עומס כנף וKV

["Mr Nice Guy"]

אהלן חברים , בעודי מתחיל בבנית טיסנים[מטיס כמה שנים] יש לי כמה שאלות שאשמח אם תצליחו לענות לי עליהן ,
השאלה הראשונה מתייחסת לעומס כנף , איך אני מחשב משקל עתידי של טיסן ? אני יודע שבמטוסי נוסעים העומס הוא 100 ק"ג למ"ר
האם בטיסנים זה אותו היחס ? איך אני מחשב מ"ר של כנף ?

השאלה השניה שלי קשורה לסלד , נגיד שיש שני מנועים שצורכים אותה כמות אנרגיה , באותו גודל וכו , אך KV שונה , האם KV גבוה יותר מתבטא בפחות כוח ? מה נותן לי KV נמוך ומה נותן לי KV גבוה ? .
מה אומר לי הדגם של מנוע , לדוגמא D2826-6 המספרים אומרים משהו או סתם אקראיים ?

ונתונים כמו אלה :
Watts: 342w
Max Current: 34A

חברים סלחו לי על הבורות אני לא הרבה זמן בעולם החשמלי . אשמח לקצת מידע מכם . תודה .

[Friman]

אהלן חברים , בעודי מתחיל בבנית טיסנים[מטיס כמה שנים] יש לי כמה שאלות שאשמח אם תצליחו לענות לי עליהן ,
השאלה הראשונה מתייחסת לעומס כנף , איך אני מחשב משקל עתידי של טיסן ? אני יודע שבמטוסי נוסעים העומס הוא 100 ק"ג למ"ר
האם בטיסנים זה אותו היחס ? איך אני מחשב מ"ר של כנף ?

השאלה השניה שלי קשורה לסלד , נגיד שיש שני מנועים שצורכים אותה כמות אנרגיה , באותו גודל וכו , אך KV שונה , האם KV גבוה יותר מתבטא בפחות כוח ? מה נותן לי KV נמוך ומה נותן לי KV גבוה ? .
מה אומר לי הדגם של מנוע , לדוגמא D2826-6 המספרים אומרים משהו או סתם אקראיים ?

ונתונים כמו אלה :
Watts: 342w
Max Current: 34A

חברים סלחו לי על הבורות אני לא הרבה זמן בעולם החשמלי . אשמח לקצת מידע מכם . תודה .

יש מומחים גדולים ממני כאן אבל אנסה בכל זאת לנסות להסביר ממה שידוע לי
נתחיל מהפשוט למסובך...
זרם מקסימלי - זה הזרם המקסימלי שהמנוע יכול למשוך מהבקר. אתה צריך לוודא שהבקר מסוגל לספק את הדרישה מהמנוע.
הספק מקסימלי - ההספק המרבי שהמנוע מסוגל לייצר בתרגום לדחף. אותי לימדו ככלל אצבע לחשב 100 וואט לליברה שזה בערך 430 גרם, כלומר טיסן ששוקל קילו צריך בערך 250 וואט. זה כמובן תלוי בסוג הטיסן ובאופי הטיסה, טיסה ספורטיבית למשל דורשת פחות הספק מטיסת 3D שנשענת הרבה יותר על כח המנוע. בריכוז מידע בחתימה של עודד יש טבלה שממליצה כמה הספק לחשב למשקל בהתאם לאופי הטיסה הצפוי.
kV הינו המהירות המקסימלית שיכול המנוע לסובב לכל וולט. כלומר כדי לקבל את מהירות הסיבוב מכפילים kv כפול 3.7 וולט ממוצע לתא כפול מספר התאים.
הדחף הוא פונקציה של מהירות הפרופ, גודל הפרופ והפסיעה שלו. מנוע חזק יותר מסוגל לסובב פרופ גדול יותר ולכן טיסנים עם פרופ גדול לרוב דורשים מנוע חזק עם KV יחסית נמוך בעוד כשנדרש מפאתי מרחק מהקרקע/מהגוף פרופ קטן יותר, צריך kv גבוה יותר. זה כמובן מאד בהפשטה, למשל טיסני שוק פלייר הם מאד קלים וטסים עם פרופ גדול וkv נמוך. אני לא מספיק מבין בתחום הזה אז לא ארחיב יותר. בכל מקרה אני ממליץ לפני רכישה בפועל של סטאפ להכניס את נתוני הסטאפ למחשבון דחף ולראות צפי של צריכת זרם, יחס דחף-משקל וזמן טיסה צפוי בנפח הסוללה שאתה מתכוןן להשתמש בה. זה למשל מחשבון דחף-משקל מצויין שאני משתמש בו הרבה:
http://www.ecalc.ch/motorcalc_e.htm?ecalc
עומס משטחים הוא פרמטר שמאפיין את ״אופי העילוי״ של הטיסן- אני רושם במרכאות כי זה מושג שהמצאתי לך לשם הבהרה, אני לא יודע מה המושג האמיתי לתאר את זה. אבל לשם הדגמה, דאון ידרוש עומס משטחים נמוך כמה שאפשר- סביב 20 גרם לדצ״מ, כדי שיוכל לדאות ולתפוס טרמיקות. דאון חשמלי כמו ביקסלר יהיה בעל עומס משטחים באזור ה30 גרם לדצ״מ- יהיה לו קשה לתפוס טרמיקות אבל הוא יגלוש יפה, ותהיה לו חדירות טובה יותר כנגד הרוח. טיסן עם עומס משטחים של נניח 50 גרם לדצ״מ לא יספור כמעט את הרוח אבל ברגע שתסגור מנוע מהר מאד יאבד עילוי וינמיך גובה. לכן גם עומס המשטחים הנדרש הוא פונקציה של סוג הטיסן ואופי הטיסה הצפוי לו. חישוב שטח הכנף נעשה בגאומטריה בסיסית- חישוב השטח של כל משטחי ההיגוי כולל ההגאים (אני לא בטוח אם לוקחים בחשבון גם את שטח גוף הטיסן) בדצ״מ (דצימטר מרובע), ואז מחלקים את משקל הטיסן בגרמים בשטח בדצ״מ ומקבלים כמה עומס בגרם יש על כל דצ״מ. לגבי חישוב משקל הטיסן - בתוכניות יש לרוב הצהרה כמה הטיסן אמור לשקול אבל חלק גדול מהתוכניות תוכננו במקור לטיסני דלק וצריך לקחת בחשבון את ההמרה לחשמל. כמובן לקחת בחשבון משקל סוללות בנוסף למשקל הבלזה והסטאפ.
לגבי המספרים של המנוע - 2826-6 - ארבעת המספרים הראשונים מתייחסים לגודל המנוע, אם אני לא טועה 28 זה קוטר המנוע ו26 זה אורכו. גודל המנוע הוא פונקציה לכמה כח יש למנוע ולפעמים צריך להביא בחשבון את הגודל הפיזי של המנוע משיקולי מקום. ה6 בסוף למיטב ידיעתי זה מספר המגנטים שבתוך המנוע במנועי בראשלס.

[אננס]

אהלן חברים , בעודי מתחיל בבנית טיסנים[מטיס כמה שנים] יש לי כמה שאלות שאשמח אם תצליחו לענות לי עליהן ,
השאלה הראשונה מתייחסת לעומס כנף , איך אני מחשב משקל עתידי של טיסן ? אני יודע שבמטוסי נוסעים העומס הוא 100 ק"ג למ"ר
האם בטיסנים זה אותו היחס ? איך אני מחשב מ"ר של כנף ?

השאלה השניה שלי קשורה לסלד , נגיד שיש שני מנועים שצורכים אותה כמות אנרגיה , באותו גודל וכו , אך KV שונה , האם KV גבוה יותר מתבטא בפחות כוח ? מה נותן לי KV נמוך ומה נותן לי KV גבוה ? .
מה אומר לי הדגם של מנוע , לדוגמא D2826-6 המספרים אומרים משהו או סתם אקראיים ?

ונתונים כמו אלה :
Watts: 342w
Max Current: 34A

חברים סלחו לי על הבורות אני לא הרבה זמן בעולם החשמלי . אשמח לקצת מידע מכם . תודה .

מדהים אבל בשבועיים האחרונים עלו לי בראש בדיוק השאלות האלה ולא היה לי מושג, אז התחלתי קצת לחפור ולחפש ולחפש ולחפש ...
חלק מצאתי , חלק הפנו אותי לשם וחלק הסקתי מסקנות לבד כי פשוט לא מופיע בשום מקום.

נתחיל במשקל הטיסה לשטח הכנף, אז פה מקובל לדבר קצת הפוך (לא יודע למה) דצימטר מרובע של הכנף חלקי המשקל בק"ג.
נניח יש לי טיסן במשקל 700 גרם שזה 0.7 ... אני מחשב את שטח הכנף בצדימטר מרובע - מוטת הכנף 12 דצימטר (שזה 1.2 מטר) רוחב הכנף במקרה שלי 1.7 דצימטר (17 סנטימטר)
אם הכנף לא מלבנית אזי מחברים את הרוחב הרחב ביותר עם הרוחב הצר ביותר ומחלקים ב 2..
שטח הכנף יצא לי 20 ומשקל הטיסן 0.7 20 לחלק ל 0.7 מתקבל מספר הקסם 30....
ככל שהמספר גדול יותר כך הטיסן קל יותר יחסית לשטח הכנף וככל שהמספר קטן יותר כך הטיסן כבד יותר לעומת שטח הכנף.

מספר מעל 30 (אולי 35 ומעלה) מראה שהטיסן יכול לדאות מעולה .. לתפוס טרמיקות וכמעט לא לרדת..
30 זה קצת גבולי - הוא יוכל לדאות בלי מנוע אבל לא לשהות באויר ללא מנוע...
אין לי מושג לגבי מספרים נמוכים יותר אבל ככל שהמספר נמוך יותר אתה צריך מהירות גבוהה יותר על מנת לטוס..
סתם דוגמא מספר של 20 ... אומר שיש לך טיסן אבן שצריך מהירות חזקה על מנת לטוס ואם תסגור לו את המנוע הוא יפול כמו אבן...

עכשיו שאתה יודע איך הטיסן שלך מבחינת מהירות טיסה אתה יכול לבחור את ההספק של המנוע שאתה צריך...
יש טבלה יפה בחתימה של עודד
http://www.efly.co.il/forums/showthr...ספקים-לכל-מטרה

אתה רואה דרישות הספק בין 100W לק"ג ועד 300W לק"ג הכל בהתאם לאופי הטיסן שלך.. וכמובן לנתון של עומס הכנף שחישבת מקודם..

נניח הטיסן 700 גרם ובחרתי מנוע של 200W כי זה מספיק....

פה השאלה שלא הצלחתי למצוא תשובה ... איך אני בוחר KV למנוע של 200W ... יש כל כך הרבה מנועים 200W במשקל 50 גרם אבל KV שונה...
המסקנות שלי הם אלו:
בוחרים את הKV לפי מהירות הטיסה שאתה חושב להטיס את הטיסן שלך... ולמה....
KV כפול מתח הסוללה יתן לך את הסל"ד המירבי של המנוע וזה כפול הפיץ של הפרופ' יתן לך את מהירות האויר המקסילית שהפרופ' יכול לייצר
הטיסן לעולם לא יטוס מהר יותר מזה ...
דוגמא: 2000KV כפול 12V יתן סל"ד של 24 אלף סיבובים לדקה
פיץ של 4 אינץ - שזה בערך 10 ס"מ .. תקבל 2400 מטר בדקה... שזה 2.4 ק"מ בדקה או 144 קמ"ש
מנוע של 2000KV עם פרופ של 4 בפיץ מייצר מהירות אויר של 144 קמ"ש ...
מה הבעיה ... שאם הטיסן שלך איטי או אתה בונה על טיסה במהירות של 40 קמ"ש אתה סתם עושה הרבה רוח ומבזבז הרבה אנרגיה לריק....
1000KV הרבה יותר מתאימים ל3 תאים לטיסן שטס במהירות שיוט של 40 קמ"ש -- מהירות אויר של 72 קמ"ש .....

ועכשיו אפשר להתאים למנוע את גודל הפרופ' והפיץ כך שיספק את ההספק הנדרש - אפשר לשחק אם מחשבון המנוע והפרופ' או סתם נתונים על המנוע

שים לב .... גם כעת אתה יכול לשחק עם הפיץ וגודל הפרופ' - באותו מנוע פרופ' של 9X4 יתן אותו הספק כמו 8X6 אבל 8X6 זה כמו הילוך שלישי (יותר מהירות) באוטו ו 9X4 זה כמו הילוך שני (יותר כח)...
אחד יתן לך יותר כח במהירות נמוכה והשני יאפשר לך להגיע למהירות גבוהה יותר....

זוכר את טוני הקטן שלא רצה לעלות בפרופ' של 6X5 .... לא היה לו מספיק כח ממהירות אפס.. אבל פרופ' של 7X3 נתן לו יותר כח במהירות אפס
ואז הוא הצליח לעלות לאויר אבל לא הצליח לפתח מהירות ונכנס לסחרור בקלות ...

יש לי עוד קצת אבל אולי בתגובה הבאה...

כל מה שנכתב פה מתבסס על ניסיוני ה"רב" מהחודש האחרון.... עד כה שיחקתי עם טיסנים סינים שהגיעו מורכבים או עם המלצה חד משמעית למנוע ספציפי...
אודה לתיקונים והבהרות

[pomerus]

שאלות טובות והסברים יפים

אננס - תיקון קטן. כתבת "שים לב .... גם כעת אתה יכול לשחק עם הפיץ וגודל הפרופ' - באותו מנוע פרופ' של 9X4 יתן אותו הספק כמו 8X6 אבל 8X6 זה כמו הילוך שני באותו ו 9X4 זה כמו הילוך שלישי...
אחד יתן לך יותר כח במהירות נמוכה והשני יאפשר לך להגיע למהירות גבוהה יותר....
זוכר את טוני הקטן שלא רצה לעלות בפרופ' של 6X5 .... לא היה לו מספיק כח ממהירות אפס.. אבל פרופ' של 7X3 נתן לו יותר כח במהירות אפס
ואז הוא הצליח לעלות לאויר אבל לא הצליח לפתח מהירות ונכנס לסחרור בקלות ... "

גודל פרופ משפיע על המומנט ("כוח") של המנוע, PITCH על המהירות. מהבחינה הזו, 4*9 זה יותר כוח ופחות מהירות (לכן בהשוואה שעשית להילוכים, זה הילוך יותר נמוך) ו-6*8 יותר מהירות ופחות כוח (לכן הילוך יותר גבוה)

יש נתונים נוספים, כמו נצילות שמשתנה ב שוניםKV, וגם שיקולים של מספר תאים של הסוללה, וכמובן שיקול של אופי הטיסה: ב-3D למשל נעדיף פרופ גדול כי צריך כוח מתפרץ ולמהירות יש הרבה פחות משמעות, ובפילון ננסה למקסם מהירות

[אננס]

שאלות טובות והסברים יפים

אננס - תיקון קטן. כתבת "שים לב .... גם כעת אתה יכול לשחק עם הפיץ וגודל הפרופ' - באותו מנוע פרופ' של 9X4 יתן אותו הספק כמו 8X6 אבל 8X6 זה כמו הילוך שני באותו ו 9X4 זה כמו הילוך שלישי...
אחד יתן לך יותר כח במהירות נמוכה והשני יאפשר לך להגיע למהירות גבוהה יותר....
זוכר את טוני הקטן שלא רצה לעלות בפרופ' של 6X5 .... לא היה לו מספיק כח ממהירות אפס.. אבל פרופ' של 7X3 נתן לו יותר כח במהירות אפס
ואז הוא הצליח לעלות לאויר אבל לא הצליח לפתח מהירות ונכנס לסחרור בקלות ... "

גודל פרופ משפיע על המומנט ("כוח") של המנוע, PITCH על המהירות. מהבחינה הזו, 4*9 זה יותר כוח ופחות מהירות (לכן בהשוואה שעשית להילוכים, זה הילוך יותר נמוך) ו-6*8 יותר מהירות ופחות כוח (לכן הילוך יותר גבוה)

יש נתונים נוספים, כמו נצילות שמשתנה ב שוניםKV, וגם שיקולים של מספר תאים של הסוללה, וכמובן שיקול של אופי הטיסה: ב-3D למשל נעדיף פרופ גדול כי צריך כוח מתפרץ ולמהירות יש הרבה פחות משמעות, ובפילון ננסה למקסם מהירות

צודק לגבי ההילוכים, טעיתי בהסבר - אבל הדוגמא עם טוני היא נכונה - אני מתקן למעלה את ההסבר.
לגבי אופי טיסה לדוגמא 3D... דווקא התייחסתי בדיוק לזה בקטע של בחירת KV, לטיסן 3D שאופי הטיסה שלו איטי להחריד אנו נבחר KV עם פיץ של פרופ שיתן מהירות אויר נמוכה מאוד..
הספק המנוע נבחר לפי משקל הטיסן וכתוצאה מכך גודל הפרופ' שיצא גדול ב 3D ..

לגבי מספר תאים וKV .. פה הכלל הוא ככל שעולים במספר התאים צריך לרדת ב KV כך שהמכפלה נשארת אותו דבר..
אז לפני שבוחרים את ה KV... מסתכלים על ההספק הנדרש מטיסן במשקל שיצא ורואים כמה תאים יתאימו לו על מנת שיצא זרם סביר ..

בטיסן של 300W לא הגיוני לבחור 2 תאים כי הזרמים יוצאים מטורפים .. 300 לחלק ל8 יוצא כ 40 אמפר.
אבל 3 תאים יתנו 25 אמפר ו4 תאים יתנו 18 אמפר..

אז כמובן לפי הנגישות... אם יש לכם הרבה סוללות של 3 תאים אפשר להשתמש ב 3 תאים, אם רוצים 4 תאים זה גם בסדר..

["Mr Nice Guy"]

חברים קראתי הכל בערך 5 פעמים וקיבלתי כל כך הרבה ידע , המון תודה , עזרתם לי המון המון . שאסיים את הבניה אפרסם את הנתונים והסט אפ האופציונלי , חוץ מזה למדתי ב10 דקות קריאה מה שאני רוצה להבין המון המון זמן . מדובר בטיסן בלזה בינוני , מוטה של 140סמ , דו מנועי כנף עילית . שתכננתי בעצמי .
מקווה להצלחה בפרוייקט הזה כי כל יום שעובר אני מרגיש שאני נשאב יותר לתוך תהליך הבניה , גונב עוד שעה לפני בית ספר וכאלה אני יכול להעיד שהסיפוק לשבת מול מה שבנית בסוף היום הוא אדיר . הטסתי המון טיסנים משוקפליירים ועד 150סמק ג'אטים ועוד ולא הרגשתי מסופק כמו לבנות טיסן ב10 אצבעות . כיף שיש אתכם תודה .

[igalr]

טיסן ספורט 140 סמ אמור לשקול בערך 2 - 2.5 קילו
תכוון למערכת חשמלית של 1000W וצפונה .

[IttaiP]

בבחירת פרופלור אופטימאלי עבור מנוע ובקר קיימים מאד רצוי לבדוק זרמים באמצעות קופסת בדיקה מטיפוס Whatts up
קופסה כזו מאפשרת לראות את צריכת הזרם המכסימלית בפתיחת מצערת ולמנוע מצב של שריפת בקר או מנוע. שינוי גודל הפרופלור משנה את צריכת הזרם מהסוללה.

איתי

["Mr Nice Guy"]

טיסן ספורט 140 סמ אמור לשקול בערך 2 - 2.5 קילו
תכוון למערכת חשמלית של 1000W וצפונה .

יכול להיות שהחישוב שלך קצת מוטעה? בטיסן ספורט ההמלצה היא 100W ל450גר
נצא מנקודת הנחה שהמשקל הכולל של הטיסן יהיה 2.5קג , אז 2500גר חלקי 450גר אני מקבל 5.5 ז"א בין 500Wל600W ,
איך הגעת ל1000 וצפונה ? שוב גם ה600W מתחלקים ל300 ו300 כאמור הטיסן הוא דו מנועי . הבנתי נכון ?

[Flying_student]

יכול להיות שהחישוב שלך קצת מוטעה? בטיסן ספורט ההמלצה היא 100W ל450גר
נצא מנקודת הנחה שהמשקל הכולל של הטיסן יהיה 2.5קג , אז 2500גר חלקי 450גר אני מקבל 5.5 ז"א בין 500Wל600W ,
איך הגעת ל1000 וצפונה ? שוב גם ה600W מתחלקים ל300 ו300 כאמור הטיסן הוא דו מנועי . הבנתי נכון ?

1000 וואט סיני מוצהר שווה ל 600 במקרה הטוב, ככה שזה מסתדר

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk 2

["Mr Nice Guy"]

אה אוקי הבנתי , תודה רבה

[igalr]

יכול להיות שהחישוב שלך קצת מוטעה? בטיסן ספורט ההמלצה היא 100W ל450גר
נצא מנקודת הנחה שהמשקל הכולל של הטיסן יהיה 2.5קג , אז 2500גר חלקי 450גר אני מקבל 5.5 ז"א בין 500Wל600W ,
איך הגעת ל1000 וצפונה ? שוב גם ה600W מתחלקים ל300 ו300 כאמור הטיסן הוא דו מנועי . הבנתי נכון ?

החישוב של 100W ל450גר נולד לפני הרבה מאוד שנים והוא נכון לטיסנים במשקל 450 גרם , מהנסיון שלי ככל שמשקל הטיסן עולה גם הדרישות ל"הספק סגולי" עולה , כלומר צריך יותר מ 200-250W לקילו . בשביל 2.5 קילו כפי שכתבתי תזדקק ל 1000W במקרה של שני מנועים 500+500 יהיה בסדר.

אולי תוכל להמריא עם 500W אבל כדי שהטיסן יטוס באופן החלטי וטוב תזדקק להרבה יותר , כאמור ההמלצה שלי היא ל 1000W לפחות ותכוון ל 5-6 תאים .

["Mr Nice Guy"]

אוקי תודה רבה . מדוע 5-6 תאים ? הטיסן מתוכנן לטוס כטריינר מהירות נמוכה וKV נמוך .. אשמח אם תסביר לי

[igalr]

כדי לסגור לך את הסיפור.
כדי להוציא 500W ממנוע אתה צריך מנוע השוקל בסביבות 130-150 גרם
עם סוללה 500-600 גרם תיהיה לך מערכת הנעה השוקל בערך קילו שזה מקביל פחות או יותר למשקל מערכת הנעה 0.40 ניטרו

[avis]

שלום לכם,
למרות שהשירשור "עתיק", אשמח להאיר נקודה שקשורה לפרופים ומנוע על רחפנים
(אני יודע שהפורום של טיסנים, אך השאלה היא טכנית)- בנוגע למשך הטיסה.

ראיתי בפורום THREAD שנפתח ע"י END OF DAYS שכל כולו מדבר על הארכת זמן הטיסה עד כמה שניתן.
כאן: http://www.rcgroups.com/forums/showthread.php?t=1880665

אם אני מדבר על הטסה של כ-10 עד 15 דקות, הם מדברים על הטסה של מעל שעה (אפילו יש שמתקרבים לשעתיים!)

הנוסחה היא כמובן קשורה ל-5 מרכיבים:
1. המשקל שעולה,
2. הפרופ- גודלו והפיטצ'.
3. הבטריה ומשקלה.
4. המנוע.
5. הבקרים.

אם אתייחס לכך שמדובר בכלי באותו משקל ועם אותה סוללה, השאלה שלי- איזה ציוד אקח במטרה להאריך את זמן הטיסה כלל הניתן:
מנוע, בקר, פרופ.

תודה לעונים, אבי



לי אישית ממש

[אננס]

שלום לכם,
למרות שהשירשור "עתיק", אשמח להאיר נקודה שקשורה לפרופים ומנוע על רחפנים
(אני יודע שהפורום של טיסנים, אך השאלה היא טכנית)- בנוגע למשך הטיסה.

ראיתי בפורום THREAD שנפתח ע"י END OF DAYS שכל כולו מדבר על הארכת זמן הטיסה עד כמה שניתן.
כאן: http://www.rcgroups.com/forums/showthread.php?t=1880665

אם אני מדבר על הטסה של כ-10 עד 15 דקות, הם מדברים על הטסה של מעל שעה (אפילו יש שמתקרבים לשעתיים!)

הנוסחה היא כמובן קשורה ל-5 מרכיבים:
1. המשקל שעולה,
2. הפרופ- גודלו והפיטצ'.
3. הבטריה ומשקלה.
4. המנוע.
5. הבקרים.

אם אתייחס לכך שמדובר בכלי באותו משקל ועם אותה סוללה, השאלה שלי- איזה ציוד אקח במטרה להאריך את זמן הטיסה כלל הניתן:
מנוע, בקר, פרופ.

תודה לעונים, אבי

מוזר השירשור בלינק... לא קראתי את כולו אלא רק את הכותרות ...

הוא מדבר על כלי במשקל של 2 ק"ג בערך...
רק הסוללה שוקלת 1 ק"ג - 4 תאים עם קיבול של 20 אמפר שעה..

כמה אנרגיה יש בסוללה ? זה פשוט - 4 תאים זה 16V אז כפול 20 נקבל 320 וואט שעה.
כלומר האנרגיה האגורה בסוללה מספיקה ל 320 וואט למשך שעה או 160 וואט לשעתיים או 730 וואט לחצי שעה.

הוא טוען שהצליח להחזיק את הרחפן כמעט שעתיים (101 דקות ) אז זה אומר שהוא החזיק את הרחפן במשקל של 2 ק"ג על 160 וואט ...
כדי להחזיק רחפן בנקודה קבועה צריך דחף ששווה למשקל של הרחפן .. אז הוא הפיק דחף של 2 ק"ג ב 160 וואט .... המערכות שלי בטיסנים בדר"כ עובדות ביחס של 1 ל4 .. כלומר 4 גרם דחף לכל וואט
הוא השיג 12.5 גרם דחף לכל וואט..

אתה שואל איך הוא השיג יחס של 12.5 לעומת 4 שאני מקבל ....
אם קראת את ההסבר שלי למעלה .. ויצא לך כבר לנהוג במכונית בעליות קשות עם 5 אנשים כבדים באוטו, אז אתה יודע שהילוך נמוך מספק הרבה יותר כח מאשר הילוך גבוה.
אז הוא צייד את הרחפן שלו בהילוך ראשון בלבד..
כלומר מהירות זרימת האויר של המנוע היא ממש ממש ממש נמוכה ... כמה נמוכה?
הוא משתמש ב 360KV סוללות 4 תאים .. סלד של 5760 סיבובים לדקה עם פיץ של 5 אינץ (12.7 ס"מ) נקבל 73,000 ס"מ בדקה .. שהם בערך 40 קמ"ש
לעומת מהירות אויר של 144 קמ"ש במערכות שלי ..
לא יודע אם זה קשור אבל יצא יחס לינראי הפוך בין מהירות האויר למקדם דחף הספק ... 144/40 הם בערך 12.5/4 ..

עכשיו נחזור לשאלה שלך...כדי להשיג זמן טיסה ארוך ככל האפשר אתה חייב לטוס הכי לאט שאתה יכול ....
האוטו שלי אוכל דלק 1 ל10 .. 1 ליטר על 10 ק"מ - יש הבדלים בצריכה ב- 120 קמ"ש לעומת עמידה בפקק ב 20 קמ"ש אבל הם זניחים יחסית .
ב 120 קמ"ש אני גומר את הליטר דלק ב 5 דקות (זמן נסיעה של 10 ק"מ ב 120 קמ"ש) ב 20 קמ"ש לוקח לי חצי שעה לעשות את אותם 10 ק"מ ולצרוך 1 ליטר דלק ..
גם הטיסן שלך מתפקד באופן דומה..
תטוס לאט ...הכי לאט שאתה יכול ואותה סוללה תספיק לך ליותר זמן
אבל כדי לטוס לאט באופן יעיל אתה צריך לכוון את המנוע שלך להילוך נמוך - כלומר להתקין על המנוע פרופ' בעל פיץ קטן יותר או להתקין מנוע בעל KV נמוך יותר..
תיזהר לא לרדת מתחת למהירות ההזדקרות של הטיסן כי אז לא תוכל לטוס כלל...

אם נחזור לעומס כנף - רצוי שהטיסן שלך יהיה כזה שיכול לטוס לאט ולא ליפול כמו אבן....

[wind556]

מוזר השירשור בלינק... לא קראתי את כולו אלא רק את הכותרות ...

הוא מדבר על כלי במשקל של 2 ק"ג בערך...
רק הסוללה שוקלת 1 ק"ג - 4 תאים עם קיבול של 20 אמפר שעה..

כמה אנרגיה יש בסוללה ? זה פשוט - 4 תאים זה 16V אז כפול 20 נקבל 320 וואט שעה.
כלומר האנרגיה האגורה בסוללה מספיקה ל 320 וואט למשך שעה או 160 וואט לשעתיים או 730 וואט לחצי שעה.

הוא טוען שהצליח להחזיק את הרחפן כמעט שעתיים (101 דקות ) אז זה אומר שהוא החזיק את הרחפן במשקל של 2 ק"ג על 160 וואט ...
כדי להחזיק רחפן בנקודה קבועה צריך דחף ששווה למשקל של הרחפן .. אז הוא הפיק דחף של 2 ק"ג ב 160 וואט .... המערכות שלי בטיסנים בדר"כ עובדות ביחס של 1 ל4 .. כלומר 4 גרם דחף לכל וואט
הוא השיג 12.5 גרם דחף לכל וואט..

אתה שואל איך הוא השיג יחס של 12.5 לעומת 4 שאני מקבל ....
אם קראת את ההסבר שלי למעלה .. ויצא לך כבר לנהוג במכונית בעליות קשות עם 5 אנשים כבדים באוטו, אז אתה יודע שהילוך נמוך מספק הרבה יותר כח מאשר הילוך גבוה.
אז הוא צייד את הרחפן שלו בהילוך ראשון בלבד..
כלומר מהירות זרימת האויר של המנוע היא ממש ממש ממש נמוכה ... כמה נמוכה?
הוא משתמש ב 360KV סוללות 4 תאים .. סלד של 5760 סיבובים לדקה עם פיץ של 5 אינץ (12.7 ס"מ) נקבל 73,000 ס"מ בדקה .. שהם בערך 40 קמ"ש
לעומת מהירות אויר של 144 קמ"ש במערכות שלי ..
לא יודע אם זה קשור אבל יצא יחס לינראי הפוך בין מהירות האויר למקדם דחף הספק ... 144/40 הם בערך 12.5/4 ..

עכשיו נחזור לשאלה שלך...כדי להשיג זמן טיסה ארוך ככל האפשר אתה חייב לטוס הכי לאט שאתה יכול ....
האוטו שלי אוכל דלק 1 ל10 .. 1 ליטר על 10 ק"מ - יש הבדלים בצריכה ב- 120 קמ"ש לעומת עמידה בפקק ב 20 קמ"ש אבל הם זניחים יחסית .
ב 120 קמ"ש אני גומר את הליטר דלק ב 5 דקות (זמן נסיעה של 10 ק"מ ב 120 קמ"ש) ב 20 קמ"ש לוקח לי חצי שעה לעשות את אותם 10 ק"מ ולצרוך 1 ליטר דלק ..
גם הטיסן שלך מתפקד באופן דומה..
תטוס לאט ...הכי לאט שאתה יכול ואותה סוללה תספיק לך ליותר זמן
אבל כדי לטוס לאט באופן יעיל אתה צריך לכוון את המנוע שלך להילוך נמוך - כלומר להתקין על המנוע פרופ' בעל פיץ קטן יותר או להתקין מנוע בעל KV נמוך יותר..
תיזהר לא לרדת מתחת למהירות ההזדקרות של הטיסן כי אז לא תוכל לטוס כלל...

אם נחזור לעומס כנף - רצוי שהטיסן שלך יהיה כזה שיכול לטוס לאט ולא ליפול כמו אבן....

ידידי, אחלה מאמר כתבת
למעט דבר אחד שכנראה נמלט מעינך: הוא מדבר על רחפן ולא על טיסן. העיקרון המתמטי זהה, אבל האירגון שונה

[אננס]

ידידי, אחלה מאמר כתבת
למעט דבר אחד שכנראה נמלט מעינך: הוא מדבר על רחפן ולא על טיסן. העיקרון המתמטי זהה, אבל האירגון שונה

צודק בהחלט, שואל השאלה התייחס לטיסן, אבל הקישור היה על רחפן שמרחף שעתיים.. ניתחתי את מקרה הרחפן והסוף התייחסתי לטיסן...
וגם תוך כדי מחקר על הנושא הזה .. נראה לי התחלתי להבין משהו בסיסי לגבי מנועים, אני עדיין חוקר ומנסה להבין את זה
אבל יכול להיות שעוד אמצא הסבר מדעי מדוע עדיף מנוע של 80 גרם מאשר מנוע של 50 גרם....