טייסת "אנקונדה" - להתפקד :)

[איציק רונן]

אני דווקא חושב אחרת,
מנסיון עם מס' טיסנים (חלקם טיסני FPV), מפאת הפסיעה הנמוכה בפרופים SF אני מקבל נצילות יפה וזמני טיסה טובים.
בטיסן כזה, שכנראה דורש כח בהמראה מפאת המשקל -מצד אחד , ושיוט בעומסים נמוכים מצב שני - לדעתי פרופ SF מתאים למשימה.

אני מניח שנעשה את הבדיקה וככה נברר את העניין, מסוכם?
התאוריה מאוד פשוטה בעניין הזה:
פסיעה קטנה = הרבה כוח, דרוש בהמראה. בשיוט נדרש סל"ד גבוה כדי לייצר מהירות.
בפסיעה גדולה = פחות כוח, ריצת המראה תהיה קצת יותר ארוכה. בשיוט נדרש סל"ד נמוך יותר כדי לייצר את אותה המהירות.
אני חושב שסל"ד נמוך יותר, לאותה המערכת באותו קוטר פרופ אומר נצילות גבוהה יותר.
זו דעתי הצנוע, למישהו יש הסבר אחר?
נציליציק

[Observer]

אני מניח שנעשה את הבדיקה וככה נברר את העניין, מסוכם?
התאוריה מאוד פשוטה בעניין הזה:
פסיעה קטנה = הרבה כוח, דרוש בהמראה. בשיוט נדרש סל"ד גבוה כדי לייצר מהירות.
בפסיעה גדולה = פחות כוח, ריצת המראה תהיה קצת יותר ארוכה. בשיוט נדרש סל"ד נמוך יותר כדי לייצר את אותה המהירות.
אני חושב שסל"ד נמוך יותר, לאותה המערכת באותו קוטר פרופ אומר נצילות גבוהה יותר.
זו דעתי הצנוע, למישהו יש הסבר אחר?
נציליציק

אני הלכתי על מנוע עם מומנט גבוה, KV נמוך ופרופ עם פסיעה גדולה. המטרה היתה ניצולת גבוהה ושיוט בשקט של חמקן.
התוצאה - אם לא תביטו מעלה לא תדעו שהיא משייטת מעליכם בגובה של 70 מטר ..

[tomer_inbar]

עבודה יפה מאוד

[ZvikaF]

בניציק.. אתה משאיר אותנו במתח...

[איציק רונן]

המשך בניה – זנב V הפוך ובומים

החלק הזה לא מסובך אבל יש המון מקום לבלבול ומי שמדביק עם ציאנו, שיזהר לנפשו.
מתחילים בזיהוי החלקים וכמו כיתה "א" מסמנים באופן ברור כל חלק. אני גם הפרדתי לכל צד שולחן סט אחד.



מזהים ובודקים גם את חלקי הפלסטיק. צריך לוודא שבכוח הידוק סביר, יש נעילה על צינור ה"בום".
אצלי היה צורך לשייף קצת משום ששני לחיי הפלסטיק הגיעו למגע לפני נעילת הצינור.
לא לחפף את השלב הזה משום שהפלסטיק נקבר בתוך הEPP. שימו לב להדביק גם את האומים למקום, מאותה הסיבה.



היות והחוט הסרבו עובר בתוך ההדבקה צריך להתחיל את סדר ההדבקה מהסרבו למטה. ראשית יש להאריך את חוט הסרבו שיגיע עד כ 5-10 סנטימטר מעבר לסוף הבום.
היות והגה גובה הוא הגה בטיחות קריטי במטוס, החלטתי להחליף את "הורן" הפלסטיק בחיבור קצת יותר קשיח.
כמובן חיזוק לכפיפה משני הצדדים בעזרת טסה סיבים.



לאחר חיבור משטח ההיגוי לחצי מייצב תחתון, צריך לתעל את חוט הסרבו בצמוד למייצב באופן שלא יפריע לצינור הבום לעבור.
היות ויש סיכוי שיהיה צורך בהחלפת הסרבו והחוטים, הדבקתי את המוליכים עם דבק חם. זה מאפשר פרוק במשיכה הגונה.
זה גם מבטיח שלא יהיה צורך לפרק לעולם (אם ההדבקה הייתה בלתי הפיכה ודאי אחרי דקה הייתי חייב לפרק ). ובכלל, דבק חם מביא מזל לפרוייקט .



זהו, מוכן.



השלב האחרון: הדבקה של שני חלקי הEPP המחפים את צינורות הבומים. אין כאן חוכמה מיותר. הדבר היחיד שהוספתי לשלב הזה, זו תעלה/מעבר שיאפשר הובלת חוטים לאחור במידת הצורך (חלופה למאריכים, למשדר וידאו, למודם וכו...).



במוטות הבומים יש מחברי מונו לסרבו זנב.
1. לא אוהב את הרעיון בכלל.
2. ההדבקה שלהם גרוע. תותב הפלסטיק לא היה מודבק טוב. הוצאתי והדבקתי. בדיעבד הסתבר שגם ה"בננה" לא הייתה מודבקת טוב בתוך התותב דבר שכמעט הפיל את המטוס בטסט!!!
אז תפרקו את כל המכלול ותדביקו כמו שצריך.



זנביציק

[איציק רונן]

נעילה למכסה

אם יש משהו שאני לא אוהב זה מכסה (hatch) שנפתח עם כיוון הטיסה, זה ממש מטופש. בעיקר שבחרטום ישנם פתחי הכנסת אוויר לקירור המטוס.



הבעיה שבטיסה מתחיל להיווצר דיחוס בתוך המטוס כשהמנוע והבקר חמים הם מעכבים את יציאת האוויר והלחץ במטוס עולה עוד.
ברגע אחד יכולה מכת אוויר להרים מעט את המכסה ואז כיוון זרימת האוויר ישלים את המלאכה ויתלוש את המכסה.
למרות המגנטים החזקים, לאור האמור, הוספתי נעילה מכאנית על המכסה.



מנעוליציק

[איציק רונן]

החלפת מנוע

בגלל טמטום הצלחתי לדפוק את המנוע הסיני המהולל שרכשתי/המתנתי למשלוח ... וכו'
חשבתי שזה "אות מאלוהי הטיסנים" וחיפשתי מנוע מתאים יותר.

תכתובת קצרה עם חברת "הקר" הולידה את ההמלצה הזו: כמובן קצת יקר אבל מנוע סופר איכותי מתאים בדיוק להגדרות.



חפירה נוספת הולידה מנוע דומה מאוד באיכות ובביצועים של חברת "היפריון"



במחיר מזעזע של 126 יורו!!!!

אמרנו שיש השגחה עליונה (זה בדרך כלל קורה רק לדרימר), אותו המנוע נמצא במכירת חיסול אצל היפני ב 26 דולר (אפילו לא יורו), אז רכשתי שלושה



רכשתי גם שני פרופים שנראים לי מתאימים ואיזנתי אותם.



הפרופים הם APC בתצורה של "פושר". הסיבה שאני עושה את זה היא שבתצורה הזו האום של המנוע נועל את עצמו ולא צריך הדבקה.

היות ויש מתקן הרצת מנועים שמוכר הסיני בגרושים, פתחתי מעבדה קטנה (טוב, גם הייתי ממש משועמם). (אגב יש כזה גם ל EDF)

על המתקן מד כוח דיגיטלי ST (מד עיבור), מדי מתח, זרם, הספק ו RPM.



היות ומשקל המטוס יהיה סביב 4 קילו, רציתי לראות שאקבל לפחות 3 קילו דחף במקסימום מצערת. וקילו, קילו וחצי ב 50% מצערת.
בהתחלה השתמשתי לבדיקה בסוללת 4S בקיבול של 3AHr, הבעיה שהמתח בבדיקה קצת נפל והזרם עלה.
לכן עברתי לסוללה בקיבול 8AHr וזה החזיק את המתח יפה. זו גם הסוללה שתעלה על המטוס.
בסה"כ יופי של תוצאות.



את המנוע ידחוף בקר קל יותר של 45A קבוע ו65 פיק, גם הוא בדיל מטורף של היפני.



את הבקר פינקתי בצלעות קירור צמודות עם מישחה להולכת חום.
את הבקר מיקמתי קרוב ליציאת האוויר האחורית.

בקריציק

[איציק רונן]

NAVIGATION LIGHT

היות והיו שבועיים של חורף מטורף, לא יכולתי לעלות לטסט. החלטתי להוסיף ניראות לכנפיים.

את החלק התחתון ציפיתי בסכמה מאוד בולטת של כתום "חליפות הצלה" שרואים ממרחק רב.

הציפוי מחולק לשלושה חלקים ברוחב וברווח משתנה. הרעיון הוא שעד גובה ~ 60 מטר, רואים שלושה פסים.
בגובה שמעל מאה שני הקטנים מתלקדים בעיין ורואים רק שני פסים ומעל 150 מטר רואים רק פס זוהר אחד.

לשפת ההתקפה התווסף פס מבריק שגורם לניצנוצים כשהמטוס נמצאה מולנו ובפניה.

לקצות הכנפיים הוספתי סטרובים כולל אורות ירוק/אדום, ימין/שמאל בהתאמה.





LEDיציק

[איציק רונן]

מתאם להזנה כפולה

את הרכיב הנ"ל החלטתי לבנות מכמה טעמים:

1. מערכת המנוהלת ע"י מחשב טיסה, לא כדאי שתיכנס לאתחול תוך כדי טיסה בגלל נפילת מתח.
2. אני הולך להשתמש בטייס "פיקס-הוק" ויש לו רגישות למתח כניסה מעל 5.6V
3. תמיד רציתי לבנות יחידת הזנת סוללה כפולה מערכת מקצועית כזו עולה הון.



הרכיב הראשון: MBR1545 הוא למעשה רכיב המכיל בתוכו שתי דיודות המחוברות במקביל וההולכה מתבצעת דרך הדיודה במתח הכניסה הגבוה יותר.
הרכיב מיועד למתח וזרם גבוהים בהרבה ממה שיעבור בו. זה למעשה שילוב פשוט של השוואה ומיתוג.



בכניסה אחת BEC של "Castel Creation" הניתן לתכנות מתח המוצא. הרכיב תוכנת לערך של 5.5 V

בכניסה השנייה מתוכנן להתחבר פק של סוללות "ניקל מטל" בקיבולת אמפר לשעה. אני מחפש סוללות עם פריקה עצמית מאוד נמוכה משום שאני לא רוצה לטעון אותן לפני כל טיסה.
פק של אמפר יכול להחזיק את הטייס והסרבויים בערך חצי שעה. פק כזה בטעינה מקסימאלית מגיע ל 5.4V.

במוצא בניתי מערכת המיועדת להוריד ספייקים מהמיתוג ומהמערכות האחרות.

דיודת זנר הפורצת ב 5.6V שומרת על הטייס מפני מתח עליון.
הבחירה יכולה להראות גבולית במתח מול הBEC, אבל זה לא נכון משום שהMBR מפיל על עצמו 0.5-0.7V זה הבדל מספיק גדול כדי לקחת את הטולרנס של הזנר.
למעשה בכניסה לטייס יש משרעת של 4-5 וולט בכל רגע נתון.

את הפילטר לספייקים בניתי משני קבלים של 10 ו100 מיקרו פראד.

המערכת עברה בדיקות בהצלחה וטסה כמה שעות.



למעוניינים, יש לי עוד רכיבים.

פילטריציק

[איציק רונן]

צינור פיטו (PITOT)

במיתקון הצינור יש כמה סוגיות שצריך לתת אליהן את הדעת:

1. את צינור הפיטו יש למתקן באופן כזה שיראה זרימת אוויר נקיה ממערבולות ע"פ הנחירים.
2. הבעיה בצינור בולט כמו שצריך היא שבמהלך השינוע של המטוס ממקום למקום, לא פעם מצליחים לדפוק את הצינור. זה מעולם לא קורה בטיסה.
3. צינורות אוויר ארוכים גורמים לקריאה לא נכונה של המהירות. יש הלמי אוויר, עיכוב ועוד הרבה בעיות. בעיקר אם מוסיפים חיבורי צנרת אוויר.

פתרונות:

1. לכן הוחלט למקם את הצינור בחרטום המטוס. לפחות 50 מילימטר מכל מישור שדוחף אוויר.
2. הצינור בזמן הובלה נכנס חזרה לתוך גוף המטוס.
3. את מתמר הלחץ אני ממקם קרוב ככל האפשר לפיטו ואני מאריך את חוטי החשמל. היות ולמתמר יש מגבר והוא משדר ב I2C, אין בעיה להרחיק אותו מהטייס. אורך הצנרת רק מאפשר לצינור להתכנס פנימה.

מנגנון הנעילה: צינור הפיטו הוא בקוטר 4 מ"מ. הוא נע בתוך צינורית קרבון אלומיניום בקוטר פנימי של 4.2 מ"מ.
על הצינורית קרבון מולבש צינור טייגון בקוטר פנימי (כשהוא משוחרר) של 3.8 מ"מ. הצינורית הזו היא שמחזיקה את הפיטו במקום בזמן הטיסה או במצב המכופל.



את כל העניין הצמדתי למטוס בעזרת "אפוקסי פלסטלינה" דו רכיבי.



תודה לרונן על הייעוץ.
פטיציק

[איציק רונן]

אינטגרציה כללית

לאחר הבניה הרכבתי את כל חלקי המטוס – נראה פשוט חתיך.



לאחר מסע שלא היה מבייש את יהודי אתיופיה, היגיע בדרך לא דרך הטייס השחום הראשון לארץ.
לפי האריזה אפשר להבין כמה עלה החרא הזה. אבל האמת, להזיל ריר !!!



לפני תחילת האינטגרציה תכננתי את מערכת החיווט של המטוס.
הדגשים היו על אמינות, הזנות נכונות, בחירה של עובי חוטים, מבנה כבלים, רמות מתח וסוגי ניתוקים.



במערכת משובצים שלושה משבתים:

1. על בקר המנוע. בחיבור סוללה כל המערכות נכנסות לעבודה. ניתן לעבוד על המערכת ללא חשש מפתיחת מנוע בזמן בדיקת מערכות או בהמתנה ל GPS וכו'

2. משבת משדר וידאו. הבעיה של המשדרים היא שעל הקרקע הם מאוד מתחממים. לכן אני מחבר אותם רגע לפני ההמראה.

3. משבת שלישי יושב על המודם. היות והרבה טיסות הן ללא חיבור לתחנה קרקעית, חבל שיש רכיב קורן המעלה את רצפת הרעש שלא לצורך.

סידור הרכיבים במטוס:

לפרק הזה מומלץ להקדיש הרבה מאוד תשומת לב ותכנון מראש של הכנות במטוס.
התכנון הזה יקבע אם המטוס יתפקד באופן תקין, את אמינות התיפקוד ואת טווח הטיסה והעבודה.
בעבר פרסמתי טבלה של יחסי מרחק ומיקום בין הרכיבים השונים. התכנון הזה תואם את הטבלה ההיא.



בנוסף לאמור אני רוצה להדגיש שהעליה לאוויר נעשה בשלבים ובזהירות:

סבב ראשון, עליה לאוויר רק עם מערכות הRC לבדיקת המטוס, משרעות היגוי ומרכז כובד. דחף מנוע, החלפת פרופים במידת הצורך. בדיקת זרם ראשונה וכללית. בדיקה של התחממות רכיבים.

בשלב שני, לאחר שאתם מרוצים ושלמים עם תיפקוד וטיסת המטוס, ניתן לשלב לתוך חוג הבקרה את הטייס האוטו'. אל תפלו לתוך טעות שהטייס יכול להחזיק מטוס לא ייציב.
זה נכון שמה שלנו קשה להטיס סביר להניח שהטייס יצליח. אבל זה אומר שמערכת הבקרה ומשטחי ההיגוי עובדים מאוד קשה ובמצב הגבולי הראשון, המטוס יתרסק.
במידת האפשר רצוי להגיע למטוס הנשלט ידנית בקלילות. זה מבטיח שלאחר חיבור הטייס העבודה תהיה מאוד קלה ונכונה. בשלב זה עוברים לכיול פרמטרי בקרה וייצוב.
לאחר שהייצוב עובד הייטב ובודקים שניתן לחזור למצב ידני בכל רגע, עוברים ל"שמירה על נקודה" ו"חזרה הבייתה...." תשאירו את שאר החוגים להמשך. *** בלי חזרה הבייתה תקין, אל תמשיכו! ***

בשלב שלישי מחברים את המודם, בודקים שאין הפרעות מהשידור שלו ובעזרתו מנטרים את המערכת באוויר. צריכת זרם, מהירויות טיסה, הזדקרות וכו' (במידה ואין מודם לדלג שלב כמובן).

בשלב רביעי משלבים את הוידאו, בודקים ומקווים שהשידור לא מקלקל כלום. עם הגעתם עד לשלב זה בשלום, אתם מעולים.

לסיום החלק הזה:

מלבד כמות די גדולה של ברגים שצריך לחבר ולהדק. בכל כנף יש שלושה חיבורים חשמלים ובעתיד יתווסף רביעי למודם ולוידאו. לכן לאחר כמה הרכבות החלטתי להחליף הכל לצמה אחת עם קונקטור D9.



סרטון בהמשך.

אינטגריציק

[nitbeat]

ווואו איזה יופי ! מרשים מאוד.

הפירוט, ההסברים הדיאגרמות - עבודה נהדרת !
עושה חשק למרות שהידע שלי בטיסנים הוא דיי אפסי

[ZvikaF]

יופי של הסברים

[guyst]

אין על ההשקעה שלך!
אפשר פרטים על הטייס?

[ZvikaF]

למה שמת "משבת" על המודם ?
צריך מעבדת אינטגרציה לכל המערך הזה ...
כתבת כבר תוכנית לבדיקות אינטגרציה וטיסות ניסוי ?

[איציק רונן]

כן, הסברתי שהרבה פעמים אני טס ללא תחנת קרקע ואין סיבה שהמודם ישדר ו"ירים את רצפת הרעש" ללא צורך.
האמת שיש תוכנית כזו (:
יש לי רעיון גם לרשום את סדר הבדיקות לפני טיסה בתוך החופה באופן שניתן לסמן מה נבדק וגם למחוק.....

[Moti007]

יש אפליקצית צק ליטס לפני טיסה

Sent from my LG-D802 using Tapatalk 2

[איציק רונן]

יש אפליקצית צק ליטס לפני טיסה

Sent from my LG-D802 using Tapatalk 2

אתה יכול לשלוח שם/קישור?

[Moti007]

1. https://play.google.com/store/apps/d...pl.android.sda
2.
https://play.google.com/store/apps/d...g.droidplanner
באפליקציה השניה יחד עם המודם של הpx4


Sent from my LG-D802 using Tapatalk 2

[איציק רונן]

1. https://play.google.com/store/apps/d...pl.android.sda
2.
https://play.google.com/store/apps/d...g.droidplanner
באפליקציה השניה יחד עם המודם של הpx4


Sent from my LG-D802 using Tapatalk 2

הלינק השני נראה פצצה כתחליף לתחנת קרקע.
ה check list שלו לא ניתן לעריכה ויש רשימה ארוכה של נושאים שאני בודק לפני המראה.

[Moti007]

תהנה
דרך אגב ניתן לחבר את המודם ליחדת בלוטות לחיבור אלחוטי לטאבלט או לסלולרי

Sent from my LG-D802 using Tapatalk 2

[Observer]

מרשימיציק.
זה דאון של אבא!

[s.mario]

איציק שרשור למופת!
אני מאד נעזר בו בבניית האנקונדה שלי (:

מה עם איזה סרטון מהקרקע\אוןבורד?

[Observer]

[QUOTE=s.mario;498589]איציק שרשור למופת!
אני מאד נעזר בו בבניית האנקונדה שלי (:

מה עם איזה סרטון מהקרקע\אוןבורד?[/QUOTE]

[איציק רונן]

איציק שרשור למופת!
אני מאד נעזר בו בבניית האנקונדה שלי (:

מה עם איזה סרטון מהקרקע\אוןבורד?

בשמחה רבה, איז כייף שהשרשור תורם לך.