טיסני דאון בכלל ודיסקוסים (DLG) בפרט צריכים לפעמים להיות כבדים על מנת להתמודד עם תנאי מזג האוויר.
כאשר מכבידים את הטיסנים עם משקל נוסף (BALLAST) הטיסן טס יותר מהר מה שמשפר את יכולתו להתקדם מול הרוח. בנוסף, הכבדת הטיסן גורמת לעלייה בהתמדה שלו (אינרציה) ולכן הטיסן מושפע פחות ממערבולות ומשבים (חיתחות).
שימוש נכון בתוספת משקל עשויה לשפר את היכולת שלנו כמטיסים להתמודד עם מזג אוויר רחוק מאופטימאלי. אם זאת, יש להימנע מלטוס כבדים מדי שכן משקל גבוה פוגע ביכולת הטיסן לטפס בטרמיקה ולהיזרק/לטפס בשלב ההמראה. תוספת ההכבדה גם גורמת לעלייה במהירות לקראת הנחיתה ועל כן לרב מעלה את הקושי להנחית באופן מדויק וגם מעלה את הסיכון לנזק בנחיתה.
מכיוון שהגופים של הדיסקוסים שלי מאד צרים ומינימליסטים, אין הרבה נפח פנוי למשקולות ולכן נדרשת משקולת צרה וארוכה (מימד האורך פשוט יותר לניצול) ומצפיפות גבוהה שתאפשר לי משקל גבוה בנפח נמוך.
צפיפות גבוהה ניתן להשיג מעופרת או מטונגסטן. העופרת קלה לעיבוד באופן יחסי (פטיש, חימום וכו'), היא גם זולה אך רעילה. לטונגסטן צפיפות גבוהה כמעט פי שתיים מעופרת אך היא יקרה באופן משמעותי וקשה לעיבוד, למזלנו היא מגיעה בגדלים נוחים לשימוש (משקולות דייג). אישית אני מעדיף משקולות טונגסטן עקב צפיפותן הגבוהה שמאפשרת לי משקולות צרות משמעותית ממשקולות עופרת. אני משתמש במשקולות דייג מוכנות מראש, משקל כל משקולת כ-11 גרם, קוטר של 8 מ"מ והן קדוחות במרכזן. את המשקולות קניתי ב-EBAY.
לצורך התקנתן בטיסן אני מכין מוט פלדה 1.2 מ"מ אשר בקצהו כיפוך T אשר מקבע את המשקולת למקום (שלא תזוז במהלך הטיסה) ובצד השני אני יוצר וו קצר המונע מהמשקולות ליפול מהמוט.
בנוסף אני מדביק את המשקולות על גבי המוט שלא יחליקו קדימה. אני משאיר מרווח קטן בין המשקולותת סביב 1 מ"מ על מנת לאפשר מאט גמישות למשקולת לצורך נוחות בהשחלתה לגוף הצר.
אורך המוט ואופן התקנתו ממקמים את המשקולת סביב מרכז הכובד של הטיסן. אני לרב מתקין את המשקולות מעט לפני מרכז הכובד על מנת שמרכז הכובד יזוז קדימה מילימטר אחד או שניים שמקנים מעט יותר יציבות לטיסן ברוחות חזקות ומשפרים במעט את החדירות (לטעמי).
לצורך התקנת המשקולת אני משחלי אותה לגוף וה-T מושחל בקצה אחד לתוך חור במגש הסרוואים וחופה מונעת מהמוט לצאת החוצה במהלך הטיסה.
אני משתמש כיום במשקולות במשקל 25, 45, 70, 90 גרם כאשר 25 גרם משמש אותי לרוחות מתונות, סביב 3 עד 4 מטר לשנייה, 45 גרם משמש אותי לרוחות סביב 5-6 מטר לשנייה, 70 לרוחות חזקות סביב 7-9 מטר לשנייה, ו-90 במקרים מאד קיצוניים (לא ממש שימושית ואין צורך אמיתי בה).
בתנאי חתחות כבד אני אוסיף משקולת מוקדם יותר על מנת "להרגיע" את הטיסן ולרב אני אכוון את המשקולת לעוצמת הטרמיקות ולא לרוח. במידה והטרמיקות מאד חלשות, ייתכן ואבחר להטיס ללא משקולת כלל גם ברוח חזקה מכיוון שאין טעם לרדת במורד הרוח אחרי אוויר טוב (כי אין). בתנאים של טרמיקות בינוניות אני אשים משקולת בינונית לכל היותר על מנת שניתן יהיה להרגיש ולזהות את האוויר מספיק טוב ועדיין לטפס בטרמיקות. משקולת גדולה מדי והטיסן לא יצבור גובה בטרמיקה, דבר שעלול להכניס אותי למצוקה במורד הרוח גם במידה ויש לי משקולות לחדירות טובה בחזרה. במקרה של טרמיקות מאד חזקות ניתן לרב להסתדר ללא משקולת, הגובה אליו ניתן לטפס מאפשר לצלול ולחזור מול הרוח בקלות.
להלן מספר תמונות המראות את תהליך בניית סט חדש של משקולות שבניתי לעצמי לאחרונה.
הכנת ה-T:
ה-T המוכן:
משחילים את המשקולות ומכופפים בקצה באורך הנכון (כך שמרכז המשקולת יהיה על/מעט לפני מרכז הכובד):
המשקולות מושחלות ואינן יכולות ליפול מקצה המוט:
המשקולות מודבקות עם מרווח קטן ביניהן:
לאחר ההדבקה:
גמישות:
ממוספרות ומוכנות לשימוש:
ההתקנה בטיסנים: