לא חובה לחשב מאות משתנים, יש חוק אצבע.

ההספק הדרוש לטיסה ישרה ואופקית בערך גלישה מיטבי (= טווח מיטבי = גרר מינימלי) שווה למשקל חלקי ערך הגלישה המיטבי כפול המהירות לגלישה מיטבית. את כל המשתנים האלו אפשר למדוד או להעריך בקלות יחסית.

במקרה שלך:
- משקל הכלי 1.7 ק"ג כלומר 17 ניוטון.
- ערך גלישה מיטבי לטיסן כמו שלך - מספר אופייני בערך 17 פלוס-מינוס (המממ...מעניין מאיפה הבאתי את המספר הזה ).
- כלומר, הדחף שאתה צריך כדי לשמור י"א הוא המשקל חלקי ערך הגלישה = הפלא ופלא... 1 ניוטון (יענו 100 גרם בערך).

ההספק שאתה צריך הוא הדחף כפול המהירות. נניח שהמהירות שלך לגלישה מיטבית הינה 15 מטר לשנייה (אני בכיוון?) - קיבלת הספק של 15 וואט.

יש לציין שזהו לא ההספק המינימלי שמאפשר טיסה י"א. ההספק המינימלי (שמתאים למקסימום זמן שהייה) קורה במהירות קצת יותר נמוכה ושווה ל-88 אחוז בערך מהמספר לעיל.

מכיוון שאתה צריך גם לפנות מדי פעם, וכדי להתחשב ב: מז"א טורבולנטי, הטסה לא מתואמת עם הרבה תנועות הגאים, חרקים, ירד גשם, הרצפה עקומה, השופט אנטישמי וכו', תכפיל ב-2 ותקבל 30 וואט. שזה כמעט חצי מהתצפית שלך בשטח!

את הפער העצום הזה אפשר להסביר בנצילות הנמוכה יחסית של מערכת ההנעה - נצילות כוללת של מנוע ומדחף ביחד.

כל האמור לעיל מתייחס כמובן לטיסת שיוט, ולא לטיפוסים, שיגועים וכדומה.