אני לא מהאנשים שמתלהבים ממשהו למשך 3 דקות ואז זונחים אותו ועוברים להתלהב בטירוף ממשהו אחר, אבל יש לי תחושה שכדי להינות מהטסת מסוק אני צריך להסכים להינות ממשהו רק כי כולם אוהבים אותו. 3D.
זה משונה בעיניי שמכשיר שמתקדם טכנולוגית בכל כך הרבה תחומים לא מיושם ליותר מ"צעצוע לפעלולים". זה כמו לחשוב שסקייטבורד יכול רק לעשות סלטות על כל מעקה בשכונה, כשלדוגמא המשיכה שלי לסקייטבורד תהיה דווקא לעובדה שהוא יכול לקחת אותי לעבודה מהרכבת במאמץ מועט, שאפשר לעמוד עליו עם מצלמת וידאו ולעשות אחלה "דולי", והוא אפילו יכול לסייע בהעברת חפצים כבדים או ארגז קניות מהסופר.
לא נוח לי שמשהו כל כך גמיש מעוצב אוטומטית לצורה הפופולרית שלו.

ורק שיהיה ברור - אני הכי מעריך ומתרשם מהיכולות של הפעלולנים, אני מבין את עומק הסוויץ' שצריך לעשות במוח כדי להגיע לשליטה ב(4 פאי כפול ריבוע הרדיוס) מעלות אפשריות של כיוון האף, והפעלולנים שפגשתי הם בעיני פנומנים ואני מקנא ביכולות המנטאליות שלהם, אבל אני לא רואה את עצמי נהנה מזה.

אני מתחיל לחשוב על נטישת התחום, וזה מעציב אותי.
אני טוב בדברים טכניים וויזואליים, אני אוהב לבנות ולחתוך ולהרכיב ולצבוע... השקעתי בוכטה של כסף על מסוק וכל מה שנלווה, שיפצרתי את האמא שלו, למדתי כל מה שיכולתי על כל בורג שלו, ראיתי כל סרטון וקראתי כל דיון לגביו, ואפילו מצאתי שני שטחים נוחים לרחף איתו לא רחוק מהבית, אבל אני חושב שבסופו של דבר הרבה יותר כיף לי להרכיב אותו מאשר להטיס אותו.

מישהו בכלל מבין על מה אני מדבר?