התחממות סוללה ובקר בטיסה בנורמל

[wonderd]

אהלן,
אני כרגע מטיס קופטר 450, מנוע טורניגי X500, בקר 60A טורניגי.
הסוללות הן 30C פלייטמקס וטורניגי.
מכיוון שאני מתחיל, ההטסה שלי היא רק בנורמל כרגע.
בד"כ אני מטיס סוללה עד שהיא נגמרת ללא הורדת המסוק וכשהסוללה נגמרת היא יורדת חמימה למדי כמו גם הבקר. אני רוצה לציין שכך היה מההתחלה.
האם העניין תקין? האם הסטאפ שלי מתאים או שיש בעיה?
הבקר שלי 60A מכיוון שה 40A הפסיק לעבוד וה 60A היה הכי קרוב אליי באותו רגע.

בנוסף סרואים HD2216, מקלט AR7000.


תודה,
אלעד.

[ziki]

תקין לגמרי למעט העובדה שאתה מטיס עד שהסוללה נגמרת לגמרי.
תקציב זמן הטסה ואל תטיס יותר מ 80% מהקיבולת של הסוללה.
אינני יודע מה הקיבולת של הסוללה שלך אבל לצורך העניין מסוק 450 צורך בהטסה רגועה כ 200mah לדקת טיסה ומכאן כבר תעשה את החישוב בעצמך.
ציקי

[ori_lavee]

ziki צודק.
רק במקום לעשות חישובים קבע על הטיימר 6 דקות, ובדוק בטעינה מה מצב המתח,
אם נגיד קבלת 3.8 וולט לתא (אחרי טיסה), יש לך עוד דקה הטסה לפחות - בפעם הבאה תטיס 7 דקות ובדוק שוב.

על מנת לשמור על חיי הסוללה לאורך זמן אני לא ממליץ לרדת ממתח של 3.65 וולט לתא.

אורי

[wind556]

את זה כבר כתבתי לך, אני חוזר על זה שנית:

--------------------------------------------------------------------------------

תבדוק את הטיימר אצלך, זו הדרך המקובלת, ואפילו אלמד אותך איך יודעים לכמה זמן לכוון אותו:
לוקחים סוללה מלאה עד הסוף, ומטיסים איתה זמן מדוד ומדוייק,וקצר מהרגיל, נניח לרגע 3 דקות טיסה רצופה ללא נחיתות.
לאחר מכן מטעינים את הסוללה ובודקים כמה נכנס
מחשבים את היחס בין כמה שנכנס לתכולת הסוללה, למשל נניח שהסוללה היא 2000 MAH וב3 דקות נכנסו 600 MAH
מזה אתה מסיק שכל דקה צורכת 200 MAH
אתה מכוון את הטיימר ללא יותר מ80% מהזמן הזה, במקרה שלנו 1600MAH לחלק ל200 שזה 8 דקות.
אם אינך בטוח באיכות הסוללה ובדיוק הכתוב עליה, תוריד מזה עוד דקה.
מלבד זה יש לקנות זמזמי התראה שונים, אישית אני לא מת עליהם, זה עוד חפץ מיותר על המסוק, אבל אולי למתחיל שרוצה ביטחון נוסף זה "מרגיע"
__________________
אם תמשיך לסחוב את הסוללה עד הסוף, תחסל אותה

[wonderd]

לקחתם את זה קצת לכיוון לא נכון, אני לא מדבר על זמן ההטסה, את זה כבר הבנתי והפנמתי - אני עושה זאת עם הטיימר שבשלט.
אני מדבר על כך שאני רואה פה הרבה פוסטים שמדברים על סיום הטסה עם סוללה קרה ומקלט קר ואני תוהה מה זאת ההגדרה ל'קר', אצלי הסוללה והמקלט אף פעם לא יורדים קרים, אלא חמימים. השאלה שלי היא האם בסט-אפ שכתבתי העניין נורמלי?

תודה,
אלעד.

ערhכה: בקר ולא מקלט, תודה ziki

[ziki]

אני מטיס עם הסוללה הזו T-450 והיא לא עוברת את ה 40 מעלות (זה נחשב קר).
http://www.hobbycity.com/hobbycity/s...0C_Lipoly_Pack
התבלבלת בין המקלט לבקר
הבקר מתחמם וזה טבעי, יכול להיות שהבקר שלך והסוללה מתחממים יתר על המידה ממיקום לקוי ולא מעומס עבודה.
צרף תמונות שנוכל להתרשם.
ציקי.

[leetal]

לקחתם את זה קצת לכיוון לא נכון, אני לא מדבר על זמן ההטסה, את זה כבר הבנתי והפנמתי - אני עושה זאת עם הטיימר שבשלט.
אני מדבר על כך שאני רואה פה הרבה פוסטים שמדברים על סיום הטסה עם סוללה קרה ומקלט קר ואני תוהה מה זאת ההגדרה ל'קר', אצלי הסוללה והמקלט אף פעם לא יורדים קרים, אלא חמימים. השאלה שלי היא האם בסט-אפ שכתבתי העניין נורמלי?

תודה,
אלעד.

הסוללה מתחממת בעיקר לקראת הסוף, כי אז ההתנגדות הפנמית שלה עולה, זרם ברבוע כפול ההתנגדות הפנימית, נותן את הפסדי ההספק(חום) על הסוללה. זו עוד סיבה להפסיק את הטיסה לפני שהסוללה קרובה להתרוקנות, הסיבה הראשונה היא כמובן להשאר עם מנוע ולהנחית בשלום.

[ziki]

הסוללה מתחממת בעיקר לקראת הסוף, כי אז ההתנגדות הפנמית שלה עולה, זרם ברבוע כפול ההתנגדות הפנימית, נותן את הפסדי ההספק(חום) על הסוללה. זו עוד סיבה להפסיק את הטיסה לפני שהסוללה קרובה להתרוקנות, הסיבה הראשונה היא כמובן להשאר עם מנוע ולהנחית בשלום.

החישוב מדוייק אבל הדיאגנוזה לא כל כך.
הסוללה מתחממת כמעט בקצב קבוע לאורך כל הטיסה כל עוד צריכת הזרם קבועה.
ככל שהסוללה מתרוקנת ההתנגדות הפנימית שלה אכן עולה אבל גם יכולת העמידה שלה בזרם הגבוה הולך ונחלש.
הסיבה שסוללה תהיה חמה יותר לאחר טיסה של כ 10 דקות לעומת 3 דקות היא בעיקר עקב יכולת פיזור החום הגרועה שלה, אל תשכח שהתאים ארוזים באריזת וואקום, עליה שרינק ובנוסף מצויים במקום סגור וכמעט בלתי מאוורר לאורך כל הטיסה.
עשה ניסוי, שים סוללה לאחר טיסה במקום מוצל ומאוורר ותראה בעצמך שלוקח לה הרבה זמן להתקרר.
ציקי

[leetal]

1.הסוללה לא מתחממת בקצב קבוע כי החום שנוצר הוא מכפלה רבועית של הזרם כפול ההתנגדות שעולה בקצב לינארי.
2.ככול שהסוללה מתרוקנת (וההיתנגדות הפנימית שלה עולה-ולכן המתח יורד) אנו זקוקים ליותר זרם (יותר מצערת) בכדי לשמור על הספק מסוים- לריחוף לדוגמה, ובשלב הזה היא מתחממת בקצב גדול בהרבה מאשר בהתחלה.

לכן אם סוללה יכולה להחזיק 10 דקות עד להתרוקנות, אחרי 8 דקות היא הרבה יותר קרה מאשר בסוף. וב5 דקות הראשונות היא כמעט ולא תתחמם.

[ziki]

אוקיי, אני מקבל את ההסבר התאורטי (שכמובן נכון גם במציאות).
עקומת הפריקה של ה LIPO איננה לינארית והיא מאד מתונה עד לתחום שבו יש נפילת מתח מהירה.
בתחום הנפילה אכן ייתפתח חום גבוה יותר אבל לא מטיסים בתחום הזה משום שעלולים להגיע לקאט.
בתחום בו מטיסים הפרש המתחים בין התחלת טיסה לסופה אינו כזה גדול וסוללות הליפו "טובות" באגירת החום במקום בפיזורו בגלל הצורה בה הן ארוזות וחוסר איוורורן לאורך השימוש.
ציקי

[b1yossi]

1.הסוללה לא מתחממת בקצב קבוע כי החום שנוצר הוא מכפלה רבועית של הזרם כפול ההתנגדות שעולה בקצב לינארי.
2.ככול שהסוללה מתרוקנת (וההיתנגדות הפנימית שלה עולה-ולכן המתח יורד) אנו זקוקים ליותר זרם (יותר מצערת) בכדי לשמור על הספק מסוים- לריחוף לדוגמה, ובשלב הזה היא מתחממת בקצב גדול בהרבה מאשר בהתחלה.

לכן אם סוללה יכולה להחזיק 10 דקות עד להתרוקנות, אחרי 8 דקות היא הרבה יותר קרה מאשר בסוף. וב5 דקות הראשונות היא כמעט ולא תתחמם.

[ziki]

1

לכן אם סוללה יכולה להחזיק 10 דקות עד להתרוקנות, אחרי 8 דקות היא הרבה יותר קרה מאשר בסוף. וב5 דקות הראשונות היא כמעט ולא תתחמם.

לא נכון לגבי הטסה עם LIPO, לכל סוג של סוללה גרף פריקה שונה בו היא מאבדת מתח בקצב שונה ובהתאם לכך משנה את התנגדותה, הדבר תלוי באופין חומר הסוללה.
בנוסף ישנם פרמטרים נוספים הקשורים להליך התחממותה של הסוללה והם משמעותיים לא פחות מהתנגדותה כגון יכולת פיזור החום העצמי שלה (שהוא גרוע בליפו), התנאים בה היא עובדת וצריכת הזרם ממנה.
תטיס 4 דקות, בדוק טמפרטורה על הסוללה ותיווכח שהיא חמה (איזור ה 40 מעלות תלוי בסוללה),
תן לה להתקרר ותטיס עוד 4 דקות (בלי לטעון אותה) ותיווכח בטמפרטורה זהה לניסוי הראשון.
מה שכן, אם תמשיך לפרוק את הסוללה ותגיע לאיזור שבו הסוללה מתחילה להפיל מתח (איזור שלא מומלץ בו להטיס) אז תתחיל לראות שינוי מהותי בחום על הסוללה משום ששם מתחיל השינוי הקריטי בהתנגדות הפנימית שלה.
ציקי