אם אתה רוצה להביא את הסוללה למצב שימור/פריקה אז פשוט תכפיל את מספר התאים ב0.9-1 וולט, מה שנותן ערך של 7 וולט, זה מה שיש לכוון במטען, זה המתח יעד שלך לפריקה בטוחה של הסוללה.
לגבי קצב הפריקה אני הייתי הולך על הטווח הבטוח של ה10 אחוז, מה שאומר שסוללה של 3000 מילי אמפר תכוון את המטען ל0.3 אמפר (במסך מצד ימין).
Rafi77 (24-07-2019)
כמה מילי אמפר אמור להישאר בסוללה מטעינה מלאה עד פריקה מלאה?
ככה אני יכול לחשב את זמן הפריקה לא.
לפי נתונים של פריקה של 300 מיליאמפר כמו שכתבת ברור לי שהמטען עושה את זה לבד רק כדי להבין את החישוב בראש באופן תאורטי
בכול אופן תודה רבה אחלה הסבר!
אתה פשוט מחלק את הקיבולת של הסוללה בקצב הפריקה, במקרה שלנו הקיבולת זה 3000 מיליאמפר לחלק ל300 מיליאמפר (0.3 אמפר), מה שאומר 3000 לחלק ל300 שזה 10 שעות.
וואו לא מעט זמן!אבל מצד שני נשארו בה 7 וולט אז מן הסתם נשאר גם מתח לא?אני אבדוק את זה אכוון את המטען ל 7 וולט 300 mah ואראה כמה יצאו מן הסוללה
אחלה תודה אחי!
נערך לאחרונה על ידי Rafi77; 23-07-2019 בשעה 00:45:49.
באשכול הזה מגולם כל מה שבעצם רציתי לומר.
א. אין שמח (שיא הרצינות) ממני שיכולנו להתגבר על מחלוקות וחיכוכים ולהמשיך ללמוד יחד.
ב. משמח אותי במיוחד שבדיון משתתפים עוד גולשים שעונים תשתשובות מקצועיות ורציניות מהן כולנו יכולים ללמוד.
ג. בהמשך, האחד את האשכולות של השאלות
ברשותך (רפי 77) אמחק את ה"קטעים המיותרים" כדי להתעסק בעיקר.
ברמה המקצועית אוסיף רק דבר קטן:
פריקה של סוללה היא פעולה קשה מאוד למטען ביחס לטעינה.
בטעינה המטען מעביר אנרגיה
בפריקה הוא חייב להפטר ממנה.
בעוד זרם הטעינה האפשרי הוא כ 5 אמפר זרם הפריקה האפשרי הוא 1 אמפר ומטה לפעמים אפילו רק 0.5 אמפר.
המטען חייב להיפטר מהאנרגיה שהוא פורק מהסוללה
הוא לא יכול להחזיר אותה לרשת החשמל אז לרוב האנרגיה עוברת דרך נגדים שיוצרים בין השאר חום...
אל תתפלא אם המטען מתחמם.
רן ענבר
גם אני שמח*מאוד!
אכן המטען התחמם !
עוד נקודה ששווה לשים לב אליה בסוללות ניקל מטאל זה להטעין/לפרוק את הסוללה תמיד בטמפ חדר, לא חום קיצוני או קור קיצוני.
שלום לכולם!
יש לי משדר טרקסס tq1 העלתי צילום של תרגום מדריך שכתב רן ענבר(תודה רבה על ההשקעה)מישהו יכול להסביר מה ההבדל בין 2 הקטעים שמוקפים בשחור. סוף מהלך הסרוו זה אני יודע אבל מה ההבדל בינו לבין dual rate?האם למעשה בdual rate התנועה תהיה כפולה יותר או פחות לפי הקביעה שלי ביחס לסיבוב גלגל ההגה בשלט?
נערך לאחרונה על ידי Rafi77; 24-07-2019 בשעה 11:03:48.
הגדרת הנקודות קצה כמו שאתה מכיר זה בעצם להגביל כמה ההגה יסתובב ימינה שמאלה, בשביל למנוע מגע עם רכיבים נוספים ברכב, או סתם להגביל מהלך של הגה.
dual rate תחשוב על זה שהגבלה של כמות ההיגוי ביחס לשלט שלך, זה אומרת שאתה מוגדר 100 אחוז, ואתה מסובב את השלט עד הסוף אתה מקבל 100 אחוז מההיגוי, אבל אם תגדיר 50 אחוז, זה אומרת שגם אם בשלט הגעת לסוף של הגלגל הגה, הסרבו עצמו יגיע רק ל50 אחוז מהמהלך שהוגדר.
זה בעצם היחס בין השלט לסרבו, מקווה שהצלחתי להסביר.
Rafi77 (24-07-2019)
הבנתי כלומר אני יכול לקבוע נקודות קצה על מנת שזרוע הסרוו תגיע לקצה היכולת של רדיוס הסיבוב על מנת לא לפגוע ברכיבים ברכב וdual rate נותן לי טווח פעולה בין נקודת קצה אחת לשניה נכון?כלומר אם אגדיר dual rate ל50 אחוז אז תהיה לי תנועת הגה של 50 אחוז וכן הלאה בכול מקרה הטווח ישאר בין 2 נקודות הקצה שקבעתי כלומר גם אם קבעתי 100 אחוז לא אחרוג מנקודות הקצה.
אני מאמין שהבנת נכון.
בדואל רייט אתה תמשיך לסובב את ההגה 100 אחוז אך תקבל רק 50 אחוז היגוי
ב epa אתה מונע מהסרוו מצב שבו הסרוו ממשיך להפעיל כוח כנגד סיום טווח התנוע של ההגה.
מצב זה שקול לכך שהסרוו מנסה לדחוף קיר.
לרוב, כשסרוו מנסה לדחוף משהו שהוא מעבר לכוחו, הוא צורך זרם גבוהה ונשרף
לכן חשוב להרים את הרכב, להניח אותו על קוביה שהגלגלים יזוזו בצורה חופשית ולהזיז את ההגה תוך מבט על הגלגלים ומערכת ההיגוי
אם הזזת את ההגה מקסימום לכיוון מסויים ולקראת סוף התנועה הסרוו מגיע לקצה הגבול של מערכת ההיגוי אז צריך לפחית קצת את ה epa. בכיוון הבעייתי או לחילופין להגביר על מנת לקבל טווח תנועה מקסימאלי.
כמו שכתבת, בכל מקרה הדואל רייט לא יחרוג מה epa
רן ענבר
תודה הבנתי לגמרי.
סתם לדוגמא אם יש לי מסלול שהסיבוב החד ביותר בו הוא 60 אחוז ואני אכוון את הdual rate ל60 אחוז יהיה לי הרבה יותר קל לשלוט ברכב במסלול בפניות הפחות חדות למשל