"No load Current" - משמעות הזרם והשפעותיו על הנצילות

[moshezm]

שלום לכולם,

לפני זמן מה שמתי לב לנתון "No load Current" במנועים חשמליים ולא יחסתי לו חשיבות מיוחדת,
היום עשיתי חישובים באחד האתרים לראות כמה נציל הסטאפ שבניתי להוריקאן שלי.
בחרתי כל מיני מנועים בעלי נתונים דומים כאשר ההבדל הוא רק ב No load Current וזה השפיע על גרף הנצילות בצורה ישירה.

אשמח לקצת פרטים, מה? מי? מו?
מה זה הזרם הזה?
איך הוא משפיע על הנצילות (חום מנוע, זמן באוויר.........)?

וכל פרט אחר שיש.

[Menash]

הנתון הזה אומר כמה זרם המנוע שלך צורך כשהוא עובד בריקם ( ללא עומס).
ההספק הזה נוצר עקב יצירת שדה מגנטי בסלילי הסטטור+ הפסדים מכאניים כמו מיסבים וחיכוך הרוטור עם האוויר.

[Menash]

נצילות אכן מושפעת מהזרם הזה וניתנת לחישוב בדרך מאוד פשוטה- הספק כניסה חלקי הספק יציאה
את התוצאה להכפיל ב100 להלן הנצילות של המנוע באחוזים.

[Boogle]

הנתון הזה אומר כמה זרם המנוע שלך צורך כשהוא עובד בריקם ( ללא עומס).
ההספק הזה נוצר עקב יצירת שדה מגנטי בסלילי הסטטור+ הפסדים מכאניים כמו מיסבים וחיכוך הרוטור עם האוויר.

עיקר שכחת את הזרם שזורם על החוטים במנוע עקבוהתנגדותם העצמית ( חוק אוהם ), ככל שהחוטים עבים יותר התנגדותם נמוכה יותר והזרם יהיה גבוה יותר.

[b1yossi]

עיקר שכחת את הזרם שזורם על החוטים במנוע עקבוהתנגדותם העצמית ( חוק אוהם ), ככל שהחוטים עבים יותר התנגדותם נמוכה יותר והזרם יהיה גבוה יותר.

זה נכון, אבל לענייננו זה לא רלוונטי מכיוון שחוק אוהם במנועים אינו פועל פשוטו כמשמעו עקב הכא"מ.

ישנו ניסוי שאני לא זוכר בדיוק איך מכנים אותו (טוב עברו אי אילו שנים מבה"ס ) שבו עוצרים מכנית ציר מנוע ובודקים את הזרם, במקרה הזה מתקבל משהוא שקרוב לתוצאת החישוב ע"פ חוק אוהם.

[ZvikaF]

זה נכון, אבל לענייננו זה לא רלוונטי מכיוון שחוק אוהם במנועים אינו פועל פשוטו כמשמעו עקב הכא"מ.

ישנו ניסוי שאני לא זוכר בדיוק איך מכנים אותו (טוב עברו אי אילו שנים מבה"ס ) שבו עוצרים מכנית ציר מנוע ובודקים את הזרם, במקרה הזה מתקבל משהוא שקרוב לתוצאת החישוב ע"פ חוק אוהם.

בלי ההתנגדות המושרית הזו היו המנועים החשמליים נשרפים (וזה מה שקורה שעוצרים חיצונית מנוע חשמלי)

דרם ללא עומס אכן מוגדר כמו שמנשה כתב למעלה.

[Menash]

עיקר שכחת את הזרם שזורם על החוטים במנוע עקבוהתנגדותם העצמית ( חוק אוהם ), ככל שהחוטים עבים יותר התנגדותם נמוכה יותר והזרם יהיה גבוה יותר.

אתה צודק 100% אבל מדובר כאן בחוטים מאוד קצרים, משהו כמו 20 ס׳מ לכן ההתנגדות הזו זניחה ביחס להתנגדות סלילי הסטטור במידה והמנוע פועל ללא עומס.
כשהוא עמוס זה כבר כן בא לידי ביטוי בגלל הזרם הגבוהה שנצרך.

[Menash]

זה נכון, אבל לענייננו זה לא רלוונטי מכיוון שחוק אוהם במנועים אינו פועל פשוטו כמשמעו עקב הכא"מ.

ישנו ניסוי שאני לא זוכר בדיוק איך מכנים אותו (טוב עברו אי אילו שנים מבה"ס ) שבו עוצרים מכנית ציר מנוע ובודקים את הזרם, במקרה הזה מתקבל משהוא שקרוב לתוצאת החישוב ע"פ חוק אוהם.

ניסוי הרוטור הבלום מתבצע כאשר מוזן למנוע מתח נומינאלי והניסוי בא לתת לנו את מדד הזרם המקסימאלי שהמנוע יכול לצרוך.
במקרה שלנו זה קצת בעיה לעשות את זה כי מקור המתח החלופי התלת פאזי מגיע ממחולל אלקטרוני שמשנה את התדר כפונקציית למהירות המנוע וכשהמנוע בלום אספקת המתח נפסקת כהגנה על מהמחולל וכל מה שנשאר זה להסתמך על נתוני הייצרן.
במנועי dc ניתן לעשות את הניסוי בלי בעיה אבל הבלימה צריכה להיות רגעית כדי לא לשרוף את המנוע.

[moshezm]

אבל איך זה בא לידי ביטוי בנצילות? מה שמשפיע על התחממות המנוע.
שמתי לב ששכל שהזרם נמוך יותר הנצילות יותר גבוהה וכמובן המנוע מתחמם פחות.
מדוע הזרם נמדד כנגד מתח של 10V?

[Menash]

אבל איך זה בא לידי ביטוי בנצילות? מה שמשפיע על התחממות המנוע.
שמתי לב ששכל שהזרם נמוך יותר הנצילות יותר גבוהה וכמובן המנוע מתחמם פחות.
מדוע הזרם נמדד כנגד מתח של 10V?

אי אפשר להשקיע אנרגיה מסוג-x ולהמיר אותה לסוג-y ללא הפסדים.
מצב כזה קיים רק בסרטים מצויירים. במציאות כל המרת אנרגיה כרוחה בהפסדים כאלה ואחרים.
מנוע לדוגמא ממיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה מכאנית וההפסדים הוזכרו כבר בתחילת השרשור.
כמובן שמנוע טוב עם מייסוב טוב יהיה בעל נצילות גבוהה.