יש יותר מדרך אחת ל"פשוט את העור לחתול" ( Skin a Cat)
אני מצאתי שבזריקה במנוע מלא מחיר הטעות בזריזה גבוה בגלל נטיה של הטיסן לבצע גלגול "טורק" ביציאה מהיד ,רואים את זה בחלק מהזריקות בסרט. ובנוסף מתקבלת הורדת אף עצבנית שהמנוע מאיץ אותה כלפי האדמה. השילוב של דחף+מומנטים המופעלים בחלק האחורי של כלי הטייס (דחיפה ולא משיכה) יוצרים מעט חוסר יציבות עד שמתחילה זרימה אויר נורמלית על משטחי הטיסן.
אני מצאתי שבסטאפ סולידי עדיף להיות במנוע "שיוט" ולזרוק ישר קדימה למצב "גלישה" כך עדיין יהיה זמן להוריד את היד לשלט ולהטיס בלי שדברים "רעים יקרו" בקצב גבוה , בדקתי את זה גם בזריקה ללא מנוע בכלל - וזה עובד מצוין בעיקר בימים עם רוח של 5 קשר ומעלה. ללא רוח הייתי נותן שלושה צעדי ריצה קלה וזורק למצב גלישה.
בסטאפ "חזק" - זריקות עם וקטור מהירות כלפי מעלה כמו שמופיעות בסרט של ליאור עובדות מצוין, גם אם הטיסן מגלגל ביציאה הוא לא מאבד גובה ויש מספיק זמן לשלוט עליו שכן תהליך איסוף המהירות נמשך. ( הזריקה של ליאור היא באזור 50-60 מעלות אף מעלה ודורשת באמת סטאפ "בריא")
קירבה של הטיסן ( או מטוס אמיתי ) לאדמה או "גבול" אחר מגבירה מאד את "הגברי" ההיגוי במוח שלנו וגורמת להיגוי חריף אשר יחד עם רגישות של כלי הטייס עצמו יכולה להביא למצב לא תמיד נשלט (PIO). לכן צריך להשתדל ששלב הזריקה יהיה או ברכיב התרחקות מתמיד מהאדמה (דורש יחס דחף משקל סטטי קרוב לאחד או מעבר לו ב FUNJET) או לטעמי האישי ( והיו לי כבר אי אלו FUNJETs) להרגיע את שלב הזריקה כתאור לעייל.
(לא מהנדס אוירודינמי אבל מכיר דבר או שניים בנושא תכונות טיסה והטסה...)
דוגמה ל PIO בגלגול אחרי זריקה עם FUNJET (לא בטוח שזה הגורם להתרסקות) אבל ניתן לראות ש"ההפרעה" נוצרת מגלגול טורק שאחריו יש היגוי עצבני כך שהמטיס וכלי הטייס בהיפוך פאזות וחוסר שליטה בגלגול.
http://www.youtube.com/watch?v=W84mw...eature=related