מבער אחורי

[Shay]

מה זה איך זה עובד והאם אפשר לשים כזה על טיסנים וגם למה אומרים שהוא שורף כל כך הרבה דלק

[Boogle]

מבער אחורי קיים במנועי סילון.
בהסבר פשטני (מאוד), מנוע סילון מורכב ממדחס, תא שריפה , טורבינה תא לחץ ונחיר.
כאשר האויר נדחס ע"י המדחס לתא השריפה שם מוזרק דלק ונותצרת בעירה, הגזים , תוצרי הבעירה עוברים בטורבינה ומסובבים אותה (לצורך סיבוב המדחס ולפעמים עוד מטלות) ומשם מצטברים בתא הלחץ בדרך לעבור בנחיר, תפקיד הנחיר הוא להאיץ את הזרימה עד למאך 1 בנחיר (תמיד השאיפה תהיה למאך 1 לא יותר) וע"י כך לייצר את הדחף.
המבער האחורי הוא בגדול מזרק דלק הנמצא בתא הלחץ ומנצל את יתרות האוויר שלא נשרף עם הדלק בתא השריפה והטמפרטורה הגבוהה של הגזים בתא על מנת לייצר בעירה משנית בתוך תא הלחץ, הדבר יוצר עליה משמעותית בלחץ בתא וע"י כך משיגים דחף רב יותר. היות והדבר כרוך בעליה משמעותית בלחץ ניתן להשתמש במבער רק במנועים בעלי נחיר מתכוונן היודע להפתח ולהסגר בהתאם. הפעלת המבער וניצולו כראוי דורשת להזריק כמות גדולה של דלק לתא.

אהה ולא, אי אפשר, בשלב זה, לשים כזה על טיסנים.

עוד חומר פה: http://en.wikipedia.org/wiki/Afterburner

[ZvikaF]

בוגל,אני לא בטוח אם לזה התכוונת (תא לחץ ?) המבער גורם לעליית הטמפרטורה של גזי הפליטה אחרי הטורבינה ולא בתא השריפה וע"י כך להוספת אנרגיה לגזי הפליטה, באנגלית המבער נקרא גם REHEAT שמסביר את האפקט...

להסבר על מנועי סילון:
http://www.youtube.com/watch?v=p1Tqw...eature=related

[Boogle]

לא זוכר את המינוח המדוייק, קוראים לאזור הזה צנ"פ (צינור פליטה) זהו הקטע במנוע לאחר הטורבינה אשר בו נבנה/נאגר הלחץ עבור הנחיר.
מצטער מראש על אי דיוקים בשמות החלקים , הסתיידות המח והסקלירוזה שכיחים בבני גילי.
מה שאלת בעצם

[אורח]

לא זוכר את המינוח המדוייק, קוראים לאזור הזה צנ"פ (צינור פליטה) זהו הקטע במנוע לאחר הטורבינה אשר בו נבנה/נאגר הלחץ עבור הנחיר.
מצטער מראש על אי דיוקים בשמות החלקים , הסתיידות המח והסקלירוזה שכיחים בבני גילי.
מה שאלת בעצם

אוהבים אותך boogle תחזיק מעמד.

[Shay]

ועוד קצת שאלות:
מהי הנעה וקטורית
איך היא עובדת
ומה היתרונות והחסרונות שלה לילה טוב

[Nlackrif]

אז ככה,
בגדול, וקטור זה כוח מדיד, כוונה- יש לו כיון ועוצמה.
לדוגמא: שים את היד מול הפנים ותנשוף, הרוח שהרגשת זה סוג של וקטור עם כיוון ועוצמה.
כידוע, מנוע סילון עובד ע"פ עקרון הפעולה והתגובה (לכל פעולה ישנה תגובה נגדית ושווה בעוצמתה - חוק השלישי של ניוטון)

הנעה וקטורית - בשימוש במטוסי הקרב החדישים. איך זה עובד, בעזרת צנ"פ (צינור פליטה) מיוחד משנים את כיוון זרימת האוויר הסילונית היוצאת מהמנוע ובכך משפרים את כושר התמרון של המטוס בצורה קיצונית.

תחשוב שבטיסן שלך, היית יכול לשנות במקביל לתנועת ההגאים, גם את הזווית שבה יושב המנוע, היית מקבל היגוי מטורף

[ZvikaF]

מימשו הנעה וקטורית בטיסנים - מנוע סילון שניתן לסובב ולעלרד אותו, שעושה ביצועי 3D מטורפים..
יתרונות - היגוי מוגבר, והיגוי במהירויות נמוכות שבהם משטחי ההיגוי כבר לא יעילים.
חסרונות - סירבול ותוספת משקל.
ראה מקרה כנף עם גאומטריה משתנה....

[Boogle]

אני חושב שיש לי תמונה של הטיסן הוקטורי הראשון (לפחות פה בארץ) יוצר והוטס בטכניון בשנת 88.





בהמשך נרכשו סקיילים של חברת ביירון (F15:F16) שעבדו עם מנוע OS77 מניפה וייצרנו להם נחירים וקטוריים לניהוג.
הדברים הללו טסו בצורה מוטרפת.
אגב, אחת המגבלות בהנעה וקטורית היא הטייס, כוחות הניהוג הפועלים על המטוס בשימוש בניהוג וקטורי פשוט מביאים את הטייס לרמות של G חיובי ושלישי שלא הכירו עדיין, כנראה זו אחת הסיבות שהעסק לא התפתח לכלל מטוסי הקרב.

[קורן בן אשר]

בוגל, אשמח אם תספר קצת יותר על הפעילות, מאיזה היבטים חקרתם (הייתה בק"ט? ) וכו'.

אתה קשור גם ל-F-22 ששם?

[Boogle]

הסטוריה לשמה
בשלהי שנות ה80 ההייפ היה הנעה ווקטורית, כולם דיברו על זה כולם חשבו על זה וכך נולדה המחשבה לנסות על טיסנים.
פרופ' בנימין גל-אור, ראש המעבדה להנעה סילונית באותם ימים, היה פוליטיקאי טוב (ובעל יחסי אנוש גרועים) הסתגר לו בד' אמותיו בטכניון והיה נוסע מספר פעמים בשנה ללוקהיד מרטין ולחא"א והיה מוציא מהם תקציבי מחקר בנושא.
החבר'ה דאז שעזרו לו במסגרת עבודתם לתואר השני היו ארז פרידמן (השמאלי) מיקי תורג'מן(האמצעי) וצחי כהן (מימין).
הדגם שנראה בתמונה, הוא כנף מעופפת אשר הונעה במנוע שתי פעימות של OS עם מניפה וכל זרם הסילון יצא משפת הזרימה של הכנף. טיסותיו בוצעו במהלך 87-8 תקופה בה אני הייתי עדיין מחזר אחרי חדוא הראשונה והשניה.
הטיית הELEVONS היתה מייצרת מלבד כח אוירודינמי של המשטח גם הטיה של זרם הסילון לכוון הרלוונטי כאשר לYAW וקטור היו הרבה תריסונים כמוט שיש במזגנים.
העסק טס יפה ואז הם עברו לבניה של דגמי F15 וF16 כאשר בתקופה הזו (89) הצטרפתי לצוות כעבודת סטודנטים (היה לי ניסיון בהשמדת בלזה מתעופה ספורטיבית).
בנינו נחיר בעל חתך עגול ההופך למלבני וציידנו את החלק המלבני בקירות נעים שוב בשיטת תריסי המזגנים.
היה קשה להטיס את החולרות, בק"ט באותם ימים ובתקציב שהיה לא הועלתה על הפרק, כך שלמעשה כל הטיסנים הוטסו כפי שאנחנו מטיסים כיום, עם הרבה מיומנות הטסה של מיקי ארז וצחי.
עיקר הבעיה היתה התחממות המנועים שהיו מאבדים כח בצורה דרסטית וקצב הטיסות המוצלחות היה משהו כמו 1:10 . (אחח לו היו לנו מנועי סילון כפי שיש היום)
בסוף שנת 90 סיימתי את עבודות הסטודנט ואת פרוייקט 63-4 שכמובן כבר היה בנושא, והלכתי לדרכי. לא ידוע לי מה היה ההמשך ואיך.(אמרתי כבר שגל-אור אדם קשה?)

אם כן מה עשיתי שם עוד במשך כשנתיים? חוץ מ"לרצוח" בלזה"? צרפתי שני חברים שלי דן ודני (אני לא צוחק, אגב היה עוד דני שלא אושר לו להצטרף ) וייצרנו כיילנו והתקנו במו ידינו מדידי נתוני טיסה ,זוית התקפה זוית סבסוב מהירות טיסה ושלושה גיירו שהוסבו למדידת שיעור גלגול עלרוד וסבסוב . המדידים היו מחוברים ל"מיקרו מחשב" שעלה משהו כמו 50000$ והיה מבוסס 8052 עם משהו כמו 256KB זכרון והיינו צריכים לרוץ מהשטח למעבדה ולהוריד את הנתונים לPC בRS-232 מהר מהר לפני שהסוללה תגמר...

מה שעלה במדידות, היה כוחות G מאוד גדולים שעלולים לפעול על הטייס אם לא ישב בדיוק במרכז הכובד בעיקר בביצוע עלרוד.

א***ח נוסטלגיה.
(אגב, אחד הדני'ם הוא רע"ן מבנה מטוס כיום- מי שמכיר מכיר ומי שרוצה שישאל אותו וימסור לו ד"ש וגם יזכיר לו שאני מחכה להזמנה לארוחת צהריים בשבת).

[קורן בן אשר]

מרתק, תודה. אני יכול להקשיב לסיפורים כאלה במשך שעות.
אגב, משום מה אני לא רואה תמונה.

אין לי מושג איפה גלאור כיום. בתקופתי (עשור אחריך) אני חושב שהוא כבר לא היה שם.כן יצא לי לראות F-22 גדול למדי ויפה מאוד שנבנה שם בסוף שנות התשעים כנראה, ועדיין שוכב שם איפשהו.

רע"ן מבנה באמת בחור נחמד מאוד, ועד לא מזמן הייתי יכול למסור לו את הד"ש באופן אישי.

[Boogle]

נסיון נוסף לתמונה