השרשור מתעדכן אוטומטית כל 30 שניות .
Automatic thread refreshing has been stopped because you appear to be idle. Un-Idle
-
טעינה מחדש
-
תגובה להודעה: מתקנים ופעולות מתוכנתות
לפני כמה שנים הכנתי סרטון Flash שמראה את פעולת המערכת המכנית של הד-2 שלי.
http://www.air-rishon.co.il/flash/F1A.swf
השרטוט הוא אחד לאחד ביחס בין החלקים השונים.
אין לי זמן כרגע לפרט הרבה, אבל ניתן לראות שיש 5 חוטים שונים (בצבעים שונים). החוטים "חתוכים" כדי שאוכל להכניס את כל המערכת לפריים אחד.
רצוי לצפות מספר פעמים וכל פעם להתמקד בחלק אחר כדי להבין מה הולך שם.
השלבים העיקריים:
1. משיכת החוט ופתיחת הנעילה.
2. שחרור החוט והפעלת הטיימר.
3. הפלת הגה גובה למצב Down.
4. החזרת הגה גובה למצב גלישה.
5. מעבר הגה גובה למצב צינוח.
בין השאר ניתן לראות את התנועה של משנה הפיתולים בצד ימין למעלה, ואת התנועה של ההגה כיוון בצד שמאל למטה.
ניתן לעשות Zoom-IN כדי לראות את החלקים בפירוט רב יותר.
עדכון 30.8.08
רכיבי המערכת:
משמאל לימין - הטיימר, הוו ומשנה הפיתולים

הגה הגובה והמתקנים שמחברים אותו לגוף ומניעים אותו

הגה הכיוון (מבט על) - בתמונה בצד ימין הפוקוס הוא על החלק התחתון, ובתמונה השניה הפוקוס הוא על החלק העליון.

אז מה הולך כאן בעצם? המטרה של טיסן ד-2 בתחרות היא לשהות באוויר 3 דקות. הטיסן כאמור מועלה לאוויר באמצעות חוט באורך 50 מטרים. המדידה מתחילה מרגע ניתוק החוט מהטיסן.
אז איך ניתן להגדיל את הסיכויים להצליח בתחרות? - ע"י שחרור של הטיסן בגובה הרב ביותר, ולא מדובר ב-50 מטרים כאורך החוט, אלא על 70 מטרים ואף יותר. אז איך זה אפשרי?
השיטה לשחרור הטיסן (או שאפשר גם לקרוא לזה זריקה של הטיסן) נקראת "באנט". בשיטה זו מעלים את הטיסן כנגד הרוח בריצה מהירה. הטיסן מאיץ למהירות גבוהה וכשהטיסן מגיע לגובה של כ-45 מטרים עוזבים את החוט. בזכות המהירות הגבוהה של הטיסן רגע לפני עזיבת החוט, פועל על הכנף כוח עילוי מאוד גדול שגורם לטיסן להיזרק עוד כ-20 מטרים כלפי מעלה לאחר העזיבה. אבל אם הגה הגובה ישאר סטאטי, הטיסן יעלה עד שיעצר ויזדקר ולאחר מכן יאבד הרבה גובה. לכן כדי להמנע מהזדקרות, מורידים את הגה הגובה לזווית נמוכה מאוד כשהטיסן מתקרב לשיא הגובה, ואז הוא מתחיל להוריד את האף בלי להזדקר, וברגע שהאף מתיישר מרימים את הגה הגובה בחזרה למצב גלישה והטיסן מתחיל לטוס בגובה של 70 מטרים. כל התהליך מרגע עזיבת החוט ועד תחילת גלישת הטיסן בגובה 70 מטרים נמשך כ-2 שניות. לאחר כ-3 דקות הגה הגובה קופץ לזווית מאוד גבוהה שגורמת לטיסן לצנוח אל הקרקע.
מצורף עוד סרטון ישן שהכנתי שמראה את המסלול של זריקת באנט מהצד.
http://www.air-rishon.co.il/flash/launch.swf
ועוד סרטון שמראה מה היה קורה אם המערכת היתה נתקעת והגה הגובה לא היה זז בכלל:
http://www.air-rishon.co.il/flash/launch2.swf
העיקרון בטיסנים המכניים זהה לטיסנים האלקטרונים. ההבדל העיקרי הוא רמת הדיוק של המערכת האלקטרונית מבחינת התזמונים, והאפשרות לבצע כמות פעולות בלתי מוגבלת עם ההגה גובה בניגוד ל-3 פעולות במערכת המכנית.
בטיסנים אלקטרוניים מתקדמים יותר יש גם סרווים ששולטים על הגה הכיוון, על זווית ההכוונה של הכנף (במקום משנה הפיתולים) ואפילו על פתיחת הנעילה של הוו. במערכות האלו כבר יש פוטנציאל גבוה הרבה יותר למקסם את התוצאות.
נערך לאחרונה על ידי Liav; 02-03-2011 בשעה 20:19:18.
-
הרשאות פרסום
- אין באפשרותך לפרסם נושאים חדשים
- אין באפשרותך לפרסם תגובות
- אין באפשרותך לצרף קבצים
- אין באפשרותך לערוך את הודעותיך
-
חוקי הפורום