"גרמלין" F3J
במשך ארבעת השנים האחרונות לקחתי על עצמי פרויקט תכנון ובניית טיסן F3J שאני קורא לו גרמלין.
במקור הרעיון לטיסן עוד בשנת 2003 כאשר גלעד ועקנין ואני היינו יחד בנבחרת ישראל לאליפות אירופה ברומניה. באותה תקופה הטיסנים הממוצעים נעו סביב 3.2 ל-3.3 מטר ואנחנו רצינו טיסן גדול יותר עם חדירות טובה יותר להטסה ברוחות חזקות. הרעיון היה בניית טיסנים קלים יחסית שגם יוכלו לתפקד היטב בתנאי רוח קלה בזכות החדירות ובו בזמן להנות מהמשקל נמוך ועל כן קצבי שקיעה וטיפוס טובים יותר. רצינו זנב קרוס ולא V שהיה פופולארי בזמנו על מנת לקבל יציבות טובה יותר ותכונות הטסה נעימות יותר וכנף בשני חלקים (במקום שלושה) על מנת לקצר זמני בנייה ולהוריד משקל בקצוות, דבר שמשפר את הניהוג. רצינו גוף עם חרטום מחודד ומושפל קלות לשיפור דיוק הנחיתה (מניעת החלקת הדאון בשלב "הנעיצה" לספוט). אבל הכי חשוב רצינו טיסן משלנו.
תכננו את הטיסן כולו, מתחילתו ועד סופו, עם חתכי כנף משתנים על פני המוטה, כנף אליפטית במוטה 345 ס"מ וכמו כן מידלנו את הגוף וההגאים בתוכנת מחשב כאשר נאלצנו לנטוש את הפרויקט בשל עלויות גבוהות וחוסר עניין של טיסנאים אחרים שקיווינו לגייס לפרויקט.
הפרויקט קיבל חיים חדשים בשנת 2006, בדיוק לפני אליפות העולם בסלובקיה. חברי מועדון עומר פנו אלי בבקשה לעזור להם לתכנן טיסן חדש שיחליף את הטיסנים המיושנים יותר אשר להם תבניות במועדון. שלפתי את התכנון הישן והתחלתי לשכלל אותו. במקום חתכי הכנף המקוריים שילבתי חתכי כנף של דר. מארק דרלה, מתכנן ה-SUPRA, דאון F3J מהמתקדמים בזמנו בעולם.
במהלך אליפות העולם באותה שנה נפגשתי עם פיליפ קולב, מהמתחרים המובילים באירופה אשר בזמנו הפנוי גם מתכנן את טיסניו, פיליפ הציע לעזור בפרויקט והציע את שירותיו בתכנון הכנף. פיליפ לקח את חתכי הכנף וביצע בהם שינויים קטנים על מנת לשפר את ביצועיהם במעט וגם הציע משפר שינויים בתצורת הכנף. לאחר סדרה ארוכה של התכתבויות ושיחות בסקייפ, קיבענו את תצורת הכנף והתחלנו תכנון CAD לצורך ייצור גלמים לכנף.
את תכנון ה-CAD הכין אורי דה-סואן במומחיות רבה ויצאנו לייצור של הגלמים בכרסום בפלסטיק (SIKA BLOCK). לצערינו, היצרן הסתבך מעט עם ייצור הגלמים ונאלצתי לתקן את הגלמים תוך השקעת זמן רב מאד. הבעיות העיקריות שהיו לנו היו בשפות ההתקפה ובחיבורי הבלוקים אשר לא נחתכו לאורכים המדויקים ולכן לא התאימו באופן מלא אחד לשני. לאחר כחודשיים עבודה, הסענו את הגלמים למועדון בבאר שבע וייצרנו זוג תבניות, תבנית אחת למועדון עומר ותבנית שנייה לצוות בנייה במרכז שכלל אותי, עומרי סירקיס, גלעד ועקנין ויוסי פוקס. חברי מועדון עומר השקיעו מאמצים רבים ובסוף 2007 לאחר בניית תבנית לגוף והגאים באופן עצמאי, השלימו בניית טיסן ראשון לו החליטו לקרא "שסק" שהוא למעשה הגרסה "הדרום ארץ ישראלית" של הגרמלין שלי.
אצלנו במרכז לקח קצת יותר זמן, בעיות של מקום לעבוד על התבניות, אילוצי עבודה ומשפחה גרמו לדחייה של קרוב לשנה עד השלמת התבנית לכנף. בנוסף, בעיות חדשות שצצו משגיאות הייצור הוציאו לנו אוויר מהמפרשים והקצב הואט באופן משמעותי.
את בניית חלקי הגוף עשיתי לבד מכיוון שצוות הבנייה שלי התייאש ועל כן תכנון הגוף וייצור התבניות נפל עלי וכתוצאה לקח לי עוד כשנה להשלים את המלאכה הזו.
לצורך הורדה במשקל הגוף החלטתי לייצר את הגוף בחלקים, כל חלק יוצר באופן בו ניתן לקבל את יחס המשקל לחוזק המיטבי לחלק זה. על כן, הגה הכיוון במבנה סנדוויץ' חלול (בדומה לכנף), הגוף הקדמי בוואקום וצינור הזנב בליפוך על תבנית זכר.
הגה הגובה משלב טכניקות בנייה מעולם החופשיים יחד עם טכניקות בנייה מעולם דאוני הרדיו לקבלת הגה גובה חזק במיוחד ובמשקל נמוך מאד (כ-40 גרם במקום 55 גרם).
השנה השלמתי בניית שני טיסנים, האחד כנף קוולר ופיבר, שוקל 2050 גרם והשני עם כנף קרבון (90 גרם למטר) 2250 גרם.
ביצועי הטיסנים יצאו כמתוכנן והינם תחרותיים לחלוטין מול הטיסנים הקנויים בארץ ובעולם. חוזק ועמידות הטיסנים טובים מאד ותכונות ההטסה שלהם נעימות למדי.
לאחרונה סיימתי גם גוף חשמלי וגם אותו אציג בהמשך.
תהנו,
ציטוט ההודעה בתגובה
האם יש טיסנים אחרים שמשתמשים בשיטה זו, או שזה למעשה פטנט מקורי שלך?
