ליום הולדתי האחרון שלי (ולא אסגיר בן כמה אני ) אישתי המדהימה עשתה לי הפתעה בדמות קופסת קרטון גדולה. פתחתי אותה וליבי החל לפעום במהירות לנוכח ההוק האדום, כמו ילד שקיבל את הצעצוע שראה בחלון הראווה וחיכה כמה חודשים לקבלו. לא משנה שמאז היא מקטרת כל יום על הטעות שעשתה בגלל ההוצאות, הקופסאות החומות מהסיני, ריח הציאנו בבית, ההתמכרות, חלקי הטיסנים בכל חדר, הבריחה מהמיטה כל שבת בבוקר ושאר הירקות...
זה קרה לפני רק 6 חודשים ומאז אני נהנה מכול רגע בתחביב והפורום הזה!
אז זה הזמן להודות לפורום, למנהליו ולחברים פה. הכרתי קהילה מדהימה שתמיד שם לעזור, לתרום, לחלוק, לשתף ולהשקיע, אם מזמנם פה מול המסך או בשטח. לכל בעייה הכי קטנה כולם מתקבצים סביבך עם פלייר, ציאנו, סוללה, סרוו ואפילו מנוע מבלי לבקש כל תמורה.
נכון שיש פה ושם ניצוצות בגלל הלוקטייט, DX7 vs. Futaba, עזרה טלפונית מעודד או סתם מישהו שרוצה להתפרק על איזה ילד... אבל בלי זה לא יהיה מעניין ולא יהיה על מה לצחוק כששותים קפה בשטח...
האם יש מקום להתגאות בהודעה ה-1000...? אז אולי אני מתלהב, נהנה להגיב ולעזור, לצחוק או סתם לכתוב שטויות בשתיים בלילה, אבל נראה שיש משהו שקשה להתנתק מהפורום הזה... תבדקו, אפילו אנשים שנוסעים לחו"ל מתחברים...
טוב אפסיק עם ההשתפכות הרגשית הזאת ואקנח רק שאפשר להתגאות בקהילה הקטנה שיצרנו פה ותמשיכו לרדת אחד על השני שיהיה על מה לצחוק...
תודה!
יש מערבית... זזתי לזרוק את ה-DIU מהצוק לפני השקיעה....
נערך לאחרונה על ידי guyst; 18-03-2010 בשעה 16:21:59.
ההודעה ה-1000 שלי - תודות לפורום!
) אישתי המדהימה עשתה לי הפתעה בדמות קופסת קרטון גדולה. פתחתי אותה וליבי החל לפעום במהירות לנוכח ההוק האדום, כמו ילד שקיבל את הצעצוע שראה בחלון הראווה וחיכה כמה חודשים לקבלו. לא משנה שמאז היא מקטרת כל יום על הטעות שעשתה בגלל ההוצאות, הקופסאות החומות מהסיני, ריח הציאנו בבית, ההתמכרות, חלקי הטיסנים בכל חדר, הבריחה מהמיטה כל שבת בבוקר ושאר הירקות...
אבל בלי זה לא יהיה מעניין ולא יהיה על מה לצחוק כששותים קפה בשטח...
ציטוט ההודעה בתגובה
