בניית AKCENT 2
בהזמנה האחרונה של גיל הזמנתי גם אני AKCENT 2
הזמנתי את ה-AKCENT כטיסן גיבוי וכטיסן צבעוני לימים בהם הראות מקשה על ההטסה וטיסן צבעוני מאפשר לטוס רחוק יותר בביטחון.
לפניכם שרשור בנייה של הטיסן על מנת לעזור לאלו שהזמינו טיסן לבנות אותו ללא צורך להמציא את הגלגל.
כמובן שהשיטות המוצעות הן המלצה ויש יותר מדרך אחת לבנות את הטיסן. ראו שרשור זה כהמלצה שלי בלבד.
הוראות נוספות שניתן ללמוד מהם ניתן למצוא באתר הבא:
http://www.olgol.com/Akcent-2/build.html
להלן הבנייה שלי:
בניית הטיסן מתחילה משקילה ותכנון של הבנייה.
משקלי החלקים:
כנף - 128.5 גרם
גוף - 39.5
חופה - 2.5
הגה גובה - 7.5
הגה כיוון - 7
תושבת הגה גובה - 1.7
ברגים - 3.5
אביזרים נוספים - 7
בתוספת מערכת הרדיו אני מעריך כי ניתן לבנות את הטיסן סביב 285 גרם (כתלות בכמות המשקולת הנדרשת בחרטום לאיזון)
תוכנית הטיסן:
הכנף:
ההגאים:
הכנף:
מספר הערות חשובות לעבודה על הכנף:
1. הכנף מאד רגישה ללחיצה, במידה ותעבדו על משטח קשה תסבלו מלחיצות ומעיכות, זה המחיר של טיסן עם ליבת קלקר מכורסמת ומצופה בשיכבה דקה של פיבר.
צריך להשתמש בספוג להגן על הכנף בזמן העבודה, ראו הוזהרתם!
2. הכנף מקלקר ולכן אין להשתמש בחומרים שתוקפים קלקר כגון אצטון, טינר, דבק מהיר וכו'.
ניקוי של שאריות אפוקסי במהלך ההדבקה ניתן לעשות עם אלכוהול פשוט. אני ממליץ להימנע מחומרים אחרים.
ספוג להגנה על הכנף
חיבור הכנף לגוף:
תחילה מדדתי את המרחק בין הברגים ואז קדחתי את הקדח הקדמי במרחק של 15 מ"מ משפת ההתקפה ומעט קדמי למרכז השקע לבורג (בערך חצי מ"מ קדימה)
לאחר מכן קדחתי את הבורג האחורי במרחק של 100 מ"מ מהקדמי וכחצי מ"מ אחורה בשקע של הבורג.
את הקדחים קדחתי בקוטר של 3.5 מ"מ ולאחר מכן הרחבתי מעט עד לקוטר הנדרש, 4 מ"מ.
לאחר מכן בדקתי את סימטריות ההרכבה. לצורך הבדיקה מדדתי את המרחק בין קצה הכנף לבין קצה הגוף. סרט מדידה של איקאה היה מאד נוח לשם כך.
תוך כדי המדידה גיליתי כי יש לי סטייה קלה ולכן הרחבתי מעט את החור האחורי עם שיופין מחט עד ליישור הכנף לזווית הנדרשת ומילוי החור בכנף עם טיפת דבק וקדיחתו מחדש (הזזה של עשירית או שתיים הצידה)
לאחר מכן הכנף הייתה סימטרית לגוף
הגאים:
אני בחרתי להתחיל עם הגה הגובה. שימו לב שמדובר בהגה רך ועדין ולכן מומלץ לעבוד על משטח רך.
סימנתי את המרכז על חתיכת מסקינג טייפ
מיקמתי את התושבת על פי העקומה שלה לאורך המיתר וסימנתי את מיקום החור הראשי (בורג) עם טוש מהצד הפנימי
שימו לב שיש "נקודות קשות" בהגה לטובת תמיכה בבורג ובפיני המיקום. החורים שלי לא יצאו במרכז הנקודות הקשיחות שכן התעקשתי על סימטריה של הגה הגובה. במידה ולכם יוצאים החורים מחוץ לנקודות הקשיחות אז תבדקו שנית, ייתכן שטעיתם בסימון או שהנקודות הקשיחות שלכם לא במקום.
סימנתי את המיקום האחורי של התושבת על מנת לקבל מושג איפה היא מסתיימת ולעזור במדידות
מדדתי את המרחק לחורים של פיני המיקום, הקדמי והאחורי וסימנתי על ההגה
לאחר הסימונים, קדחתי את החורים, 2 מ"מ לפיני המיקום ו-4 מ"מ לבורג הראשי, קיצרתי והדבקתי את פיני המיקום בתושבת הגה הגובה וחיברתי הכל
במידה ונכנס לכן בלחץ נסו לראות מה לא יושב טוב והשתמשו בשיופין עגול (ובהרבה סבלנות) והרחיבו את החורים לכיוון הנדרש. תמיד ניתן למלות את החור ולקדוח שנית במידת הצורך
הדבקת תושבת הגה הגובה לגוף:
לפני הדבקת תושבת הגה הגובה לגוף יש לבצע שתי פעולות:
1. סימון המיקום - נעשה ע"י סימון מיקום הגה הכיוון על פי התוכנית ומיקום שפת הזרימה של הגה הגובה כ-10 מ"מ לפני שפת התקפה הגה הכיוון.
2. קדיחת החור לחוט הגה הגובה מתחת למיקום העתעדי של התושבת. אי קדיחת החור לפני הדבקת התושבת מסבכת את הפעולה בהמשך (גיליתי בדרך הקשה)
לאחר סימון המיקום של הגה הגובה מניחים את הטיסן הפוך על השולחן (מומלץ לבצע לפני הדבקת ה-PEG) ומוסיפים תמיכה להגה הגובה באופן סימטרי. ההגה מתיישר באופן טבעי והדבקת הגה הגובה יוצאת מקבילה
סימון מיקום התושבת
הנחת הטיסן הפוך והגבהת הגה הגובה
הדבקת התושבת עם מעט דבק מהיר
לאחר השלמת ההדבקה, פירקתי את הגה הגובה ואת הכנף והוספתי מעט דבק לחיבור התושבת לגוף דרך החריץ האחורי של התושבת.
התוצאה הסופית
הגה הכיוון:
לאחר סימון אמצע החיזוק וסימון עובי הצינור על מסקינג טייפ, חוטכים את ההגה. זיכרו כי מדובר בהגה רך ועדין ולכן מומלץ לעבוד על משטח רך.
את החריץ חתכתי מעט קטן יותר ולאחר מכן שייפתי את החריץ בשיופין מחט על מנת לייצר רדיוסים שמתאימים לצינור הזנב העגול
את ההגה הדבקתי במקום עם מעט אפוקסי 5 (זיכרו ההגה מקלקר ודבק מהיר רגיל ימיס אותו)
חשוב להשתמש במעט מאד אפוקסי מכיוון שלקלקר אין כמעט כל חוזק מכאני ולכן הרבה דבק על הקלקר מוסיף משקל ולא חוזק. ההדבקה החזקה תגיע בהמשך מהדבקת הסקין לצינור הזנב עם בד חיזוק.
הדבקת בד החיזוק (פיבר 50) נעשית באמצעות התזת מעט (מאד) ספרי דבק מגע 3M על הבד והצמדתו למקום הרצוי כמו סלוטייפ.
לאחר מכן מספיגים את הבד במעט אפוקסי (עדיף 24 שעות) ומניחים סלוטייפ לשמור על המקום חלק (לא חייבים שכן מסבך במעט את התהליך)
הסלוטייפ
לאחר הייבוש משייפים את השאריות ומחליקים במקומות הנדרשים.
במידה וצריך לנקות את האפוקסי במהלך התהליך (לפני הייבוש) יש להשתמש באלכוהול
לאחר הייבוש:
הדבקת ה-PEG (ידית הזריקה):
מומלץ לבצע לאחר הדבקת תושבת הגה הגובה!
את ה-PEG הרכבתי במקום שנראה לי נוח, כל אחד ומה שנוח לו. בזמן שבוחרים מיקום ל-PEG יש לקחת בחשבון את עובי הכנף בנקודת החיבור אחרת הכנף עלולה להישבר בזמן הזריקה ואז עלולים להישאר עם ה-PEG ביד.
אני בחרתי לחבר את ה-PEG יחסית קרוב לטיפ בנקודה מעט אחורית שלי היא לרב נוחה לי יותר.
לאחר הדבקה ראשונית עם מעט אפוקסי 5, הוספתי חיזוק מפחמן (בתמונה) ועליו הוספתי בד 50 גרם על מנת שניתן יהיה לקבל פני שטח חלקים (אין לי תמונה של זה לצערי).
לאחר מכן הנחתי סלוטייפ על האזור ולחצתי בין שני ספוגים עם משקולת על מנת לקבל פני שטח חלקים ללא בועות מיותרות (מחר נראה אם יצא טוב)
שיוף הצבע לטובת הדבקה טובה יותר
הבד מונח במקום
לחוץ במקום עם הספוג
לאחר שהדבק מתייבש, שיוף קטן על מנת להחליק את הבד והחיזוק מוכן, התמונות לא עושות צדק, במציאות נראה יותר חלק ונקי.
כעת להתקנת הסרוואים:
על הכנף מסמנים את מיקום הסרוואים, הסרוואים צריכים להיות ממותקנים מתחת לחיזוקים.
שימו לב שמיקום החיזוקים שלכם עשוי להיות מעט שונה משלי ולכן חשוב למדוד על הכנף שלכם את המיקום המדויק.
מומלץ לא להצמיד את הסרוואים לקורה, הסיבה נעוצה בעובדה שהקלקר הוא מה שתומך את הקורה (חציץ).
במידה ונחתוך קרוב לקורה, הקלקר יאבד חלק מהחוזק שלו ללחיצה והקורה עלולה לקרוס בקלות רבה יותר.
בנוסף, תוך כדי הכנסת הסרוואים יש נטייה ללחוץ ולמעוך חלק מהקלקר סביב הסרוו ולכן אנחנו לא רוצים לפגוע בקלקר שנמצא ישירות מתחת לקורה.
על מנת לפשט עניינים חתכתי את החור לסרוו באופן מלבני, אין רווח משמעותי (או בכלל) מחור צפוף סביב הסרוו באזור הראש יותר ולכן לדעתי לא שווה את ההשקעה.
שימו לב שאני מתקין את הסרוואים ללא הרגליים שלהם, זה מקטין את החור הנדרש ואין שום היגיון בלחתוך בסקין חריצים לרגליים שכן מחליש את הכנף.
את הסקין חתכתי עם סקין יפנית ובעדינות קילפתי את הסקין מהקלקר. יש להקפיד לחתוך את הסיבים של הפחמן לאט ובעדינות על מנת שלא יתנתקו מהסקין במקומות שלא רוצים שהם יתנתקו.
את הקלקר שייפתי באמצעות דרמל לעומק המתאים, חשוב לבצע לאט ובזהירות ואין צורך להגיע עד הסקין העליון אלא רק לעומק ששווה לעובי הסרוו.
הכנף השנייה
אני בחרתי TOP DRIVE אבל אני ממליץ בחום להימנע מזה באקסנט, הסיבה נעוצה בעובדה שהקלקר מאד רך ובמהלך העבודה הכנף מאבדת מהחוזק שלה. במידה ואתם לא בונים מנוסים אתם עלולים למצוא את עצמכם בבעייה בגלל פגיעה בסקינים. במידה ואתם לא מטיסים מנוסים אתם עלולים למצוא את עצמכם שוברים כנף בנחיתה קשה או בשיפשוף של הכנף ברצפה או בצמחייה בזמן הזריקה (שלא לדבר על פגיעת טיפ של ממש שתפורר את הכנף)
לכן אני לא אפרט יותר מדי על השיטה (שלא לעודד אתכם לנסות אותה)
לאחר מכן פותחים חור בשורש הכנף במרחק 30 מ"מ משפת ההתקפה ומאתרים את התעלה של החוטים שכבר חתוכה בכנף.
משחילים את החיווט ע"י הורדת הפלסטיק של הקונקטור או ע"י חיתוך הקונקטור מהסרוו וממקמים את הסרוו בכנף (עוד לא להדביק)
אני בחרתי להלחים מחבר קטן בשורש לצורך חיבור מהיר של הכנף לגוף
הקונקטור בכנף
ברתמה החשמלית של הגוף, כל חוט של סרוו מכיל חוט אחד של הסיגנל ורק חוט מתח אחד (או פלוס או מינוס) לצורך הפעלת המאזנות נדרש לחבר את שני הקונקטורים.
היתרון הוא חיסכון בשני גידים ולכן הורדת משקל קלה ביותר (וגם קצת יותר קל להלחים) חשוב לשים לכל קונקטור שני גידים ולא לשים באחד שלושה גידים ובשני אחד כדי ליצור יותר חיכוך בחיבור הקונקטור במקלט (שלא ישלף).
את הקונקטור הדבקתי בגוף כך שבחיבור של הכנף לגוף הקונקטור יתחבר אוטומטית והברגים יהיו ממוקמים כנדרש.
שימו לב ליציקת האפוקסי על תושבת הכנף, היציקה נועדה לשפר את החיבור לגוף, למנוע גרר וגמישות בין הכנף לגוף.
קפיצים בהגאים:
את הקפיצים קיפפתי לצורת ח:
בתוך ההגה הדבקתי צינוריות שיגדילו את שטח המגע של הקפיץ עם הסקין ולא יחתכו אותו. על מנת למנוע מההגה להתפתל מהלחץ שמפעיל הקפיץ הצינורית שבהגה ממוקמת בצמוד להורן (שממנו מושכים את ההגה כנגד הקפיץ)
הצינורית במייצב נמצאת רחוק יותר אבל מכיוון שההגה קשיח יותר אני לא צופה לבעיות פיתול משמעותיות.
את החוטים אני מחבר להגאים ולסרוואים ע"י קיפול של הכבל במקום הנדרש, לאחר מכן אני מלפף חוט תפירה סביב שני החוטים ומדביק אותו עם מעט דבק מהיר. מעולם לא נפתח לי חוט בטיסה בשיטה זו וניתן במידת הצורך לפתוח ולכוון מחדש. בנוסף, אני לוחץ מעט עם שפיץ פלייר על שני החוטים במקום של הכיפוף על מנת שלא תהייה לולאה עגולה (משטח את הלולאה). בכך אני מונע קפיציות של הלולאה ודיוק גבוהה יותר למערכת.
בהגה הגובה אני עושה חריץ בהורן על מנת שניתן יהיה לפרק את הגה הגובה בקלות
לאחר שסיימתי את הכנף ואת ההגאים, מיקמתי את כל רכיבי המערכת בחרטום וסגרתי את החופה (ללא הדבקתם למקום) ובחנתי את מרכז הכובד המתקבל.
ראיתי שעל מנת להגיע למרכז הכובד הרצוי אני אצטרך להוסיף 6 גרם עופרת בחרטום.
על כן בחרתי להשתמש בסרוואים מעט יותר גדולים מה-D47 שהיו לי בבית, בחרתי בפוטבה 3154, סרוואים של 8 גרם וחזקים יותר. ה-D47 מצוינים אבל מניסיוני, ככל שהסרוואים גדולים וחזקים יותר, יותר טוב ולכן עדיף סרוו גדול יותר מעופרת. החיסרון הוא צריכת זרם גבוהה יותר וזמן טיסה קצר יותר (שעה וחצי במקום שעתיים עם ה-D47)
מכיוון שהסרוואים גבוהים יותר הייתי צריך לבצע בהם שינויים
התחלתי בשיוף של הציר של הסרוו, בערך 1 מ"מ
בהשוואה לסרוו לפני שינוי
לאחר מכן שייפתי את ראש הסרוו על מנת להנמיך גם אותו (מלמטה)
הסרוו עם הציר המקוצר והראש המונמך. ניתן לראות כי הבורג הוא הדבר הגבוה המיותר הבא.
לאחר מכן החלפתי את הבורג לבורג של היפריון שהוא שטוח יותר ובכך השלמתי הנמכה של הסרוו בשני המ"מ שהיו חסרים לי ושני הסרוואים נכנסים לגוף
גם ה-ballast נכנס, יש לי מוטות של 25, 45 ו-70 גרם מהטמוג'ין. כרגע הם מזיזים לא את מרכז הכובד קדימה אבל נטפל בהם בהמשך.
מוט קרבון בחופה מאפשר פירוק מהיר שלה
מורכב, מאוזן ומוכן לטיסה, שימו לב למדבקה שמכסה את הסרוואים
את הטיסן סיימתי על 277 גרם ללא עופרת בחרטום עם מרכז כובד של 75 מ"מ שעדיין מרגיש לי מעט קדמי כמו שאני אוהב. במידה ואחליט לקחת אותו עוד אחורה אוריד את השרינק מהסוללה (בערך 1 גרם)
בשטח ההטסה
הטיסן טס טוב, עדיין אין לי מספיק זמן טיסה איתו כדי לתת פסק דין ואני מקווה לתת קצת מידע אחרי שאסיים לסכם דעה אבל הוא ללא ספק שווה את הכסף.
כיוונים והמלצות למקסים בהמשך
כיסוי על החריצים של המאזנות וכיסויי כנף גם כן
רועי
ציטוט ההודעה בתגובה
נכתב במקור על ידי capusta
נו טוב, אני אשים 2 צינוריות פלסטיק של קיסמי אוזניים עבור הקפיץ של ההגה גובה, ואשתמש בשאר עבור התושבת וקפיץ הגה כיוון.
