התחרויות הבאלטיות 2010
זה התחיל קצר והתארך הרבה מעבר למצופה... עמכם הסליחה.
כמדי שנה (בשלוש שנים האחרונות), נסעתי עם משפחתי לליטא שם מתקיימות 2 תחרויות שונות בסבב גביע העולם בטיסנים חופשיים- Baltic cup ו- Estonian cup.
שתי התחרויות מתקיימות באותו השטח, יום אחרי יום ונחשבות כשתי תחרויות שונות בסבב גביע העולם ואפילו תחרויות של מדינות שונות (הבאלטית מאורגנת ע"י ליטא והקלוב הליטאי והאסטונית ע"י אסטוניה והקלוב שלהם).
שילוב זה מושך לא מעט מתחרים שכן תמורת עלות נסיעה אחת מקבלים 2 תחרויות.
השנה, ה-10 למאורע, הגיעו כמות המתחרים הגדולה אי פעם ובשילוב מזג אויר טוב מאוד (הכל יחסי כמובן) הביא לסוף שבוע מדהים.
השנה נעשה גם מאמץ מיוחד מצד המארגנים למשוך מתחרים בעלי שם. מאמץ זה הניב פירות, בעיקר במחלקת ד-2 עם מתחרים שהגיעו בפעם הראשונה לתחרויות אלה כגון ויקטור סטמוב (אוקראינה), סרגיי מקרוב ומיכאל קצקרוב (רוסיה), רולנד קוגלוט (סלובניה) לצד מתחרים אחרים בעלי שם אך קבועים בשטח- פר פינדהל, רוברט הלגרן ודניס ורהוז (שבדיה) ועוד.
במחלקת ג-2 השמות הבולטים היו סטפן סטפנצ'וק (אוקראינה), ומייק וולנר (אנגליה).
כהרגלי, התייצבתי בשטח כבר ביום חמישי, יום לפני התחרות לאימונים ואיזונים.
העייפות ככל הנראה מהטיסה הביאה לכך שלא הטסתי הרבה אולם ככל שהתקדם היום השטח התמלא מתחרים מכל קצוות תבל- מזג האויר היה נוח עם רוח של כ- 4-5 מ"ש.
בערב, התייצבו כל המתחרים להרשמה במלון התחרות (הממוקם בכניסה לשטח וניתן ללכת ברגל מהמלון לשטח). המלון היה מלא וגדוש במתחרים.
יום שישי- Baltic cup-
יום התחרות הראשון התחיל עבורי לא טוב כאשר התעוררתי באיחור (השעון המעורר כשל בתפקידו) והיות ואני לא ישנתי עם כולם במלון של התחרות אלא כחצי שעה נסיעה משם- בקושי הגעתי בזמן לתחילת הסיבוב הראשון בד-2.
זה המקום אולי לציין שהתחרות של כל המחלקות מתקיימת באותו היום כאשר התחרות מתחילה עם סיבוב של מחלקות ג-2 ו- מ-2 שאורכו 45 דקות ומיד לאחריו סיבוב במחלקות ד-2 ומחלקת F1Q (שאין לה עדין קיצור ישראלי) שהיא מחלקה של טיסן מנוע חופשי אך חשמלי- גם סיבוב זה אורך 45 דקות וכך חוזר חלילה.
לאחר הסיבוב הרביעי יש הפסקה של חצי שעה לארוחת צהריים כשלאחריו מתקיימים עוד שני סיבובים (בכל מחלקה).
לאחר שהגעתי (בקושי בזמן) לתחילת התחרות אני מגלה ממש לפני שאני ניגש לקו המרכזים כי אבד לי הטלפון ככל הנראה בדרך מהאוטו לשטח ומצב הרוח שלי מדרדר.
בסיבוב הראשון אני מאבד 24 שניות מה שלא תורם למצב הרוח.
השטח מוקף עצים כמעט מכל צדדיו וע"מ למקסם את ניצול גודל השטח, המארגנים מתמקמים ממש בסמוך לעצים מה שמביא לאויר מעורבל מאוד ולא יציב.
מזג האויר בתחרות היה נוח מאוד, היה זה היום החם ביותר בליטא השנה (עד אותו היום) עם טמפ' של מקסימום 19 מעלות והרוח עד להפסקת הצהריים היתה עד 3 מ"ש- פשוט מושלם.
הרוח החלשה וההפסקות הארוכות הביאו להרבה זמן פנוי בין הסיבובים- זמן שנוצל להרבה שיחות בין המתחרים על פלפרים (טיסנים עם עקימון משתנה), טיסנים על פרופיל BE (בריאן איגלסטון- טיסנים עם גרר נמוך) ועוד.
בין לבין, מצאתי את הפלאפון (שהיה כמובן בתוך התיק...).
אחרי ההפסקה הרוח התחזקה עד כדי 8 מ"ש והתנאים היו קשים בהרבה מה שהביא לצמצום משמעותי בכמות האנשים שסיימו את התחרות בתוצאה מלאה והאריך בהרבה את זמן החזרת הטיסנים.
להחזיר את הטיסן מהסיבוב החמישי לקח לי כשעתיים שכללו גם נפילה לערוץ נחל אחד קטן (אני כנראה פחות אתלטי ממה שחשבתי ולדלג מעליו היה רעיון שאפתני מדי) וניסיון לא מוצלח לחצות ערוץ נחל (גדול יותר) במודע.
כשכבר הגעתי חזרה גיליתי שיש רק 5 מתחרים שסיימו את התחרות עם תוצאה מקסימלית ואני, שהחסרתי רק את 24 השניות בבוקר, סיימתי מיד אחריהם במקום ה-6- רגשות מעורבים כי הייתי יכול וצריך להיות יחד איתם...
כמצופה ממקצוענים, 5 המלאים היו: מקרוב, קצקרוב, פינדהל, קוגלוט ועוד בחור מקומי ליטאי (שניצח בשנה שעברה ומכיר את השטח ככל הנראה טוב מכולם).
הרוח החזקה לא נרגעה ודחו עוד ועוד את תחילת טיסות ההמשך. בין לבין מישהו בשטח זיהה פוטנציאל לתמונה מיוחדת של 6 אלופי עולם במחלקת ד-2:
עומדים משמאל לימין:
ויקטור סטמוב (אוקראינה) אלוף עולם שנת 1997 (נערכה בצ'כיה).
סרגיי מקרוב (רוסיה) אלוף עולם לשנת 2009 (נערכה בקרואטיה).
אנדרס לפ (אסטוניה) אלוף עולם שנת 1989(נערכה בארגנטינה) (ייצג את ברית המועצות).
פר פינדהל (שבדיה) אלוף עולם שנים: 2001 (נערכה בארה"ב), 2007 (נערכה באוקראינה).
רוברט הלגרן (שבדיה) אלוף עולם שנת 2003 (נערכה בהונגריה).
מיכאל קצקרוב (רוסיה) אלוף עולם שנת 1991 (נערכה ביוגוסלביה) (ייצג את ברית המועצות).
לאחר דחיות רבות בסוף החלו טיסות ההמשך במחלקת ד-2 עם טיסה של 7 דקות (עד עכשיו לא ברור מדוע דילגו על טיסת ה- 5 דקות).
היה ברור שבעקבות מהירות הרוח טיסן שיטוס 7 דקות ינחת בוודאות בעצים. נקודה זה גרמה לכך שרק פינדהל העז להטיס טיסן פלפר בטיסה זו (מקרוב וקוגלוט טענו בפני כי הסיכון בפגיעה ואיבוד פלפר לא מוצדק בעיניהם).
כאמור, הפלייאוף נערך ברוח די חזקה מה שהביא לבחור המקומי לעשות תוצאה של 0 בסיבוב זה.
גם מקרוב נאלץ להוריד את הטיסן לאדמה במהלך הסיבוב ולבצע למעשה ניסיון טיסה.
ראשון לשחרר היה פינדהל בזריקה יפה של הפלפר, לא הרבה אחריו קוגלוט וגם קצקרוב.
מקרוב עלה לניסיון טיסה וזרק את טיסנו ממש שניות בודדות לפני השריקה לסיום הסיבוב.
בסיום הסיבוב התברר שרק פינדהל ומקרוב הצליחו לעשות 7 דקות- ואגב שניהם צנחו בעצים...
לאחר מכן התקיים פלייאוף של מחלקות ג-2 ו- מ-2.
בגומי התחרות הסתיימה (סה"כ 37 מתחרים):
1. כריסטנסן (שבדיה)
2. סייפרט (גרמניה)
3. סטפנצ'וק (אוקראינה)
4. וולנר (בריטניה)
5. גירקיס (ליטא)
במנוע (סה"כ 15 מתחרים):
1. סיצ'וב (סלובניה)
2. סיבולסקס (ליטא)
3. פלצ'טקה (פולין)
4. דה בור (הולנד)
5. בורק (פולין)
הפלייאוף האחרון בד-2 בין מקרוב לפינדהל היה קצר. מקרוב הטיס את הפלפר ובחר בשיטה אסטרטגית של להצמד לפינדהל מתוך מחשבה שהוא יזרוק גבוה ממנו ויעשה באותו אויר תוצאה טובה יותר.
כך היה כאשר הוא זרק יחד איתו, כמה מטרים רבים גבוה יותר...
במהלך הגלישה כל טיסן התרחק לכיוון אחר וטיסנו של מקרוב היה באויר טוב יותר והוא ניצח בהפרש של כדקה ורבע.
ראש הטבלה (סה"כ 64 מתחרים):
1. מקרוב (רוסיה)
2. פינדהל (שבדיה)
3. קוגלוט (סלובניה)
4. קצקרוב (רוסיה)
5. ג'קוטיס (ליטא)
6. אני (ישראל)
המשך בהודעה הבאה.
ציטוט ההודעה בתגובה
תגובה להודעה: התחרויות הבאלטיות 2010
תגובה להודעה: התחרויות הבאלטיות 2010
נכתב במקור על ידי Liav
